1 אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב. כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. לא כן הרשעים כי אם כמץ אשר תדפנו רוח. על כן לא יקמו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים. כי יודע יהוה דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד.

2 למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק. יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו. ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו. יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו. אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו. ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי. אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך. שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ. תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם. ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ. עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה. נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו.

3 מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו יהוה מה רבו צרי רבים קמים עלי. רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה. ואתה יהוה מגן בעדי כבודי ומרים ראשי. קולי אל יהוה אקרא ויענני מהר קדשו סלה. אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי יהוה יסמכני. לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי. קומה יהוה הושיעני אלהי כי הכית את כל איבי לחי שני רשעים שברת. ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה.

4 למנצח בנגינות מזמור לדוד בקראי ענני אלהי צדקי בצר הרחבת לי חנני ושמע תפלתי. בני איש עד מה כבודי לכלמה תאהבון ריק תבקשו כזב סלה. ודעו כי הפלה יהוה חסיד לו יהוה ישמע בקראי אליו. רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה. זבחו זבחי צדק ובטחו אל יהוה. רבים אמרים מי יראנו טוב נסה עלינו אור פניך יהוה. נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו. בשלום יחדו אשכבה ואישן כי אתה יהוה לבדד לבטח תושיבני.

5 למנצח אל הנחילות מזמור לדוד אמרי האזינה יהוה בינה הגיגי. הקשיבה לקול שועי מלכי ואלהי כי אליך אתפלל. יהוה בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה. כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע. לא יתיצבו הוללים לנגד עיניך שנאת כל פעלי און. תאבד דברי כזב איש דמים ומרמה יתעב יהוה. ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך. יהוה נחני בצדקתך למען שוררי הושר לפני דרכך. כי אין בפיהו נכונה קרבם הוות קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון. האשימם אלהים יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך. וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו ויעלצו בך אהבי שמך. כי אתה תברך צדיק יהוה כצנה רצון תעטרנו.

6 למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד יהוה אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני. חנני יהוה כי אמלל אני רפאני יהוה כי נבהלו עצמי. ונפשי נבהלה מאד ואת יהוה עד מתי. שובה יהוה חלצה נפשי הושיעני למען חסדך. כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך. יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה. עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי. סורו ממני כל פעלי און כי שמע יהוה קול בכיי. שמע יהוה תחנתי יהוה תפלתי יקח. יבשו ויבהלו מאד כל איבי ישבו יבשו רגע.

7 שגיון לדוד אשר שר ליהוה על דברי כוש בן ימיני יהוה אלהי בך חסיתי הושיעני מכל רדפי והצילני. פן יטרף כאריה נפשי פרק ואין מציל. יהוה אלהי אם עשיתי זאת אם יש עול בכפי. אם גמלתי שולמי רע ואחלצה צוררי ריקם. ירדף אויב נפשי וישג וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן סלה. קומה יהוה באפך הנשא בעברות צוררי ועורה אלי משפט צוית. ועדת לאמים תסובבך ועליה למרום שובה. יהוה ידין עמים שפטני יהוה כצדקי וכתמי עלי. יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק ובחן לבות וכליות אלהים צדיק. מגני על אלהים מושיע ישרי לב. אלהים שופט צדיק ואל זעם בכל יום. אם לא ישוב חרבו ילטוש קשתו דרך ויכוננה. ולו הכין כלי מות חציו לדלקים יפעל. הנה יחבל און והרה עמל וילד שקר. בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל. ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד. אודה יהוה כצדקו ואזמרה שם יהוה עליון.

8 למנצח על הגתית מזמור לדוד יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים. מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם. כי אראה שמיך מעשי אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננתה. מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו. ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו. תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו. צנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי. צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים. יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ.

9 למנצח עלמות לבן מזמור לדוד אודה יהוה בכל לבי אספרה כל נפלאותיך. אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון. בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך. כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק. גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד. האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה. ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו. והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים. ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה. ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה. זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו. כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים. חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות. למען אספרה כל תהלתיך בשערי בת ציון אגילה בישועתך. טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם. נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה. ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים. כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד. קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך. שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה.

10 למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה. בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו. כי הלל רשע על תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה. רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו. יחילו דרכו בכל עת מרום משפטיך מנגדו כל צורריו יפיח בהם. אמר בלבו בל אמוט לדר ודר אשר לא ברע. אלה פיהו מלא ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון. ישב במארב חצרים במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו. יארב במסתר כאריה בסכה יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו. ודכה ישח ונפל בעצומיו חלכאים. אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח. קומה יהוה אל נשא ידך אל תשכח עניים. על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש. ראתה כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר. שבר זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא. יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו. תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך. לשפט יתום ודך בל יוסיף עוד לערץ אנוש מן הארץ.

11 למנצח לדוד ביהוה חסיתי איך תאמרו לנפשי נודו הרכם צפור. כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר לירות במו אפל לישרי לב. כי השתות יהרסון צדיק מה פעל. יהוה בהיכל קדשו יהוה בשמים כסאו עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם. יהוה צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו. ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם. כי צדיק יהוה צדקות אהב ישר יחזו פנימו.

12 למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם. שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו. יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות. אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו. משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו. אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים. אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם. סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם.

13 למנצח מזמור לדוד עד אנה יהוה תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני. עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם עד אנה ירום איבי עלי. הביטה ענני יהוה אלהי האירה עיני פן אישן המות. פן יאמר איבי יכלתיו צרי יגילו כי אמוט. ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך. אשירה ליהוה כי גמל עלי.

14 למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב. יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים. הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד. הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו. שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק. עצת עני תבישו כי יהוה מחסהו. מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל.

15 מזמור לדוד יהוה מי יגור באהלך מי ישכן בהר קדשך. הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו. לא רגל על לשנו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרבו. נבזה בעיניו נמאס ואת יראי יהוה יכבד נשבע להרע ולא ימר. כספו לא נתן בנשך ושחד על נקי לא לקח עשה אלה לא ימוט לעולם.

16 מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך. אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל עליך. לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם. ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי. יהוה מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שפרה עלי. אברך את יהוה אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי. שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט. לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח. כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת. תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח.

17 תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה. מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים. בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי. לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ. תמך אשרי במעגלותיך בל נמוטו פעמי. אני קראתיך כי תענני אל הט אזנך לי שמע אמרתי. הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך. שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני. מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי. חלבמו סגרו פימו דברו בגאות. אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ. דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים. קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך. ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם. אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך.

18 למנצח לעבד יהוה לדוד אשר דבר ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אותו מכף כל איביו ומיד שאול ויאמר ארחמך יהוה חזקי. יהוה סלעי ומצודתי ומפלטי אלי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי. מהלל אקרא יהוה ומן איבי אושע. אפפוני חבלי מות ונחלי בליעל יבעתוני. חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מות. בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אשוע ישמע מהיכלו קולי ושועתי לפניו תבוא באזניו. ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו. עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו. ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו. וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח. ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים. מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש. וירעם בשמים יהוה ועליון יתן קלו ברד וגחלי אש. וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם. ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה מנשמת רוח אפך. ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים. יצילני מאיבי עז ומשנאי כי אמצו ממני. יקדמוני ביום אידי ויהי יהוה למשען לי. ויוציאני למרחב יחלצני כי חפץ בי. יגמלני יהוה כצדקי כבר ידי ישיב לי. כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי. כי כל משפטיו לנגדי וחקתיו לא אסיר מני. ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני. וישב יהוה לי כצדקי כבר ידי לנגד עיניו. עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם. עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל. כי אתה עם עני תושיע ועינים רמות תשפיל. כי אתה תאיר נרי יהוה אלהי יגיה חשכי. כי בך ארץ גדוד ובאלהי אדלג שור. האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו. כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו. האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי. משוה רגלי כאילות ועל במתי יעמידני. מלמד ידי למלחמה ונחתה קשת נחושה זרועתי. ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני. תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסלי. ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם. אמחצם ולא יכלו קום יפלו תחת רגלי. ותאזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתי. ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם. ישועו ואין מושיע על יהוה ולא ענם. ואשחקם כעפר על פני רוח כטיט חוצות אריקם. תפלטני מריבי עם תשימני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדוני. לשמע אזן ישמעו לי בני נכר יכחשו לי. בני נכר יבלו ויחרגו ממסגרותיהם. חי יהוה וברוך צורי וירום אלוהי ישעי. האל הנותן נקמות לי וידבר עמים תחתי. מפלטי מאיבי אף מן קמי תרוממני מאיש חמס תצילני. על כן אודך בגוים יהוה ולשמך אזמרה. מגדל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם.

