1 פתגמוהי דקוהלת בר דויד מלכא דאורשלם. הבל הבלין אמר קוהלת הבל הבלין כל מדם הבלא. מנא יותרנא לברנשא בכל עמלא דהו עמל תחית שמשא. דרא אזל ודרא אתא וארעא לעלם קימא. דנח שמשא וערב שמשא ולאתר דדנח הו תאב דמן תמן תוב נדנח. אזל לתימנא ומתכרך לגרביא מתכרכו מתכרך ואזל רוחא ולחדרתה תאב רוחא. כל נחלא רמין בימא וימא לא מתמלא לאתר דאזלין נחלא לתמן הנון תיבין למאזל. כלהון פתגמא לאין לא נסבע גברא לממללו ולא סבעא עינא למחזא ולא מליא אדנא למשמע. מא דהוא הו הוא ומא דאתעבד הו מתעבד ולית מדם חדת תחית שמשא. כל דנמלל ונאמר חזי הנא חדת הו כבר הוא מן עלמין דמן לקודמין. לית דוכרנא לקדמיא ואפלא לאחריא דהוין לית להון דוכרנא עם אילין דהוין לאחריתא. אנא קוהלת הוית מלכא על איסראיל באורשלם. ויהבת לבי למבעא ולמתבינו בחכמתא על כל דאתעבד תחית שמשא ענינא בישא יהב מריא לבנינשא דנתענון בה. חזית כל עבד דאתעבד תחית שמשא והא כל מדם הבלא וטורפא דרוחא. מרודא לא משכח למתקן וחסירא לא משכח למתמניו. מללת אנא עם לבי למאמר אנא הא ירבת ואוספת חכמתא על כל דהוו קדמי באורשלם ולבי חזא סוגאא דחכמתא וידעתא. ויהבת לבי למדע חכמתא וידעתא ומתלא וסכולתנותא וידעת דאף הנא טורפא הו דרוחא. מטל דבסגיאות חכמתא סוגאת רוגזא ודמוסף למדע מוסף כאבא. 2 אמרת אנא ללבי תא אבקיך בחדותא וחזי טבתא והא אף הנא הבלא. לגוחכא אמרת מנא הנין ולחדותא מנא עבדתי. רנית בלבי למבסמו בחמרא בסרי והפכת אנא דאשיש ית לבי ולבי רנא בחכמתא ואחיד בסכולתנותא עדמא דאחזא אינא טב לבנינשא דנעבדון תחית שמשא מנין יומי חייהון. אסגית לי עבדא בנית לי בתא נצבת לי כרמא. עבדת לי גנא ופרדיסא ונצבת בהון אילנין דכל פארין. עבדת לי יממתא דמיא למשקיו מנהון עבא דמפרע ואילנא. קנית לי עבדא ואמהתא ובני ביתא הוו לי סוגאא ואף קנינא דתורא ודענא סגי הוא לי מן כל דהוו קדמי באורשלם. כנשת לי אף כספא ודהבא וקנינא דמלכא ודמדינתא עבדת לי משבחנא ומשבחניתא ובסימותא בבנינשא עבדת לי שקותא ושקיתא. וירבת ואוספת יתיר מן כל דהוו קדמי באורשלם ואף חכמתי קמת לה. וכל דשאל עיני לא כלית מנהין ולא כלית לבי מן כל חדוא מטל דלבי חדי בכל עמלי והדא הות מנתי מן כלה עמלי. וחרת אנא בכל עבדא דעבדי אידי ובכל עמלא דעמלת למעבד והא כל מדם הבלא וטורפא דרוחא ולית יותרן תחית שמשא. וחרת אנא למחזא חכמתא ולמתעברנותא וסכלותא מטל דמנו גברא דנעול בתר מלכא בדינא כן עם מן דעבדה. וחזית דאית יותרן בחכמתא יתיר מן סכלותא איך דיתיר נוהרא מן חשוכא. חכימא עינוהי ברישה וסכלא בחשוכא אזל וידעת דגדשא חד גדש לכלהון. ואמרת אנא בלבי אן איך גדשא דסכלא אף לי נגדש ולמנא אתחכמת אנא