1 ברישית ברא אלהא ית שמיא וית ארעא. וארעא הות תוה ובוה וחשוכא על אפי תהומא ורוחה דאלהא מרחפא על אפי מיא. ואמר אלהא נהוא נוהרא והוא נוהרא. וחזא אלהא לנוהרא דשפיר ופרש אלהא בית נוהרא לחשוכא. וקרא אלהא לנוהרא איממא ולחשוכא קרא לליא והוא רמשא והוא צפרא יומא חד. ואמר אלהא נהוא רקיעא במצעת מיא ונהוא פרש בית מיא למיא. ועבד אלהא רקיעא ופרש בית מיא דלתחת מן רקיעא ובית מיא דלעל מן רקיעא והוא הכנא. וקרא אלהא לרקיעא שמיא והוא רמשא והוא צפרא יומא דתרין. ואמר אלהא נתכנשון מיא דלתחת מן שמיא לאתרא חד ותתחזא יבישתא והוא הכנא. וקרא אלהא ליבישתא ארעא ולכנשא דמיא קרא יממא וחזא אלהא דשפיר. ואמר אלהא תפקי ארעא תדאא עסבא דמזדרע זרעא לגנסה ואילנא דפארא דעבד פארא לגנסה דנצבתה בה על ארעא והוא הכנא. ואפקת ארעא תדאא עסבא דמזדרע זרעא לגנסה ואילנא דעבד פארא דנצבתה בה לגנסה וחזא אלהא דשפיר. והוא רמשא והוא צפרא יומא דתלתא. ואמר אלהא נהוון נהירא ברקיעא דשמיא למפרש בית איממא ללליא ונהוון לאתותא ולזבנא וליומתא ולשניא. ונהוון מנהרין ברקיעא דשמיא למנהרו על ארעא והוא הכנא. ועבד אלהא תרין נהירא רורבא נהירא רבא לשולטנא דאיממא ונהירא זעורא לשולטנא דלליא וכוכבא. ויהב אנון אלהא ברקיעא דשמיא למנהרו על ארעא. ולמשלט באיממא ובלליא ולמפרש בית נוהרא לחשוכא וחזא אלהא דשפיר. והוא רמשא והוא צפרא יומא דארבעא. ואמר אלהא נרחשון מיא רחשא נפשא חיתא ופרחתא תפרחי על ארעא על אפי רקיעא דשמיא. וברא אלהא תנינא רורבא וכל נפשא חיתא דרחשא דארחשו מיא לגנסהון וכל פרחתא דגפא לגנסה וחזא אלהא דשפיר. וברך אנון אלהא ואמר להון פרו וסגו ומלו מיא דביממא ופרחתא תסגא בארעא. והוא רמשא והוא צפרא יומא דחמשא. ואמר אלהא תפקי ארעא נפשא חיתא לגנסה בעירא ורחשא וחיותא דארעא לגנסה והוא הכנא. ועבד אלהא חיותא דארעא לגנסה ובעירא לגנסה וכלה רחשא דארעא לגנסה וחזא אלהא דשפיר. ואמר אלהא נעבד אנשא בצלמן איך דמותן ונשלטון בנוני ימא ובפרחתא דשמיא ובבעירא ובכלה חיותא דארעא ובכלה רחשא דרחש על ארעא. וברא אלהא לאדם בצלמה בצלם אלהא בריהי דכר ונקבא ברא אנון. וברך אנון אלהא ואמר להון אלהא פרו וסגו ומלו ארעא וכובשוה ושלטו בנוני ימא ובפרחתא דשמיא ובבעירא ובכלה חיותא דרחשא על ארעא. ואמר אלהא הא יהבת לכון כלה עסבא דזרע דמזדרע על אפי כלה ארעא וכל אילן דאית בה פארי אילנה דזרעה מזדרע לכון נהוא למאכולתא. ולכלה חיותא דדברא ולכלה פרחתא דשמיא ולכל דרחש על ארעא דאית בה נפשא חיתא כלה יורקא דעסבא למאכולתא והוא הכנא. וחזא אלהא כל דעבד והא טב שפיר והוא רמשא והוא צפרא יומא דאשתא. 