19 למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע. יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת. אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם. בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם אהל בהם. והוא כחתן יצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח. מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר מחמתו. תורת יהוה תמימה משיבת נפש עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי. פקודי יהוה ישרים משמחי לב מצות יהוה ברה מאירת עינים. יראת יהוה טהורה עומדת לעד משפטי יהוה אמת צדקו יחדו. הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים. גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב. שגיאות מי יבין מנסתרות נקני. גם מזדים חשך עבדך אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי.

20 למנצח מזמור לדוד יענך יהוה ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב. ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך. יזכר כל מנחתך ועולתך ידשנה סלה. יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגל ימלא יהוה כל משאלותיך. עתה ידעתי כי הושיע יהוה משיחו יענהו משמי קדשו בגברות ישע ימינו. אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם יהוה אלהינו נזכיר. המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד. יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו.

21 למנצח מזמור לדוד יהוה בעזך ישמח מלך ובישועתך מה יגיל מאד. תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה. כי תקדמנו ברכות טוב תשית לראשו עטרת פז. חיים שאל ממך נתתה לו ארך ימים עולם ועד. גדול כבודו בישועתך הוד והדר תשוה עליו. כי תשיתהו ברכות לעד תחדהו בשמחה את פניך. כי המלך בטח ביהוה ובחסד עליון בל ימוט. תמצא ידך לכל איביך ימינך תמצא שנאיך. תשיתמו כתנור אש לעת פניך יהוה באפו יבלעם ותאכלם אש. פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם. כי נטו עליך רעה חשבו מזמה בל יוכלו. כי תשיתמו שכם במיתריך תכונן על פניהם. רומה יהוה בעזך נשירה ונזמרה גבורתך.

22 למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי. אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי. ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו. אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו. ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם. כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש. גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו. כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי. עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה. אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר. סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני. פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג. כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי. יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני. כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי. אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי. יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל. ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה. הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי. הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני. אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך. יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל. כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע. מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו. יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד. יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים. כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים. אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה. זרע יעבדנו יספר לאדני לדור. יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה.

23 מזמור לדוד יהוה רעי לא אחסר. בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני. נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו. גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני. תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה. אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית יהוה לארך ימים.

24 לדוד מזמור ליהוה הארץ ומלואה תבל וישבי בה. כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה. מי יעלה בהר יהוה ומי יקום במקום קדשו. נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה. ישא ברכה מאת יהוה וצדקה מאלהי ישעו. זה דור דרשו מבקשי פניך יעקב סלה. שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד. מי זה מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור יהוה גבור מלחמה. שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד. מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה.

25 לדוד אליך יהוה נפשי אשא. אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו איבי לי. גם כל קויך לא יבשו יבשו הבוגדים ריקם. דרכיך יהוה הודיעני ארחותיך למדני. הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל היום. זכר רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה. חטאות נעורי ופשעי אל תזכר כחסדך זכר לי אתה למען טובך יהוה. טוב וישר יהוה על כן יורה חטאים בדרך. ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו. כל ארחות יהוה חסד ואמת לנצרי בריתו ועדתיו. למען שמך יהוה וסלחת לעוני כי רב הוא. מי זה האיש ירא יהוה יורנו בדרך יבחר. נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ. סוד יהוה ליראיו ובריתו להודיעם. עיני תמיד אל יהוה כי הוא יוציא מרשת רגלי. פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני. צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני. ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי. ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני. שמרה נפשי והצילני אל אבוש כי חסיתי בך. תם וישר יצרוני כי קויתיך. פדה אלהים את ישראל מכל צרותיו.

26 לדוד שפטני יהוה כי אני בתמי הלכתי וביהוה בטחתי לא אמעד. בחנני יהוה ונסני צרופה כליותי ולבי. כי חסדך לנגד עיני והתהלכתי באמתך. לא ישבתי עם מתי שוא ועם נעלמים לא אבוא. שנאתי קהל מרעים ועם רשעים לא אשב. ארחץ בנקיון כפי ואסבבה את מזבחך יהוה. לשמע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך. יהוה אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך. אל תאסף עם חטאים נפשי ועם אנשי דמים חיי. אשר בידיהם זמה וימינם מלאה שחד. ואני בתמי אלך פדני וחנני. רגלי עמדה במישור במקהלים אברך יהוה.

27 לדוד יהוה אורי וישעי ממי אירא יהוה מעוז חיי ממי אפחד. בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו. אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח. אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו. כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתרני בסתר אהלו בצור ירוממני. ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה ליהוה. שמע יהוה קולי אקרא וחנני וענני. לך אמר לבי בקשו פני את פניך יהוה אבקש. אל תסתר פניך ממני אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל תעזבני אלהי ישעי. כי אבי ואמי עזבוני ויהוה יאספני. הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי. אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס. לולא האמנתי לראות בטוב יהוה בארץ חיים. קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה.

28 לדוד אליך יהוה אקרא צורי אל תחרש ממני פן תחשה ממני ונמשלתי עם יורדי בור. שמע קול תחנוני בשועי אליך בנשאי ידי אל דביר קדשך. אל תמשכני עם רשעים ועם פעלי און דברי שלום עם רעיהם ורעה בלבבם. תן להם כפעלם וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם השב גמולם להם. כי לא יבינו אל פעלת יהוה ואל מעשה ידיו יהרסם ולא יבנם. ברוך יהוה כי שמע קול תחנוני. יהוה עזי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי ומשירי אהודנו. יהוה עז למו ומעוז ישועות משיחו הוא. הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם.

29 מזמור לדוד הבו ליהוה בני אלים הבו ליהוה כבוד ועז. הבו ליהוה כבוד שמו השתחוו ליהוה בהדרת קדש. קול יהוה על המים אל הכבוד הרעים יהוה על מים רבים. קול יהוה בכח קול יהוה בהדר. קול יהוה שבר ארזים וישבר יהוה את ארזי הלבנון. וירקידם כמו עגל לבנון ושרין כמו בן ראמים. קול יהוה חצב להבות אש. קול יהוה יחיל מדבר יחיל יהוה מדבר קדש. קול יהוה יחולל אילות ויחשף יערות ובהיכלו כלו אמר כבוד. יהוה למבול ישב וישב יהוה מלך לעולם. יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום.

30 מזמור שיר חנכת הבית לדוד ארוממך יהוה כי דליתני ולא שמחת איבי לי. יהוה אלהי שועתי אליך ותרפאני. יהוה העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור. זמרו ליהוה חסידיו והודו לזכר קדשו. כי רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה. ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם. יהוה ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל. אליך יהוה אקרא ואל אדני אתחנן. מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמתך. שמע יהוה וחנני יהוה היה עזר לי. הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה. למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך.

31 למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני. הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני. כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני. תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי. בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת. שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי. אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי. ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי. חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני. כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו. מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני. נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד. כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו. ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה. בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי. האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך. יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול. תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם. תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות. ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור. ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך. אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה. חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה.

32 לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה. אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון ואין ברוחו רמיה. כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום. כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה. חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה. על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו. אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה. אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני. אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך. רבים מכאובים לרשע והבוטח ביהוה חסד יסובבנו. שמחו ביהוה וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב.

33 רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה. הודו ליהוה בכנור בנבל עשור זמרו לו. שירו לו שיר חדש היטיבו נגן בתרועה. כי ישר דבר יהוה וכל מעשהו באמונה. אהב צדקה ומשפט חסד יהוה מלאה הארץ. בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. כנס כנד מי הים נתן באצרות תהומות. ייראו מיהוה כל הארץ ממנו יגורו כל ישבי תבל. כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד. יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים. עצת יהוה לעולם תעמד מחשבות לבו לדר ודר. אשרי הגוי אשר יהוה אלהיו העם בחר לנחלה לו. משמים הביט יהוה ראה את כל בני האדם. ממכון שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ. היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם. אין המלך נושע ברב חיל גבור לא ינצל ברב כח. שקר הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט. הנה עין יהוה אל יראיו למיחלים לחסדו. להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב. נפשנו חכתה ליהוה עזרנו ומגננו הוא. כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו. יהי חסדך יהוה עלינו כאשר יחלנו לך.

34 לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך אברכה את יהוה בכל עת תמיד תהלתו בפי. ביהוה תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו. גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו. דרשתי את יהוה וענני ומכל מגורותי הצילני. הביטו אליו ונהרו ופניהם אל יחפרו. זה עני קרא ויהוה שמע ומכל צרותיו הושיעו. חנה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם. טעמו וראו כי טוב יהוה אשרי הגבר יחסה בו. יראו את יהוה קדשיו כי אין מחסור ליראיו. כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא יחסרו כל טוב. לכו בנים שמעו לי יראת יהוה אלמדכם. מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב. נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו. עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם. פני יהוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם. צעקו ויהוה שמע ומכל צרותם הצילם. קרוב יהוה לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע. רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יהוה. שמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה. תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו. פודה יהוה נפש עבדיו ולא יאשמו כל החסים בו.