יתיראית ומללת בלבי דאף הנא הבלא הו. מטל דסכלא מן יתיר ממלל מטל דלית דוכרנא לחכימא עם סכלא לעלם איך יומתא דמן כדו אתין וכל מתטעא ואיכנא נמות חכימא עם סכלא. וסנית אנא לחיא מטל דביש עלי עבדא דאתעבד תחית שמשא מטל דכל מדם הבלא וטורפא דרוחא. וסנית אנא כל עמלי דאנא עמלת תחית שמשא מטל דשבק אנא לה לגברא דהוא בתרי. ומן ידע אן נהוא חכים ואן סכל ונשתלט בכל עמלי דאנא עמלת ודאתחכמת תחית שמשא ואף הנא הבלא. והפכת אנא למפסו לבי על כל עמלא דעמלת תחית שמשא. מטל דאית גברא דעמלה בחכמתא ובידעתא ובכשירותא ולאנשא דלא עמל בה יהב לה מנתה ואף הנא הבלא ובישתא רבתא. דמנא הוא לברנשא בכל עמלה ובצבינא דלבה דהו עמל תחית שמשא. מטל דכל יומוהי כאבא ורוגזא ענינה ואף בלליא לא שכב לבה ואף הנא הבלא. לית דטב לגברא אלא דנאכול ודנשתא ודנחוא טבתא לנפשה בעמלה ואף הדא חזית דמן אידא הי דמריא. מטל דמנו נאכול ומנו נשתא לבר מנה. מטל דלגברא דטב קדמוהי יהב חכמתא וידעתא וחדותא ולחטיא יהב ענינא למוספו ולמכנשו ולמתל לדטב קדם מריא ואף הנא הבלא וטורפא דרוחא. 3 לכל מדם זבנא וזבנא לכל צבו תחית שמשא. זבנא למאלד וזבנא לממת זבנא למצב וזבנא למעקר נציבא. זבנא למקטל וזבנא למחיו זבנא למסתר וזבנא למבנא. זבנא למבבא וזבנא למגחך זבנא למרקדו וזבנא למרקדו. זבנא למרמיו כאפא וזבנא למכנשו כאפא זבנא למעפק וזבנא למרחקו מן עפוקיא. זבנא למובדו וזבנא למבעא זבנא למקטר וזבנא למשרא. זבנא למצרא וזבנא למחט זבנא למשתק וזבנא לממללו. זבנא למרחם וזבנא למסנא זבנא דקרבא וזבנא דשלמא. ומנו יותרן בעבדא דהו עמל. חזית ענינא דיהב מריא לבנינשא למתעניו בה. כל דעבד דשפיר בזבנה וית עלמא יהב בלבהון איך דלא נשכח אנשא עבדא דעבד מריא מן רשיתא ועדמא לאחריתא. וידעת דלית דטב בהון אלא למחדא ולמעבד דטב בחייהון. ואף כל אנש דנאכול ונשתא ונחזא טבתא בכל עמלה מוהבתא הי דמריא. ידעת דכל דעבד מריא הו נהוא לעלם עלוהי לית למוספו ומנה לית למבצר ומריא עבד דנדחלון מנה. מא דהוא מן כדו איתוהי וכל מא דנהוא מן סגי הוא ואלהא נבעא לרדיפא דמתרדף. ותוב חזית תחית שמשא אתר דדינא תמן רושעא ואתר דזדקא תמן עולא. ואמרת אנא בלבי ית זדיקא וית רשיעא אלהא דאן מטל דזבנא לכל צבו ולכל עבד תמן. אמרת אנא בלבי על ממללא דבני אנשא דברא אנון אלהא ולמחויו דהנון איך בעירא אנון. להון מטא גדשא דבני אנשא וגדשא דבעירא גדשא חד גדש לכלהון איך מותה דהנא הכנא מאת הנא וחדא רוחא לכלהון ומיתרותה דברנשא מן בעירא לית מטל דכל מדם הבלא. כל אזל לאתרא חד כל הוא מן עפרא וכל הפך לעפרא. ומנו ידע אן רוח בנינשא סלקא לעל ורוח בעירא נחתא הי לתחת לארעא. וחזית דלית דטב בהון