2 ושלמו שמיא וארעא וכלה חילהון. ושלם אלהא ביומא שתיתיא עבדוהי דעבד ואתתניח ביומא שביעיא מן כלהון עבדוהי דעבד. וברך אלהא ליומא שביעיא וקדשה מטל דבה אתתניח מן כלהון עבדוהי דברא אלהא למעבד. הלין תולדתא דשמיא ודארעא כד אתבריו ביומא דעבד מריא אלהא שמיא וארעא. וכלהון אילנא דחקלא עדכיל לא הוו בארעא וכלה עסבא דחקלא עדכיל לא יעא מטל דלא אחת מריא אלהא מטרא על אפי ארעא ואדם לית למפלח בארעא. ומבועא סלק הוא מן ארעא ומשקא הוא לכל אפי ארעא. וגבל מריא אלהא לאדם עפרא מן אדמתא ונפח באפוהי נשמתא דחיא והוא אדם לנפש חיא. ונצב מריא אלהא פרדיסא בעדן מן קדים וסם תמן לאדם דגבל. ואועי מריא אלהא מן ארעא כל אילן דרגיג למחזא ושפיר למאכל ואילנא דחיא במצעתה דפרדיסא ואילנא דידעתא דטבתא ודבישתא. ונהרא נפק הוא מן עדן למשקיותה לפרדיסא ומן תמן פרש והוא לארבעא רישין. שמה דחד פישון הו דחדר לכלה ארעא דחוילא דתמן דהבא. ודהבה דארעא הי טב תמן ברולחא וכאפא דברולא. ושמה דנהרא תנינא גיחון הו דחדר לכלה ארעא דכוש. ושמה דנהרא דתלתא דקלת הו דאזל לוקבל אתור ונהרא דארבעא הו פרת. ודבר מריא אלהא לאדם ושבקה בפרדיסא דעדן דנפלחיוהי ונטריוהי. ופקד מריא אלהא לאדם ואמר לה מן כלהון אילנא דבפרדיסא מאכל תאכול. ומן אילנא דידעתא דטבתא ודבישתא לא תאכול מנה מטל דביומא דתאכול מנה מותא תמות. ואמר מריא אלהא לא שפיר דנהוא אדם בלחודוהי אעבד לה מעדרנא אכותה. וגבל מריא אלהא מן ארעא כלה חיותא דדברא וכלה פרחתא דשמיא ואיתי אנון לות אדם דנחזא מנא קרא להון וכל דקרא להון אדם נפשא חיתא הו הו שמה. וקרא אדם שמהא לכלה בעירא ולכלה פרחתא דשמיא ולכלה חיותא דדברא ולאדם לא אשתכח לה מעדרנא אכותה. וארמי מריא אלהא שליא על אדם ודמך ונסב חדא מן אלעוהי ואוחד בסרא חלפיה. ותקן מריא אלהא אלעא דנסב מן אדם לאנתתא ואיתיה לאדם. ואמר אדם הנא זבנא גרמא מן גרמי ובסרא מן בסרי הדא תתקרא אנתתא מטל דמן גברא נסיבא. מטל הנא נשבוק גברא לאבוהי ולאמה ונקף לאנתתה ונהוון תריהון חד בסר. והוו תריהון ערטליין אדם ואנתתה ולא בהתין. 3 וחויא ערים הוא מן כלה חיותא דדברא דעבד מריא אלהא ואמר חויא לאנתתא שריראית אמר אלהא דלא תאכלון מן כל אילנא פרדיסא. ואמרת אנתתא לחויא מן פארי אילנא דבפרדיסא כלהון נאכול. ומן פארי אילנא דבמצעתה דפרדיסא אמר אלהא דלא תאכלון מנה ולא תתקרבון לה דלא תמותון. ואמר חויא לאנתתא לא ממת תמותון. מטל דידע אלהא דביומא דאכליתון מנה מתפתחן עיניכון והוין אנתון איך אלהא ידעי טבתא ובישתא. וחזת אנתתא דשפיר אילנא למאכל ורגתא הו לעינא ורגיג אילנא למחר בה ונסבת מן פארוהי ואכלת ויהבת אף לבעלה עמה ואכל. ואתפתחי עינא דתריהון וידעו דערטליין אנון ודבקו טרפא דתאנא ועבדו להון פרזומא. ושמעו קלה דמריא אלהא דמהלך בפרדיסא לפניה דיומא