35 לדוד ריבה יהוה את יריבי לחם את לחמי. החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי. והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני. יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי. יהיו כמץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה. יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך יהוה רדפם. כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי. תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה. ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו. כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו. יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני. ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי. ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב. כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי. ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו. בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו. אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי. אודך בקהל רב בעם עצום אהללך. אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין. כי לא שלום ידברו ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון. וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו. ראיתה יהוה אל תחרש אדני אל תרחק ממני. העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי. שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל ישמחו לי. אל יאמרו בלבם האח נפשנו אל יאמרו בלענוהו. יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי. ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו. ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך.

36 למנצח לעבד יהוה לדוד נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו. כי החליק אליו בעיניו למצא עונו לשנא. דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב. און יחשב על משכבו יתיצב על דרך לא טוב רע לא ימאס. יהוה בהשמים חסדך אמונתך עד שחקים. צדקתך כהררי אל משפטך תהום רבה אדם ובהמה תושיע יהוה. מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. משך חסדך לידעיך וצדקתך לישרי לב. אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני. שם נפלו פעלי און דחו ולא יכלו קום.

37 לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה. כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון. בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה. והתענג על יהוה ויתן לך משאלת לבך. גול על יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה. והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים. דום ליהוה והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות. הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע. כי מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו ארץ. ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו. וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום. זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו. אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו. חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך. חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה. טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים. כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה. יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה. לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו. כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו. לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו. מיהוה מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ. כי יפל לא יוטל כי יהוה סומך ידו. נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם. כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה. סור מרע ועשה טוב ושכן לעולם. כי יהוה אהב משפט ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת. צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה. פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט. תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו. צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו. יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו. קוה אל יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה. ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן. ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא. שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום. ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה. ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה. ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו.

38 מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני. כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך. אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי. כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני. הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי. נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי. כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי. נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי. אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה. לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי. אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו. וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו. ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו. ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות. כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי. כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו. כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד. כי עוני אגיד אדאג מחטאתי. ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר. ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב. אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני. חושה לעזרתי אדני תשועתי.

39 למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי. נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר. חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני. הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני. הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה. אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם. ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא. מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני. נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית. הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי. בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה. שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי. השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני.

40 למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי. ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי. ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה. אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב. רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר. זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת. אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי. לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי. בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת. צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב. אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני. כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני. רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה. יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי. ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח. ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך. ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר.

41 למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה. יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו. יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו. אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך. אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו. ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר. יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי. דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום. גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב. ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם. בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי. ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם. ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן.

42 למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים. צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים. היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך. אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג. מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו. אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער. תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו. יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי. אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב. ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך. מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי.

43 שפטני אלהים וריבה ריבי מגוי לא חסיד מאיש מרמה ועולה תפלטני. כי אתה אלהי מעוזי למה זנחתני למה קדר אתהלך בלחץ אויב. שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך. ואבואה אל מזבח אלהים אל אל שמחת גילי ואודך בכנור אלהים אלהי. מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי.

44 למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם. אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם. כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם. אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב. בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו. כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני. כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות. באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה. אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו. תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו. תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו. תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם. תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו. תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים. כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני. מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם. כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך. לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך. כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות. אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר. הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב. כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה. עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח. למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו. כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו. קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך.

45 למנצח על ששנים לבני קרח משכיל שיר ידידת רחש לבי דבר טוב אמר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר. יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלהים לעולם. חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך. והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק ותורך נוראות ימינך. חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך. כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך. אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך. מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי שן מני שמחוך. בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר. שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך. ויתאו המלך יפיך כי הוא אדניך והשתחוי לו. ובת צר במנחה פניך יחלו עשירי עם. כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה. לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה מובאות לך. תובלנה בשמחת וגיל תבאינה בהיכל מלך. תחת אבתיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל הארץ. אזכירה שמך בכל דר ודר על כן עמים יהודך לעלם ועד.

46 למנצח לבני קרח על עלמות שיר אלהים לנו מחסה ועז עזרה בצרות נמצא מאד. על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים. יהמו יחמרו מימיו ירעשו הרים בגאותו סלה. נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים קדש משכני עליון. אלהים בקרבה בל תמוט יעזרה אלהים לפנות בקר. המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ. יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה. לכו חזו מפעלות יהוה אשר שם שמות בארץ. משבית מלחמות עד קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית עגלות ישרף באש. הרפו ודעו כי אנכי אלהים ארום בגוים ארום בארץ. יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה.

47 למנצח לבני קרח מזמור כל העמים תקעו כף הריעו לאלהים בקול רנה. כי יהוה עליון נורא מלך גדול על כל הארץ. ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלינו. יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה. עלה אלהים בתרועה יהוה בקול שופר. זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו. כי מלך כל הארץ אלהים זמרו משכיל. מלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו. נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם כי לאלהים מגני ארץ מאד נעלה.

48 שיר מזמור לבני קרח גדול יהוה ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו. יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. אלהים בארמנותיה נודע למשגב. כי הנה המלכים נועדו עברו יחדו. המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו. רעדה אחזתם שם חיל כיולדה. ברוח קדים תשבר אניות תרשיש. כאשר שמענו כן ראינו בעיר יהוה צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם סלה. דמינו אלהים חסדך בקרב היכלך. כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ צדק מלאה ימינך. ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך. סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה. שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון. כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות.

49 למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד. גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון. פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות. אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי. למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני. הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו. אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו. ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם. ויחי עוד לנצח לא יראה השחת. כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם. קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות. ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה. כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו. אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה. אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו. כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו. כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך. תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור. אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו.

50 מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו. מציון מכלל יפי אלהים הופיע. יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד. יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו. אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח. ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה. שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי. לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד. לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים. כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף. ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי. אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה. האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה. זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך. וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני. ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך. ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך. אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך. פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה. תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי. אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך. בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל. זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים.

51 למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי. הרבה כבסני מעוני ומחטאתי טהרני. כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד. לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך. הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי. הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני. תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין. תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית. הסתר פניך מחטאי וכל עונתי מחה. לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי. אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני. השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו. הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך. אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך. כי לא תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה. זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם. אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים.

52 למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום. הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה. אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה. אהבת כל דברי בלע לשון מרמה. גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה. ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו. הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו. ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד אלהים עולם ועד. אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך.

53 למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב. אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים. כלו סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד. הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו. שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם. מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל.

54 למנצח בנגינת משכיל לדוד בבוא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד מסתתר עמנו אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני. אלהים שמע תפלתי האזינה לאמרי פי. כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי לא שמו אלהים לנגדם סלה. הנה אלהים עזר לי אדני בסמכי נפשי. ישוב הרע לשררי באמתך הצמיתם. בנדבה אזבחה לך אודה שמך יהוה כי טוב. כי מכל צרה הצילני ובאיבי ראתה עיני.

55 למנצח בנגינת משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי. הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה. מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני. לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי. יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות. ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה. הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה. אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער. בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר. יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה. הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה. כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו. ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי. אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש. ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם. אני אל אלהים אקרא ויהוה יושיעני. ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי. פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. ישמע אל ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים. שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו. חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות. השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק. ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך.

56 למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אתו פלשתים בגת חנני אלהים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני. שאפו שוררי כל היום כי רבים לחמים לי מרום. יום אירא אני אליך אבטח. באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי. כל היום דברי יעצבו עלי כל מחשבתם לרע. יגורו יצפינו המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי. על און פלט למו באף עמים הורד אלהים. נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך. אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה ידעתי כי אלהים לי. באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר. באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי. עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך. כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים באור החיים.

57 למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות. אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי. ישלח משמים ויושיעני חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו. נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה. רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך. רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה. נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה. עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר. אודך בעמים אדני אזמרך בל אמים. כי גדל עד שמים חסדך ועד שחקים אמתך. רומה על שמים אלהים על כל הארץ כבודך.

58 למנצח אל תשחת לדוד מכתם האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם. אף בלב עולת תפעלון בארץ חמס ידיכם תפלסון. זרו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב. חמת למו כדמות חמת נחש כמו פתן חרש יאטם אזנו. אשר לא ישמע לקול מלחשים חובר חברים מחכם. אלהים הרס שנימו בפימו מלתעות כפירים נתץ יהוה. ימאסו כמו מים יתהלכו למו ידרך חצו כמו יתמללו. כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש. בטרם יבינו סירתיכם אטד כמו חי כמו חרון ישערנו. ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע. ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלהים שפטים בארץ.