אלא דנחדא אנש בעבדוהי מטל דהי הי מנתה מטל דמנו ניתיוהי למחזא בכל דנהוא מן בתרה. 4 והפכת אנא וחזית ית כל טלומיא דמתעבדין תחית שמשא והא דמעא דטלימא ולית להון מביאנא מן אידא דטלומיהון חילא ולית להון מעדרנא. ושבחת אנא למיתא דכבר מיתו מן חיא דהנון חיין עדמא להשא. טב דין מן תריהון הלין מן דעדכיל לא הוא מטל דלא חזא עבדא בישא דאתעבד תחית שמשא. וחזית אנא כל עמלא וכל כשרא דעבדא מטל דטננה דגברא מן חברה ואף הנא הבלא וטורפא דרוחא. סכלא מעפק אידוהי ואכל בסרה. טב מלא שועלא ניחא מן מלא חופנא עמלא וטורפא דרוחא. והפכת אנא וחזית הבלא תחית שמשא. אית חד ולית תרין וברא ואחא לית לה ולית סוף לכל עמלה ואף עינה לא סבעא עותרא ולמן אנא עמל ומחסר נפשי מן טבתא ואף הנא הבלא הו וענינא בישא. טבין תרין מן חד דאית להון אגרא טבא בעמלהון. דאן נפלון חד מקים חברה דוי לה לחד דאן נפל לית מן דנקימיוהי. ואן נשכבון תרין נשחנון וחד איכן נשחן. ואן נעשן חד תריהון נקומון לקובלה וחוטא דתלתא לא עגל מתפסק. טב טליא דמסכין וחכים מן מלכא סבא דסכל ולא ידע למזדהרו תוב. מטל דמן בית אסירא נפק לממלכו מטל דאף במלכותה אתילד מסכין. חזית אנא כל חיא דמהלכין תחית שמשא עם עלימא תנינא דנקום חלפוהי. ולית סוף לכל עמא לכלהון דהוו קדמוהי ואף אחריא לא נחדון בה מטל דאף הנא הבלא וטורפא דרוחא. טר רגלך מא דאזל אנת לבית אלהא וקרוב למשמע טב מן מוהבתא דדבחא דסכלא מטל דלא ידעין למעבד דטב. 5 לא תסתרהב בפומך ולבך לא נסתרהב למפקו מלתא קדם אלהא מטל דאלהא בשמיא ואנת בארעא מטל הנא נהוון פתגמיך זעורין. מטל דאתא חלמא בסגיאות ענינא וקלה דסכלא בסגיאות פתגמא. אמתי דנדר אנת נדרא לאלהא לא תשתוחר למשלמותה מטל דלית צבינא בסכלא אנת דין מדם דנדר אנת פרוע. טב הו דלא תדור מן דתדור ולא תשלם. לא תתל פומך למחטיו בסרך ולא תאמר קדם אלהא דטועיי הי דלמא נרגז אלהא על קלך ונחבל עבדא דאידיך. מטל דסגיאות חלמא והבלא ופתגמא סגיאא דטועיי אנת לאלהא דחל. ואן עולבנא דמסכנא וחטופיא ודינא תחזא במדינתא לא תתמה בה בצבותא מטל דרמא לעל מן רמא נטר ורמין עליהון. יורתנא דארעא בכל הו מלכא לחקלא מפלח. ודרחם כספא לא נסבע כספא ודרחם ממונא לא נקדיוהי ואף הנא הבלא. בסוגאא דטבתא סגיו אכוליה ומנא הות כשירא לקניה טבתא אלא אן חזתא דעינוהי. חליא שנתא לפלחא אן זעור ואן סגי אכל וסבעא לעתירא לא שבק לה למדמך. אית כורהנא דבישתא דחזית תחית שמשא עותרא דמתנטר למרה לבישתה. ואבד עותרא הו בענינא בישא דאולד ברא ולא אית מדם באידה. איכנא דנפק מן כרסא דאמה ערטל נהפוך למאזל איך דאתא ומדם לא נסב בעמלה דנאזל באידה. ואף הנא כורהנא בישא איכנא גיר דאתא