59 למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני. הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני. כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי יהוה. בלי עון ירוצון ויכוננו עורה לקראתי וראה. ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה. ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר. הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע. ואתה יהוה תשחק למו תלעג לכל גוים. עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי. אלהי חסדו יקדמני אלהים יראני בשררי. אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני. חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו. כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה. וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר. המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו. ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי. עזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חסדי.

60 למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו. הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה. הראיתה עמך קשה השקיתנו יין תרעלה. נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו. אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד. לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי. מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרעעי. מי יבלני עיר מצור מי נחני עד אדום. הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו. הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם. באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו.

61 למנצח על נגינת לדוד שמעה אלהים רנתי הקשיבה תפלתי. מקצה הארץ אליך אקרא בעטף לבי בצור ירום ממני תנחני. כי היית מחסה לי מגדל עז מפני אויב. אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה. כי אתה אלהים שמעת לנדרי נתת ירשת יראי שמך. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דר ודר. ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו. כן אזמרה שמך לעד לשלמי נדרי יום יום.

62 למנצח על ידותון מזמור לדוד אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי. אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה. עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה. אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה. אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי. אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט. על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחסי באלהים. בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם אלהים מחסה לנו סלה. אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד. אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב. אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים. ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו.

63 מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקדש חזיתיך לראות עזך וכבודך. כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך. כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי. כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי. אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך. כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן. דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך. והמה לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ. יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו. והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר.

64 למנצח מזמור לדוד שמע אלהים קולי בשיחי מפחד אויב תצר חיי. תסתירני מסוד מרעים מרגשת פעלי און. אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר. לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו. יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו. יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק. וירם אלהים חץ פתאום היו מכותם. ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל ראה בם. וייראו כל אדם ויגידו פעל אלהים ומעשהו השכילו. ישמח צדיק ביהוה וחסה בו ויתהללו כל ישרי לב.

65 למנצח מזמור לדוד שיר לך דמיה תהלה אלהים בציון ולך ישלם נדר. שמע תפלה עדיך כל בשר יבאו. דברי עונת גברו מני פשעינו אתה תכפרם. אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך נשבעה בטוב ביתך קדש היכלך. נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחקים. מכין הרים בכחו נאזר בגבורה. משביח שאון ימים שאון גליהם והמון לאמים. וייראו ישבי קצות מאותתיך מוצאי בקר וערב תרנין. פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי כן תכינה. תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמגגנה צמחה תברך. עטרת שנת טובתך ומעגליך ירעפון דשן. ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגרנה. לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו.

66 למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל הארץ. זמרו כבוד שמו שימו כבוד תהלתו. אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך. כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך יזמרו שמך סלה. לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם. הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו. משל בגבורתו עולם עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל ירימו למו סלה. ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו. השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו. כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף. הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו. הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה. אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי. אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי. עלות מחים אעלה לך עם קטרת אילים אעשה בקר עם עתודים סלה. לכו שמעו ואספרה כל יראי אלהים אשר עשה לנפשי. אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני. און אם ראיתי בלבי לא ישמע אדני. אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי. ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי.

67 למנצח בנגינת מזמור שיר אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה. לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך. יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם. ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישור ולאמים בארץ תנחם סלה. יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם. ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו. יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ.

68 למנצח לדוד מזמור שיר יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו. כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלהים. וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה. שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו. אבי יתומים ודין אלמנות אלהים במעון קדשו. אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה. אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה. ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל. גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה. חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים. אדני יתן אמר המבשרות צבא רב. מלכי צבאות ידדון ידדון ונות בית תחלק שלל. אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ. בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון. הר אלהים הר בשן הר גבננים הר בשן. למה תרצדון הרים גבננים ההר חמד אלהים לשבתו אף יהוה ישכן לנצח. רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש. עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים. ברוך אדני יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה. האל לנו אל למושעות וליהוה אדני למות תוצאות. אך אלהים ימחץ ראש איביו קדקד שער מתהלך באשמיו. אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים. למען תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאיבים מנהו. ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש. קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות. במקהלות ברכו אלהים יהוה ממקור ישראל. שם בנימן צעיר רדם שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי. צוה אלהיך עזך עוזה אלהים זו פעלת לנו. מהיכלך על ירושלם לך יובילו מלכים שי. גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים מתרפס ברצי כסף בזר עמים קרבות יחפצו. יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים. ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה. לרכב בשמי שמי קדם הן יתן בקולו קול עז. תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועזו בשחקים. נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים.

69 למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש. טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני. יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי. רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב. אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו. אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל. כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני. מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי. כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי. ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי. ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל. ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר. ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך. הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים. אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה. ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי. ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני. קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני. אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי. חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי. ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ. יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש. תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד. שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם. תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב. כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו. תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך. ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו. ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני. אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה. ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס. ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם. כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה. יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם. כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה. וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה.

70 למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני יהוה לעזרתי חושה. יבשו ויחפרו מבקשי נפשי יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי. ישובו על עקב בשתם האמרים האח האח. ישישו וישמחו בך כל מבקשיך ויאמרו תמיד יגדל אלהים אהבי ישועתך. ואני עני ואביון אלהים חושה לי עזרי ומפלטי אתה יהוה אל תאחר.

71 בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם. בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני. היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה. אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ. כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי. עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד. כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז. ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך. אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני. כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו. לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל. אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה. יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי. ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך. פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות. אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך. אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך. וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך. וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך. אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני. תרב גדלתי ותסב תנחמני. גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל. תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית. גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי.

72 לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך. ידין עמך בצדק וענייך במשפט. ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה. ישפט עניי עם יושיע לבני אביון וידכא עושק. ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים. ירד כמטר על גז כרביבים זרזיף ארץ. יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח. וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ. לפניו יכרעו ציים ואיביו עפר ילחכו. מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו. וישתחוו לו כל מלכים כל גוים יעבדוהו. כי יציל אביון משוע ועני ואין עזר לו. יחס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע. מתוך ומחמס יגאל נפשם וייקר דמם בעיניו. ויחי ויתן לו מזהב שבא ויתפלל בעדו תמיד כל היום יברכנהו. יהי פסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ. יהי שמו לעולם לפני שמש ינין שמו ויתברכו בו כל גוים יאשרוהו. ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו. וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן. כלו תפלות דוד בן ישי.

73 מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב. ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי. כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה. כי אין חרצבות למותם ובריא אולם. בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו. לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו. יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב. ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו. שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו. ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון. הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל. אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי. ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים. אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי. ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני. עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם. אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות. איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות. כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה. כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן. ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך. ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני. בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני. מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ. כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם. כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך. ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך.

74 משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך. זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו. הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש. שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות. יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות. ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון. שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך. אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ. אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה. עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח. למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה. ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ. אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים. אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים. אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן. לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש. אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם. זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך. אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח. הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס. אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך. קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום. אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד.

75 למנצח אל תשחת מזמור לאסף שיר הודינו לך אלהים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך. כי אקח מועד אני מישרים אשפט. נמגים ארץ וכל ישביה אנכי תכנתי עמודיה סלה. אמרתי להוללים אל תהלו ולרשעים אל תרימו קרן. אל תרימו למרום קרנכם תדברו בצואר עתק. כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים. כי אלהים שפט זה ישפיל וזה ירים. כי כוס ביד יהוה ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ. ואני אגיד לעלם אזמרה לאלהי יעקב. וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק.

76 למנצח בנגינת מזמור לאסף שיר נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו. ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון. שמה שבר רשפי קשת מגן וחרב ומלחמה סלה. נאור אתה אדיר מהררי טרף. אשתוללו אבירי לב נמו שנתם ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם. מגערתך אלהי יעקב נרדם ורכב וסוס. אתה נורא אתה ומי יעמד לפניך מאז אפך. משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה. בקום למשפט אלהים להושיע כל ענוי ארץ סלה. כי חמת אדם תודך שארית חמת תחגר. נדרו ושלמו ליהוה אלהיכם כל סביביו יובילו שי למורא. יבצר רוח נגידים נורא למלכי ארץ.

77 למנצח על ידיתון לאסף מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי. ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי. אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה. אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר. חשבתי ימים מקדם שנות עולמים. אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי. הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד. האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר. השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה. ואמר חלותי היא שנות ימין עליון. אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך. והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה. אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים. אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך. גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה. ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות. זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו. קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ. בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו. נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן.

78 משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי. אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם. אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו. לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה. ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם. למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם. וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו. ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו. בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב. לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת. וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם. נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען. בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד. וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש. יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה. ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים. ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה. וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם. וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר. הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו. לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל. כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו. ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח. וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו. לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע. יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן. וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף. ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו. ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם. לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם. ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע. בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו. ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה. אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל. ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם. ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו. ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו. והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו. ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב. כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון. וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו. לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר. אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען. ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון. ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם. ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה. יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל. ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים. ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים. יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר. ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם. ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר. וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים. ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו. ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל. וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו. ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה. ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו. שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל. ויטש משכן שלו אהל שכן באדם. ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר. ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר. בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו. כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה. ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין. ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו. וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר. ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב. ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם. ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן. מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו. וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם.

79 מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים. נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ. שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר. היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו. עד מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך. שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו. כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו. אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד. עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך. למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך. תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה. והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני. ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך.

80 למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה. לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו. אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה. יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך. האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש. תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו. אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה. גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה. פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ. כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל. תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה. למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך. יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה. אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת. וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך. שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו. תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך. ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא. יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה.

81 למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב. שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל. תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו. כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע. הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה. בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה. שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי. לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר. אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו. ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי. ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם. לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו. כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי. משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם. ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך.

82 מזמור לאסף אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט. עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה. שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו. פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו. לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ. אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם. אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו. קומה אלהים שפטה הארץ כי אתה תנחל בכל הגוים.

83 שיר מזמור לאסף אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל. כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש. על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך. אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד. כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו. אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים. גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור. גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה. עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון. נשמדו בעין דאר היו דמן לאדמה. שיתמו נדיבמו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל נסיכמו. אשר אמרו נירשה לנו את נאות אלהים. אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח. כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים. כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם. מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה. יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו. וידעו כי אתה שמך יהוה לבדך עליון על כל הארץ.

84 למנצח על הגתית לבני קרח מזמור מה ידידות משכנותיך יהוה צבאות. נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות יהוה לבי ובשרי ירננו אל אל חי. גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרחיה את מזבחותיך יהוה צבאות מלכי ואלהי. אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה. אשרי אדם עוז לו בך מסלות בלבבם. עברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה. ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון. יהוה אלהים צבאות שמעה תפלתי האזינה אלהי יעקב סלה. מגננו ראה אלהים והבט פני משיחך. כי טוב יום בחצריך מאלף בחרתי הסתופף בבית אלהי מדור באהלי רשע. כי שמש ומגן יהוה אלהים חן וכבוד יתן יהוה לא ימנע טוב להלכים בתמים. יהוה צבאות אשרי אדם בטח בך.

85 למנצח לבני קרח מזמור רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה. אספת כל עברתך השיבות מחרון אפך. שובנו אלהי ישענו והפר כעסך עמנו. הלעולם תאנף בנו תמשך אפך לדר ודר. הלא אתה תשוב תחינו ועמך ישמחו בך. הראנו יהוה חסדך וישעך תתן לנו. אשמעה מה ידבר האל יהוה כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה. אך קרוב ליראיו ישעו לשכן כבוד בארצנו. חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. גם יהוה יתן הטוב וארצנו תתן יבולה. צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו.

86 תפלה לדוד הטה יהוה אזנך ענני כי עני ואביון אני. שמרה נפשי כי חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי הבוטח אליך. חנני אדני כי אליך אקרא כל היום. שמח נפש עבדך כי אליך אדני נפשי אשא. כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך. האזינה יהוה תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי. ביום צרתי אקראך כי תענני. אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך. כל גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשמך. כי גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלהים לבדך. הורני יהוה דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך. אודך אדני אלהי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם. כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה. אלהים זדים קמו עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם. ואתה אדני אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת. פנה אלי וחנני תנה עזך לעבדך והושיעה לבן אמתך. עשה עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו כי אתה יהוה עזרתני ונחמתני.

87 לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קדש. אהב יהוה שערי ציון מכל משכנות יעקב. נכבדות מדבר בך עיר האלהים סלה. אזכיר רהב ובבל לידעי הנה פלשת וצור עם כוש זה ילד שם. ולציון יאמר איש ואיש ילד בה והוא יכוננה עליון. יהוה יספר בכתוב עמים זה ילד שם סלה. ושרים כחללים כל מעיני בך.

88 שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי יהוה אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך. תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי. כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו. נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין איל. במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו. שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות. עלי סמכה חמתך וכל משבריך ענית סלה. הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא. עיני דאבה מני עני קראתיך יהוה בכל יום שטחתי אליך כפי. הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה. היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון. היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה. ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך. למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני. עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה. עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני. סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד. הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך.

89 משכיל לאיתן האזרחי חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי. כי אמרתי עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם. כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי. עד עולם אכין זרעך ובניתי לדר ודור כסאך סלה. ויודו שמים פלאך יהוה אף אמונתך בקהל קדשים. כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים. אל נערץ בסוד קדשים רבה ונורא על כל סביביו. יהוה אלהי צבאות מי כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך. אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם. אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך. לך שמים אף לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם. צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו. לך זרוע עם גבורה תעז ידך תרום ימינך. צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך. אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון. בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו. כי תפארת עזמו אתה וברצנך תרים קרננו. כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו. אז דברת בחזון לחסידיך ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם. מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו. אשר ידי תכון עמו אף זרועי תאמצנו. לא ישא אויב בו ובן עולה לא יעננו. וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף. ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו. ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו. הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי. אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ. לעולם אשמור לו חסדי ובריתי נאמנת לו. ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים. אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון. אם חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו. ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. וחסדי לא אפיר מעמו ולא אשקר באמונתי. לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה. אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב. זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי. כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה. ואתה זנחת ותמאס התעברת עם משיחך. נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו. פרצת כל גדרתיו שמת מבצריו מחתה. שסהו כל עברי דרך היה חרפה לשכניו. הרימות ימין צריו השמחת כל אויביו. אף תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה. השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה. הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה. עד מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו אש חמתך. זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם. מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה. איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך. זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים. אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך. ברוך יהוה לעולם אמן ואמן.

90 תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר. בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל. תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה. זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף. בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש. כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו. שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך. כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה. ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה. מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך. למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה. שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך. שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו. שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה. יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם. ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.

91 ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן. אמר ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו. כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות. באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו. לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם. מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים. יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש. רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה. כי אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך. לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך. כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך. על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין. כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי. יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו. ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי.

92 מזמור שיר ליום השבת טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון. להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות. עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור. כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן. מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך. איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד. ואתה מרום לעלם יהוה. כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און. ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן. ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני. צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה. שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו. עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו. להגיד כי ישר יהוה צורי ולא עלתה בו.

93 יהוה מלך גאות לבש לבש יהוה עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט. נכון כסאך מאז מעולם אתה. נשאו נהרות יהוה נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים. מקלות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום יהוה. עדתיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש יהוה לארך ימים.

94 אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע. הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים. עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו. יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און. עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו. אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו. ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב. בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו. הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט. היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת. יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל. אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת. כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב. כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב. מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און. לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי. אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני. ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי. היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק. יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו. ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי. וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו.

95 לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו. נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו. כי אל גדול יהוה ומלך גדול על כל אלהים. אשר בידו מחקרי ארץ ותועפות הרים לו. אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו. באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יהוה עשנו. כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו. אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר. אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי. ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי. אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי.

96 שירו ליהוה שיר חדש שירו ליהוה כל הארץ. שירו ליהוה ברכו שמו בשרו מיום ליום ישועתו. ספרו בגוים כבודו בכל העמים נפלאותיו. כי גדול יהוה ומהלל מאד נורא הוא על כל אלהים. כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה. הוד והדר לפניו עז ותפארת במקדשו. הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז. הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לחצרותיו. השתחוו ליהוה בהדרת קדש חילו מפניו כל הארץ. אמרו בגוים יהוה מלך אף תכון תבל בל תמוט ידין עמים במישרים. ישמחו השמים ותגל הארץ ירעם הים ומלאו. יעלז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער. לפני יהוה כי בא כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועמים באמונתו.