הכנא אזל ומנא יותרנא בכל דעמל לרוחא. ואף כל יומוהי בחשוכא אכל וברוגזא סגיאא ובחמתא ובאבלא ובכורהנא. הנא מדם דחזית אנא קוהלת טב הו ושפיר למאכל ולמשתא ולמחזא טבתא בכל עמלה דעמל תחית שמשא מנין יומתא דחיוהי דיהב לה מריא מטל דהויו מנתה. ואף כלנש דיהב לה מריא עותרא ונכסא ואשלטה למאכל מנהון ולמסב מנתה ולמחדא בעמלה אף הדא מוהבתא הי דאלהא. מטל דלו סגי נעהד יומתא דחיוהי מטל דאלהא מענא לה בחדותא דלבה. 6 אית בישתא דחזית תחית שמשא וסגיאא הי על בנינשא. גברא דנתל לה אלהא עותרא ונכסא ואיקרא ולא חסיר לנפשה מדם מן כל מא דראג ולא אשלטה אלהא למאכל מנה אלא גבר נוכרי נאכליוהי מן בתרה הנא הבלא וכריהותא הי. אן נולד גברא מאא ושנין סגיאן נחא ונסגון יומתא דשנוהי ונפשה לא תסבע מן טבתא ואף קבורתא לא תהוא לה אמרת דטב הו מנה יחטא. מטל דבהבלא אתא ובחשוכא נאזל ובשוכא שמה נתכסא. אף שמשא לא חזא ולא ידע ניח להנא טב מן דלהנא. ואלו חיא אלף שנין דתרתין זבנין וטבתא לא חזא דלמא לא הוא לחד אתרא אזל כלא. כל דעמל אנשא בפומה ונפשה לא מליא. מטל דאית יותרנא לחכימא מן דלסכלא למנא דמסכנא ידע למאזל לחיא. טב חזוא דעינא מן הלכתא דנפשא ואף הדא הבלא וטורפא דנפשא. מדם דהוא מן קדים אתקרי שמה ואתידע דהו ברנשא ולא משכח למדן עם מן דתקיף מנה. מטל דאית פתגמא סגיאא דמסגין הבלא. 7 מנא יותרנא לברנשא מטל דמנו ידע מנא טב לברנשא בחיוהי מנין יומי חיי הבלה ועברו אנון איך טללא מנו נחוא לברנשא מנא נהוא מן בתרה תחית שמשא. טב שמא טבא מן משחא טבא ויומא דמותא טב מן יומא דילידותא. טב למאזל לבית בכא מן דלמאזל לבית משתותא מטל דהדא הי חרתא דכלהון בנינשא ודחי יהב טבתא ללבה. טב רוגזא מן גוחכא מטל דבבישות אפא נטאב לבא. לבא דחכימא בבית אבלא ולבא דסכלא בית חדותא. טב למשמע כאתא דחכימא מן גברא דשמע זמרא דסכלא. מטל דאיך קלא דכובא תחית קדסא הכנא גוחכהון דסכלא ואף הנא הבלא. מטל דעשוקיא מובד לחכימא ומובדא ללבא מוהבתא. טבא הי אחריתה דפתגמא מן קדמיתה וטבא נגירות רוחא מן רמות רוחא. לא תסתרהב ברוחך למרגז מטל דרוגזא בעובא דסכלא נתתניח. לא תאמר מנא הוא דיומתא קדמיא טבין הוו מן הלין מטל דלא הוא בחכמתא שאל אנת על הלין. טבא הי חכמתא מן מאני זינא ויתיר לחזיי שמשא. מטל דטללא דחכמתא איך טללא דכספא ויתירותא דידעתא דחכמתא תחא מרה. חזי עבדא דאלהא מטל דמנו משכח למתקנו למן דמדוד הו. ביומא דטבתא הוי בטב וביומא דבישתא חזי נפשך אף הנא לוקבל הנא עבד אלהא על ממללא דלא נשכח ברנשא מדם בתרה. כל מדם חזית ביומי הבלי אית זדיקא דאבד בזדיקותה ואית רשיעא דאגר בבישתה. לא תהוא זדיק סגי ולא תתחכם יתיר דלא תתמה. לא תרשע סגי דלא תסתנא סגי לא תהוא סכל דלמא תמות דלא בזבנך. טב דתאחוד בהנא ואף מן הו לא תרפא אידך מטל דמן דדחל לאלהא נפק לכלהין. חכמתא מעשנא לחכימא טב מן עסרא שליטנין דאית במדינתא. מטל דלית אנש דזדיק בארעא דנעבד דטב ולא נחטא. ואף לכל פתגמין דנמללון רשיעא לא תתל לבך לא תשמע לעבדך דמצחא לך. מטל דזבנין סגיאן ידע לבך דאף אנת צחית לאחרנין. כלהין הלין נסית בחכמתא אמרת דאתחכם והי רחיקא מני. יתיר מן דהוא רוחקא ועומקא דעומקא מנו נשכחיוהי. אתכרכת אנא ולבי למדע ולמסער ולמבעא חכמתא וחושבנא ולמדע רשיעותה דסכלא וסכלותא ומתעברנותא. ואשכחת דמרירא מן מותא אנתתא דהי איתיה פחא ומצידתא לבה אסרא אידיה מן דטב קדם אלהא משתוזב מנה ומן דחטא מתתחד בה. חזי הנא דאשכחת אמר קוהלת חדא לחדא למשכחו מחשבתא. ותוב בעת נפשי ולא אשכחת אנשא חד מן אלפא אשכחת ואנתתא בכלהין לא אשכחת. ברם חזי הנא דאשכחת דעבד אלהא לאנשא תריצא והנון בעו מחשבתא סגיאתא. 8 מנו איך חכימא ומן ידע פשרה דמלתא חכמתה דגברא תנהר אפוהי ודחציפן אפוהי נסתנא. פומה דמלכא טר ועל מלת מומתא דאלהא לא תסתרהב. מן קדמוהי זל ולא תקום בפתגם ביש מטל דכל דנצבא נעבד. איכנא דממלל מלכא שליט ומנו נאמר לה מנא עבד אנת. דנטר פוקדנא לא ידע מלתא בישתא וזבנא ודינא ידע לבה דחכימא. מטל דלכל צבו אית זבנא ודינא מטל דבישתה דברנשא סגיאא עלוהי. מטל דלית דידע למא דהוא ומנא נהוא לה מן בתרה מנו מחוא לה. לית אנש דשליט ברוחא למכלא רוחא ולית שולטנא ביומא דמותא ולית פולטא ביומא דקרבא ולא משוזב רושעא למרוהי. וית כל הנא חזית ויהבת לבי למדע כל עבד דמתעבד תחית שמשא וזבנא דאשתלט ברנשא בברנשא למבאשו לה. והידין חזית רשיעא דקבירין ואתין ומן אתרא דקודשא אזלו ואתטעיו במדינתא דהכנא עבדו ואף הנא הבלא. מטל דלא מתעבדא תבעתא מן עבדי בישתא בעגל מטל הנא אתמלי לבא דבנינשא בהון למעבד דביש. מן דחטא עבד בישתא מאא ומגר לה וידע אנא דנהוא טב לדחלוהי דמריא דנדחלון מן קדמוהי. וטבתא לא תהוא לרשיעא ולא נגר יומתא איך טללא מטל דלא איתוהי דחל מן קדם אלהא. אית הבלא דעביד על ארעא מטל דאית זדיקא דמטא לותהון איך עבדא דרשיעא ואית רשיעא דמטא לותהון איך עבדא דזדיקא ואמרת דאף הנא הבלא. ושבחת אנא ית חדותא דלית טב לברנשא תחית שמשא אלא למאכל ולמשתא ולמחדא והו לוא לה בעמלה יומי חיוהי דיהב לה אלהא תחית שמשא. מטל הנא יהבת לבי למדע חכמתא ולמחזא ענינא דאתעבד על ארעא מטל דבאיממא ובלליא שנתא בעינוהי לא חזא. וחזית אנא כל עבדא דאלהא מטל דלא נתמצא ברנשא ית עבדא דעביד תחית שמשא כל דעמל ברנשא דנבעא לא נשכח וכל דנאמר חכימא למדע לא נתמצא למשכחו. 