97 יהוה מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים. ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מכון כסאו. אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו. האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ. הרים כדונג נמסו מלפני יהוה מלפני אדון כל הארץ. הגידו השמים צדקו וראו כל העמים כבודו. יבשו כל עבדי פסל המתהללים באלילים השתחוו לו כל אלהים. שמעה ותשמח ציון ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך יהוה. כי אתה יהוה עליון על כל הארץ מאד נעלית על כל אלהים. אהבי יהוה שנאו רע שמר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם. אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה. שמחו צדיקים ביהוה והודו לזכר קדשו.

98 מזמור שירו ליהוה שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו. הודיע יהוה ישועתו לעיני הגוים גלה צדקתו. זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו. הריעו ליהוה כל הארץ פצחו ורננו וזמרו. זמרו ליהוה בכנור בכנור וקול זמרה. בחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך יהוה. ירעם הים ומלאו תבל וישבי בה. נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו. לפני יהוה כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועמים במישרים.

99 יהוה מלך ירגזו עמים ישב כרובים תנוט הארץ. יהוה בציון גדול ורם הוא על כל העמים. יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא. ועז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא. משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו קראים אל יהוה והוא יענם. בעמוד ענן ידבר אליהם שמרו עדתיו וחק נתן למו. יהוה אלהינו אתה עניתם אל נשא היית להם ונקם על עלילותם. רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש יהוה אלהינו.

100 מזמור לתודה הריעו ליהוה כל הארץ. עבדו את יהוה בשמחה באו לפניו ברננה. דעו כי יהוה הוא אלהים הוא עשנו ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו. באו שעריו בתודה חצרתיו בתהלה הודו לו ברכו שמו. כי טוב יהוה לעולם חסדו ועד דר ודר אמונתו.

101 לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה לך יהוה אזמרה. אשכילה בדרך תמים מתי תבוא אלי אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי. לא אשית לנגד עיני דבר בליעל עשה סטים שנאתי לא ידבק בי. לבב עקש יסור ממני רע לא אדע. מלושני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל. עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי הלך בדרך תמים הוא ישרתני. לא ישב בקרב ביתי עשה רמיה דבר שקרים לא יכון לנגד עיני. לבקרים אצמית כל רשעי ארץ להכרית מעיר יהוה כל פעלי און.

102 תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא. אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני. כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו. הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי. מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי. דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות. שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג. כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו. כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי. מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני. ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש. ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר. אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד. כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו. וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך. כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו. פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם. תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה. כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט. לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה. לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם. בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה. ענה בדרך כחו קצר ימי. אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך. לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים. המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו. ואתה הוא ושנותיך לא יתמו. בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון.

103 לדוד ברכי נפשי את יהוה וכל קרבי את שם קדשו. ברכי נפשי את יהוה ואל תשכחי כל גמוליו. הסלח לכל עונכי הרפא לכל תחלאיכי. הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים. המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעוריכי. עשה צדקות יהוה ומשפטים לכל עשוקים. יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו. רחום וחנון יהוה ארך אפים ורב חסד. לא לנצח יריב ולא לעולם יטור. לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונתינו גמל עלינו. כי כגבה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו. כרחק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו. כרחם אב על בנים רחם יהוה על יראיו. כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו. אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ. כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו. וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. לשמרי בריתו ולזכרי פקדיו לעשותם. יהוה בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה. ברכו יהוה מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו. ברכו יהוה כל צבאיו משרתיו עשי רצונו. ברכו יהוה כל מעשיו בכל מקמות ממשלתו ברכי נפשי את יהוה.

104 ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת. עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה. המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח. עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט. יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד. תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים. מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון. יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם. גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ. המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון. ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם. עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול. משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ. מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ. ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד. ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע. אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה. הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים. עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו. תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער. הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם. תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון. יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב. מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך. זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות. שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו. כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו. תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב. תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון. תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה. יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו. המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו. אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי. יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה. יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה.

105 הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו. שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו. התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה. דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד. זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו. זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו. הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו. זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור. אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק. ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם. לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם. בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה. ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר. לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים. אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו. ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר. שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף. ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו. עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו. שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו. שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו. לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם. ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם. ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו. הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו. שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו. שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם. שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו. הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם. שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם. אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם. נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם. ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם. אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר. ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם. ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם. ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל. שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם. פרש ענן למסך ואש להאיר לילה. שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם. פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר. כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו. ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו. ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו. בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה.

106 הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו. מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו. אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת. זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך. לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך. חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו. אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף. ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו. ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר. ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב. ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר. ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו. מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו. ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון. ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם. ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה. תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם. ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים. יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה. וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב. שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים. נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף. ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית. וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו. וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה. וישא ידו להם להפיל אותם במדבר. ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות. ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים. ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה. ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה. ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם. ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם. כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו. לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם. ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם. ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש. ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים. וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים. ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם. ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו. ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם. וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם. פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם. וירא בצר להם בשמעו את רנתם. ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו. ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם. הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך. ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה.

107 הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו. יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר. ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים. תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו. רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף. ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם. וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב. יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם. כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב. ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל. כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו. ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר. ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם. יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק. יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם. כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע. אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו. כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות. ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם. ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם. יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם. ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה. יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים. המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה. ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו. יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג. יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע. ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם. יקם סערה לדממה ויחשו גליהם. וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם. יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם. וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו. ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון. ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה. ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים. ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב. ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה. ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט. וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון. שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך. וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות. יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה. מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה.

108 שיר מזמור לדוד נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה אף כבודי. עורה הנבל וכנור אעירה שחר. אודך בעמים יהוה ואזמרך בל אמים. כי גדול מעל שמים חסדך ועד שחקים אמתך. רומה על שמים אלהים ועל כל הארץ כבודך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני. אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד. לי גלעד לי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי. מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת אתרועע. מי יבלני עיר מבצר מי נחני עד אדום. הלא אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאתינו. הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם. באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו.

109 למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש. כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר. ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם. תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה. וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי. הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו. בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה. יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר. יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה. ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם. ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו. אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו. יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם. יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח. יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם. יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת. ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו. וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו. תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה. זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי. ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני. כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי. כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה. ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן. ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם. עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך. וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה. יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח. ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם. אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו. כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו.

110 לדוד מזמור נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך. מטה עזך ישלח יהוה מציון רדה בקרב איביך. עמך נדבת ביום חילך בהדרי קדש מרחם משחר לך טל ילדתיך. נשבע יהוה ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק. אדני על ימינך מחץ ביום אפו מלכים. ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה. מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש.

111 הללו יה אודה יהוה בכל לבב בסוד ישרים ועדה. גדלים מעשי יהוה דרושים לכל חפציהם. הוד והדר פעלו וצדקתו עמדת לעד. זכר עשה לנפלאתיו חנון ורחום יהוה. טרף נתן ליראיו יזכר לעולם בריתו. כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. מעשי ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו. סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר. פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו. ראשית חכמה יראת יהוה שכל טוב לכל עשיהם תהלתו עמדת לעד.

112 הללו יה אשרי איש ירא את יהוה במצותיו חפץ מאד. גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יברך. הון ועשר בביתו וצדקתו עמדת לעד. זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק. טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט. כי לעולם לא ימוט לזכר עולם יהיה צדיק. משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח ביהוה. סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו. פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד. רשע יראה וכעס שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד.

113 הללו יה הללו עבדי יהוה הללו את שם יהוה. יהי שם יהוה מברך מעתה ועד עולם. ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם יהוה. רם על כל גוים יהוה על השמים כבודו. מי כיהוה אלהינו המגביהי לשבת. המשפילי לראות בשמים ובארץ. מקימי מעפר דל מאשפת ירים אביון. להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו. מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללו יה.

114 בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז. היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו. הים ראה וינס הירדן יסב לאחור. ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן. מה לך הים כי תנוס הירדן תסב לאחור. ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן. מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב. ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים.

115 לא לנו יהוה לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך. למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם. ואלהינו בשמים כל אשר חפץ עשה. עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם. פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו. אזנים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון. ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם. כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם. ישראל בטח ביהוה עזרם ומגנם הוא. בית אהרן בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא. יראי יהוה בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא. יהוה זכרנו יברך יברך את בית ישראל יברך את בית אהרן. יברך יראי יהוה הקטנים עם הגדלים. יסף יהוה עליכם עליכם ועל בניכם. ברוכים אתם ליהוה עשה שמים וארץ. השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני אדם. לא המתים יהללו יה ולא כל ירדי דומה. ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללו יה.