9 מטל דית כלהין הלין יהבת בלבי ולבי חזא ית כל הנא דזדיקא וחכימא ועבדיהון באידא דאלהא אף רחמתא אף סנאתא לא ידע ברנשא כל דקדמוהי הבלא. כל איך דלכל גדשא חד לזדיקא ולרשיעא לטבא ולבישא לדכיא ולטמאא לדמדבח ולדלא מדבח איך טבא אף חטיא איך ימיא אף הו דמן מומתא דחל. הדא בישא בכל מא דאתעבד תחית שמשא מטל דגדשא חד לכלהון ואף לבא דברנשא אתמלי בישתא ופהיותא בישתא בלבהון ובחייהון וחרתהון לות מיתא. כל דנשתותף לכל חיא אית תוכלנא מטל דכלבא דחי טב הו מן אריא דמאית. מטל דחיא ידעין דמיתין ומיתא לא ידעין מדם ולית להון תוב אגרא מטל דאתטעי דוקרנהון. אף רחמתהון אף סנאתהון ואף קנאתהון מן כדו אבדת ומנתא לית להון תוב לעלם בכל מא דמתעבד תחית שמשא. תא אכול בחדותא לחמך ואשתי בלבא טבא חמרך מטל דאצטבי אלהא בעבדיך. בכל עדן נחתיך נהוון חורין ומשחא מן רישך לא נחסר. וחזי חיא עם אנתתא דרחמת כל יומי חיי הבלך מטל דהי הי מנתך בחיא ובעמלך דאנת עמל תחית שמשא. כל דתשכח אידך למעבד בחילך עבד מטל דלית עבדא ומחשבתא וידעתא וחכמתא בשיול דאנת אזל אנת לתמן. הפכת וחזית תחית שמשא דלא לקלילא רהטא ולא לגנברא קרבא ולא לחכימא לחמא ולא לסכולתנא עותרא ולא לידועתנא שובחא מטל דזבנא ופגעא גדש לכלהון. מטל דלא ידע ברנשא זבנה איך נונא דמתתצידין במצידתא בישתא ואיך צפרא דמתתחדן בפחא הכנא מתתחדין בנינשא בזבנא בישא דנפל עליהון מנשיל. ואף הדא חזית חכמתא תחית שמשא ורבא הי לותי. מדינתא זעורתא ובנינשא דבה זעורין ואתא עליה מלכא רבא וחדרה ובנא עליה קלקומא. ואשתכח בה גברא מסכנא חכימא ושוזב הו מסכנא מדינתא בחכמתה ואנש לא עהד לגברא הו מסכנא. ואמרת אנא טבא הי חכמתא מן גנברותא וחכמתה דמסכנא שיטא הי ופתגמוהי לא משתמעין. ומלי חכימא בניחא משתמען מן זעקתא דשליטא סכלא. טבא הי חכמתא מן מאני קרבא וחטיתא חדא מובדא טבתא סגיאתא. 10 איך דבבא דמיתין מסרין למאנא דמשחא בסימא יקירא הי מן חכמתא ומן סוגאת תשבוחתא סכלותא קליל. לבה דחכימא בימינה ולבה דסכלא בסמלה. ואף סכלא מא דאזל באורחא לבה חסיר וכל דמתחשב סכלותא הי. אן רוחא דשליטא תסק עליך אתרך לא תשבוק מטל דאסיותא שבקא חטהא סגיאא. אית בישתא דחזית תחית שמשא איך טועיי דנפקת קדם שליטא. דיתב סכלא ברומא עשינא ועתירא במוככא נתבון. חזית עבדא על רכשא ושליטנא דמהלכין איך עבדא על ארעא. דחפר גומצא בה נפל ודתרע סיגא נכתיוהי חויא. דמשנא כאפא נתכאב בהין ודמצלח קיסא לאא בהון. אן קהא פרזלא והו אפא דלח וקטילא מסגא ויותרנא לכשירא חכמתא. אן נכת חויא דלא לוחשתא לית יותרן בלחושא. מלי פומה דחכימא תשבוחתא וספותה דסכלא מטבען לה. ריש מלי פומה סכלותא וחרתא דפומה פורסיא בישא. וסכלא מסגא מלין