116 אהבתי כי ישמע יהוה את קולי תחנוני. כי הטה אזנו לי ובימי אקרא. אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא. ובשם יהוה אקרא אנה יהוה מלטה נפשי. חנון יהוה וצדיק ואלהינו מרחם. שמר פתאים יהוה דלותי ולי יהושיע. שובי נפשי למנוחיכי כי יהוה גמל עליכי. כי חלצת נפשי ממות את עיני מן דמעה את רגלי מדחי. אתהלך לפני יהוה בארצות החיים. האמנתי כי אדבר אני עניתי מאד. אני אמרתי בחפזי כל האדם כזב. מה אשיב ליהוה כל תגמולוהי עלי. כוס ישועות אשא ובשם יהוה אקרא. נדרי ליהוה אשלם נגדה נא לכל עמו. יקר בעיני יהוה המותה לחסידיו. אנה יהוה כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי. לך אזבח זבח תודה ובשם יהוה אקרא. נדרי ליהוה אשלם נגדה נא לכל עמו. בחצרות בית יהוה בתוככי ירושלם הללו יה.

117 הללו את יהוה כל גוים שבחוהו כל האמים. כי גבר עלינו חסדו ואמת יהוה לעולם הללו יה.

118 הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו. יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו. יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו. יאמרו נא יראי יהוה כי לעולם חסדו. מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה. יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם. יהוה לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות ביהוה מבטח באדם. טוב לחסות ביהוה מבטח בנדיבים. כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם. סבוני גם סבבוני בשם יהוה כי אמילם. סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם יהוה כי אמילם. דחה דחיתני לנפל ויהוה עזרני. עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. קול רנה וישועה באהלי צדיקים ימין יהוה עשה חיל. ימין יהוה רוממה ימין יהוה עשה חיל. לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה. יסר יסרני יה ולמות לא נתנני. פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה. זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו. אודך כי עניתני ותהי לי לישועה. אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו. זה היום עשה יהוה נגילה ונשמחה בו. אנא יהוה הושיעה נא אנא יהוה הצליחה נא. ברוך הבא בשם יהוה ברכנוכם מבית יהוה. אל יהוה ויאר לנו אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח. אלי אתה ואודך אלהי ארוממך. הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו.

119 אשרי תמימי דרך ההלכים בתורת יהוה. אשרי נצרי עדתיו בכל לב ידרשוהו. אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו. אתה צויתה פקדיך לשמר מאד. אחלי יכנו דרכי לשמר חקיך. אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך. אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך. את חקיך אשמר אל תעזבני עד מאד. במה יזכה נער את ארחו לשמר כדברך. בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך. בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך. ברוך אתה יהוה למדני חקיך. בשפתי ספרתי כל משפטי פיך. בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון. בפקדיך אשיחה ואביטה ארחתיך. בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך. גמל על עבדך אחיה ואשמרה דברך. גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך. גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת. גערת זדים ארורים השגים ממצותיך. גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי. גם ישבו שרים בי נדברו עבדך ישיח בחקיך. גם עדתיך שעשעי אנשי עצתי. דבקה לעפר נפשי חיני כדברך. דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך. דרך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך. דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך. דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני. דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי. דבקתי בעדותיך יהוה אל תבישני. דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי. הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב. הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב. הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי. הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע. העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני. הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך. העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים. הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני. ויבאני חסדך יהוה תשועתך כאמרתך. ואענה חרפי דבר כי בטחתי בדברך. ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטך יחלתי. ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד. ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי. ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש. ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי. ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך. זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני. זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני. זדים הליצני עד מאד מתורתך לא נטיתי. זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם. זלעפה אחזתני מרשעים עזבי תורתך. זמרות היו לי חקיך בבית מגורי. זכרתי בלילה שמך יהוה ואשמרה תורתך. זאת היתה לי כי פקדיך נצרתי. חלקי יהוה אמרתי לשמר דבריך. חליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך. חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך. חשתי ולא התמהמהתי לשמר מצותיך. חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי. חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך. חבר אני לכל אשר יראוך ולשמרי פקודיך. חסדך יהוה מלאה הארץ חקיך למדני. טוב עשית עם עבדך יהוה כדברך. טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי. טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי. טוב אתה ומטיב למדני חקיך. טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצר פקודיך. טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי. טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך. טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך. יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי. ידעתי יהוה כי צדק משפטיך ואמונה עניתני. יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך. יבאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשעי. יבשו זדים כי שקר עותוני אני אשיח בפקודיך. ישובו לי יראיך וידעו עדתיך. יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש. כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי. כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני. כי הייתי כנאד בקיטור חקיך לא שכחתי. כמה ימי עבדך מתי תעשה ברדפי משפט. כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך. כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני. כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פקודיך. כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך. לעולם יהוה דברך נצב בשמים. לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד. למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך. לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי. לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני. לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי. לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן. לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד. מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא לי. מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי. מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי. מכל ארח רע כלאתי רגלי למען אשמר דברך. ממשפטיך לא סרתי כי אתה הורתני. מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי. מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל ארח שקר. נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי. נשבעתי ואקימה לשמר משפטי צדקך. נעניתי עד מאד יהוה חיני כדברך. נדבות פי רצה נא יהוה ומשפטיך למדני. נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי. נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי. נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה. נטיתי לבי לעשות חקיך לעולם עקב. סעפים שנאתי ותורתך אהבתי. סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי. סורו ממני מרעים ואצרה מצות אלהי. סמכני כאמרתך ואחיה ואל תבישני משברי. סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד. סלית כל שוגים מחקיך כי שקר תרמיתם. סגים השבת כל רשעי ארץ לכן אהבתי עדתיך. סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי. עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעשקי. ערב עבדך לטוב אל יעשקני זדים. עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך. עשה עם עבדך כחסדך וחקיך למדני. עבדך אני הבינני ואדעה עדתיך. עת לעשות ליהוה הפרו תורתך. על כן אהבתי מצותיך מזהב ומפז. על כן כל פקודי כל ישרתי כל ארח שקר שנאתי. פלאות עדותיך על כן נצרתם נפשי. פתח דבריך יאיר מבין פתיים. פי פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי. פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך. פעמי הכן באמרתך ואל תשלט בי כל און. פדני מעשק אדם ואשמרה פקודיך. פניך האר בעבדך ולמדני את חקיך. פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך. צדיק אתה יהוה וישר משפטיך. צוית צדק עדתיך ואמונה מאד. צמתתני קנאתי כי שכחו דבריך צרי. צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה. צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי. צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת. צר ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי. צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה. קראתי בכל לב ענני יהוה חקיך אצרה. קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך. קדמתי בנשף ואשועה לדבריך יחלתי. קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך. קולי שמעה כחסדך יהוה כמשפטך חיני. קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו. קרוב אתה יהוה וכל מצותיך אמת. קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם. ראה עניי וחלצני כי תורתך לא שכחתי. ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חיני. רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו. רחמיך רבים יהוה כמשפטיך חיני. רבים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי. ראיתי בגדים ואתקוטטה אשר אמרתך לא שמרו. ראה כי פקודיך אהבתי יהוה כחסדך חיני. ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך. שרים רדפוני חנם ומדבריך פחד לבי. שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב. שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי. שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול. שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי. שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד. שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל דרכי נגדך. תקרב רנתי לפניך יהוה כדברך הבינני. תבוא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני. תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך. תען לשוני אמרתך כי כל מצותיך צדק. תהי ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי. תאבתי לישועתך יהוה ותורתך שעשעי. תחי נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני. תעיתי כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי.

120 שיר המעלות אל יהוה בצרתה לי קראתי ויענני. יהוה הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה. מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה. חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים. אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר. רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום. אני שלום וכי אדבר המה למלחמה.

121 שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ. אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. יהוה שמרך יהוה צלך על יד ימינך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה. יהוה ישמרך מכל רע ישמר את נפשך. יהוה ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם.

122 שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית יהוה נלך. עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם. ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו. ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להדות לשם יהוה. כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דויד. שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך. יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך. למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית יהוה אלהינו אבקשה טוב לך.

123 שיר המעלות אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים. הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל יהוה אלהינו עד שיחננו. חננו יהוה חננו כי רב שבענו בוז. רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים.

124 שיר המעלות לדוד לולי יהוה שהיה לנו יאמר נא ישראל. לולי יהוה שהיה לנו בקום עלינו אדם. אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו. אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו. אזי עבר על נפשנו המים הזידונים. ברוך יהוה שלא נתננו טרף לשניהם. נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. עזרנו בשם יהוה עשה שמים וארץ.

125 שיר המעלות הבטחים ביהוה כהר ציון לא ימוט לעולם ישב. ירושלם הרים סביב לה ויהוה סביב לעמו מעתה ועד עולם. כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם. היטיבה יהוה לטובים ולישרים בלבותם. והמטים עקלקלותם יוליכם יהוה את פעלי האון שלום על ישראל.

126 שיר המעלות בשוב יהוה את שיבת ציון היינו כחלמים. אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל יהוה לעשות עם אלה. הגדיל יהוה לעשות עמנו היינו שמחים. שובה יהוה את שבותנו כאפיקים בנגב. הזרעים בדמעה ברנה יקצרו. הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו.

127 שיר המעלות לשלמה אם יהוה לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם יהוה לא ישמר עיר שוא שקד שומר. שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא. הנה נחלת יהוה בנים שכר פרי הבטן. כחצים ביד גבור כן בני הנעורים. אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער.

128 שיר המעלות אשרי כל ירא יהוה ההלך בדרכיו. יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך. הנה כי כן יברך גבר ירא יהוה. יברכך יהוה מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך. וראה בנים לבניך שלום על ישראל.

129 שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל. רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי. על גבי חרשו חרשים האריכו למענותם. יהוה צדיק קצץ עבות רשעים. יבשו ויסגו אחור כל שנאי ציון. יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש. שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר. ולא אמרו העברים ברכת יהוה אליכם ברכנו אתכם בשם יהוה.

130 שיר המעלות ממעמקים קראתיך יהוה. אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני. אם עונות תשמר יה אדני מי יעמד. כי עמך הסליחה למען תורא. קויתי יהוה קותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר. יחל ישראל אל יהוה כי עם יהוה החסד והרבה עמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו.

131 שיר המעלות לדוד יהוה לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני. אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי. יחל ישראל אל יהוה מעתה ועד עולם.

132 שיר המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו. אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב. אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי. אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה. עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב. הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער. נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו. קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך. כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו. בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך. נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך. אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך. כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו. זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה. צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם. וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו. שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי. אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו.

133 שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן שירד על פי מדותיו. כטל חרמון שירד על הררי ציון כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם.

134 שיר המעלות הנה ברכו את יהוה כל עבדי יהוה העמדים בבית יהוה בלילות. שאו ידכם קדש וברכו את יהוה. יברכך יהוה מציון עשה שמים וארץ.

135 הללו יה הללו את שם יהוה הללו עבדי יהוה. שעמדים בבית יהוה בחצרות בית אלהינו. הללו יה כי טוב יהוה זמרו לשמו כי נעים. כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו. כי אני ידעתי כי גדול יהוה ואדנינו מכל אלהים. כל אשר חפץ יהוה עשה בשמים ובארץ בימים וכל תהומות. מעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו. שהכה בכורי מצרים מאדם עד בהמה. שלח אתות ומפתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו. שהכה גוים רבים והרג מלכים עצומים. לסיחון מלך האמרי ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען. ונתן ארצם נחלה נחלה לישראל עמו. יהוה שמך לעולם יהוה זכרך לדר ודר. כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם. עצבי הגוים כסף וזהב מעשה ידי אדם. פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו. אזנים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם. כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם. בית ישראל ברכו את יהוה בית אהרן ברכו את יהוה. בית הלוי ברכו את יהוה יראי יהוה ברכו את יהוה. ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללו יה.

136 הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו. הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו. הודו לאדני האדנים כי לעולם חסדו. לעשה נפלאות גדלות לבדו כי לעולם חסדו. לעשה השמים בתבונה כי לעולם חסדו. לרקע הארץ על המים כי לעולם חסדו. לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו. את השמש לממשלת ביום כי לעולם חסדו. את הירח וכוכבים לממשלות בלילה כי לעולם חסדו. למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו. ויוצא ישראל מתוכם כי לעולם חסדו. ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו. לגזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו. והעביר ישראל בתוכו כי לעולם חסדו. ונער פרעה וחילו בים סוף כי לעולם חסדו. למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו. למכה מלכים גדלים כי לעולם חסדו. ויהרג מלכים אדירים כי לעולם חסדו. לסיחון מלך האמרי כי לעולם חסדו. ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו. ונתן ארצם לנחלה כי לעולם חסדו. נחלה לישראל עבדו כי לעולם חסדו. שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו. ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו. נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. הודו לאל השמים כי לעולם חסדו.

137 על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון. על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו. כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון. איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר. אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני. תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי. זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה. בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו. אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע.

138 לדוד אודך בכל לבי נגד אלהים אזמרך. אשתחוה אל היכל קדשך ואודה את שמך על חסדך ועל אמתך כי הגדלת על כל שמך אמרתך. ביום קראתי ותענני תרהבני בנפשי עז. יודוך יהוה כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך. וישירו בדרכי יהוה כי גדול כבוד יהוה. כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע. אם אלך בקרב צרה תחיני על אף איבי תשלח ידך ותושיעני ימינך. יהוה יגמר בעדי יהוה חסדך לעולם מעשי ידיך אל תרף.

139 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע. אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק. ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה. כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה. אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה. פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה. אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח. אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים. גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך. ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני. גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה. כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי. אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד. לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ. גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם. ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם. אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך. אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני. אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך. הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט. תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי. חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי. וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם.

140 למנצח מזמור לדוד חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני. אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות. שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה. שמרני יהוה מידי רשע מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי. טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי סלה. אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני. יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק. אל תתן יהוה מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה. ראש מסבי עמל שפתימו יכסומו. ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו. איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת. ידעת כי יעשה יהוה דין עני משפט אבינים. אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך.

141 מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך. תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב. שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי. אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם. יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם. נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו. כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול. כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי. שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און. יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור.

142 משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן. אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד. בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי. הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי. זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים. הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני. הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי.

143 מזמור לדוד יהוה שמע תפלתי האזינה אל תחנוני באמנתך ענני בצדקתך. ואל תבוא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי. כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חיתי הושיבני במחשכים כמתי עולם. ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי. זכרתי ימים מקדם הגיתי בכל פעלך במעשה ידיך אשוחח. פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה. מהר ענני יהוה כלתה רוחי אל תסתר פניך ממני ונמשלתי עם ירדי בור. השמיעני בבקר חסדך כי בך בטחתי הודיעני דרך זו אלך כי אליך נשאתי נפשי. הצילני מאיבי יהוה אליך כסתי. למדני לעשות רצונך כי אתה אלוהי רוחך טובה תנחני בארץ מישור. למען שמך יהוה תחיני בצדקתך תוציא מצרה נפשי. ובחסדך תצמית איבי והאבדת כל צררי נפשי כי אני עבדך.

144 לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה. חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי. יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו. אדם להבל דמה ימיו כצל עובר. יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו. ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם. שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר. אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך. הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה. פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל. מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו. אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו. אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו.

145 תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד. בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד. גדול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר. דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו. הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה. ועזוז נוראתיך יאמרו וגדולתיך אספרנה. זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו. חנון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד. טוב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו. יודוך יהוה כל מעשיך וחסידיך יברכוכה. כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו. להודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו. מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודור. סומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים. עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו. פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו. קרוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת. רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם. שומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד. תהלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד.

146 הללו יה הללי נפשי את יהוה. אהללה יהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי. אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו. אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על יהוה אלהיו. עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם. עשה משפט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים. יהוה פקח עורים יהוה זקף כפופים יהוה אהב צדיקים. יהוה שמר את גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות. ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללו יה.

147 הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה. בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס. הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם. מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא. גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר. מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ. ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור. המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר. נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו. לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה. רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו. שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון. כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך. השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך. השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו. הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר. משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד. ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים. מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל. לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה.

148 הללו יה הללו את יהוה מן השמים הללוהו במרומים. הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאו. הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור. הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים. יהללו את שם יהוה כי הוא צוה ונבראו. ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור. הללו את יהוה מן הארץ תנינים וכל תהמות. אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו. ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים. החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף. מלכי ארץ וכל לאמים שרים וכל שפטי ארץ. בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים. יהללו את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים. וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללו יה.

149 הללו יה שירו ליהוה שיר חדש תהלתו בקהל חסידים. ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם. יהללו שמו במחול בתף וכנור יזמרו לו. כי רוצה יהוה בעמו יפאר ענוים בישועה. יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם. רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. לעשות נקמה בגוים תוכחת בל אמים. לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל. לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו הללו יה.

150 הללו יה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו. הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו. הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור. הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועוגב. הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה. כל הנשמה תהלל יה הללו יה.