לא ידע ברנשא מא דהוא ומא דנהוא מן בתרה מנו מחוא לה. עמלהון דסכלא מלאא להון מטל דלא ידעו למאזל למדינתא. וילכי מדינתא דמלככי טלא ורורבניכי בצפרא אכלין. טוביכי מדינתא דמלככי בר חארין ורורבניכי בעדנהון אכלין בכשירותא ולא במשתיא. בשפלותא נתמכך תטלילא ובשפלות אידיא נדלף ביתא. לחדותא עבידין לחמא וחמרא ומשחא דנחדון לחיא וכספא ממכך ומטעא להון בכל. ואף במדעך למלכא לא תצחא ובקיטון משכבך לא תצחא לעתירא מטל דעופא דשמיא נובל קלך ומרא עופא נחוא פתגמיך. 11 שדר לחמך על אפי מיא מטל דלסגיאות יומתא תשכחיוהי. הב מנתא לשבעא אף לתמניא מטל דלא תדע מנא בישתא תהוא על ארעא. אן נמלין ענני מטרא על ארעא נאשדן ואן נפל קיסא בתימנא או באתרא דגרביא אתר דנפל קיסא תמן נהוא. דנטר לרוחא לא זרע ודחאר לעננא לא חצר. מטל דלא ידע אנת מנא הי אורחא דרוחא אכזנא גיר דבטנתא דבטנא הכנא לא תדע עבדוהי דמריא כל דנעבד. כל צפרא זרוע זרעך וברמשא לא תשבוק אידך מטל דלא ידע אנת אינא נכשר או הנא או הנא ואף תריהון איך חד טבין. חלא נוהרא וטב לעינא ויתיר לחזיי שמשא. מטל דאן שנין סגיאן נאחא ברנשא בכלהין נחדא ונתדכר יומי חשוכא מטל דסגיאין נהוון כל דאתא הבלא. ביומי עלימותך חדי עלימא ונטאב לך והלך באורחתא דלבך ובחזוא דעיניך ודע דבהלין כלהין מעל לך מריא בדינא. 12 אעבר רוגזא מן לבך ואפרק בישתא מן בסרך מטל דטליותא ולא ידעתא הבלא. ועהד לבריך ביומי עלימותך עד לא נאתון יומי בישתא ונקרבן שניא דתאמר דלית בהין צביני. עד לא נחשך שמשא ונוהרא דסהרא ודכוכבא ונתהפכן עננא בתר מטרא. ביומא דנתתזיעון נטורי ביתא ונתדודון מרי חילא ונתבטלן טחנתא מטל דזערי ונחשכן חזיתא בכוא. ונתתחדון תרעא בשוקא בשפלותא דקלא דטחנתא ונקום לקלא דצפרא ונתמככן כל בנת שובחא. ואף מן רומא נדחל ונתתזיע באורחתה ונבע עלוהי שהרא ונפרע שרדא ונסגא קמצא ותתבדר קפר ותבטלי בישנותא מטל דאזל ברנשא לבית עמלה ואתכרכו בשוקא מרקדנא. עד לא נתפסק חבל כספא ונשתחק חזור דהבא ותתבר קולתא על מבועא ותרהט גיגלא על ברא. ונהפוך עפרא לארעא איך דהוא ורוחא תהפוך לות מריא דיהבה. הבל הבלין אמר קוהלת הבל הבלין כל מדם הבלא. ויתיר דהוא קוהלת חכימא דמלף הוא ידעתא לעמא וצת ובדק ואתקן מתלא סגיאא. סגי בעא קוהלת למשכחו פתגמא דצבינא ואכתב בקושתא פתגמי קושתא. מלי חכימא איך זקותא ואיך סכא דקביען מרי אסכפתא אתיהבו מן רעא חד. ויתיראית מנהון ברי אזדהר למכתב ספרא סגיאא לית סוף וממללא סגיאא לאותא הי דבסרא. אחריתה דפתגמא בסכה כל שמע ומן קדם מריא דחל ופוקדנוהי טר מטל דהנו דמן אומנא חד אתיהב לכלנש. מטל דלכל עבדא מריא מעל בדינא על כל דכסא וגלא אן דטב ואן דביש.