ואתטשיו אדם ואנתתה מן קדם מריא אלהא בגו אילנא דבפרדיסא. וקרא מריא אלהא לאדם ואמר לה איכא אנת אדם. ואמר קלך שמעת בפרדיסא וחזית דערטלי אנא ואתטשית. ואמר לה מריא מנו חויך דערטלי אנת הא מן אילנא דפקדתך דלא תאכול מנה אכלת. ואמר אדם אנתתא דיהבת לי עמי הי יהבת לי מן אילנא ואכלת. ואמר מריא אלהא לאנתתא מנו הנא דעבדתי ואמרת אנתתא חויא אטעיני ואכלת. ואמר מריא אלהא לחויא על דעבדת הדא ליט אנת מן כלה בעירא ומן כלה חיותא דדברא ועל כרסך תהלך ועפרא תאכול כל יומי חייך. ובעלדבבותא אסים ביניך לאנתתא ובית זרעך לזרעה הו נדוש רישך ואנת תמחיוהי בעקבה. ולאנתתא אמר מסגיו אסגא כאביכי ובטניכי ובכאבא תאלדין בניא ועל בעלכי תתפנין והו נשתלט בכי. ולאדם אמר על דשמעת בקלה דאנתתך ואכלת מן אילנא דפקדתך ואמרת לך דלא תאכול מנה ליטא ארעא מטלתך בכאבא תאכליה כל יומי חייך. וכובא ודרדרא תועא לך ותאכול עסבא דחקלא. ובדועתא דאפיך תאכול לחמא עדמא דתהפוך לארעא דמנה אתנסבת מטל דעפרא אנת ולעפרא תהפוך. וקרא אדם שמה דאנתתה חוא מטל דהי הות אמא דכל דחי. ועבד מריא אלהא לאדם ולאנתתה כותיניתא דמשכא ואלבש אנון. ואמר מריא אלהא הא אדם הוא איך חד מנן למדע טבתא ובישתא השא דלמא נושט אידה ונסב מן אילנא דחיא ונאכול ונאחא לעלם. ושדרה מריא אלהא מן פרדיסא דעדן למפלח ארעא דאתנסב מן תמן. ואפקה מריא אלהא ואכרך מן מדנחי פרדיסא דעדן כרובא ושננא דחרבא דמתהפכא למטר אורחא דאילנא דחיא. 4 ואדם חכם לחוא אנתתה ובטנת וילדת לקאין ואמרת קנית גברא למריא. ואוספת למאלד לאחוהי הביל והוא הביל רעא ענא וקאין הוא פלח בארעא. והוא מן בתר יומתא ואיתי קאין מן פארא דארעה קורבנא למריא. והביל איתי אף הו מן בוכרא דענה ומן שמיניהון ואצטבי מריא בהביל ובקורבנה. ובקאין ובקורבנה לא אצטבי ואתבאש לקאין טב ואתכמרי אפוהי. ואמר מריא לקאין למנא אתבאש לך ולמנא אתכמרי אפיך. הא אן תשפר קבלת ואן לא תשפר על תרעא חטהא רביע אנת תתפנא לותה והו נשתלט בך. ואמר קאין להביל אחוהי נרדא לפקעתא והוא דכד הנון בפקעתא קם קאין על הביל אחוהי וקטלה. ואמר מריא לקאין איכו הביל אחוך ואמר לא ידע אנא נטורה אנא גיר דאחי. ואמר לה מריא מנא עבדת קלא דדמה דאחוך געא לותי מן ארעא. מכיל ליט אנת מן ארעא דפתחת פומה וקבלת דמה דאחוך מן אידיך. כד תפלוח בארעא לא תוסף תתלי לך חילה זאע ונאד תהוא בארעא. ואמר קאין למריא רבא הי סכלותי מן דלמשבק. הא אפקתני יומנא מן אפי ארעא ומן קדמיך אתטשא ואהוא זאע ונאד בארעא וכלמן דנשכחני נקטלני. ואמר לה מריא לא הכנא כל קטולא דקאין חד בשבעא נתפרע וסם מריא אתא בקאין דלא נקטליוהי כלמן דמשכח לה. ונפק קאין מן קדם מריא ויתב בארעא דנוד מן מדנחה דעדן. וחכם קאין לאנתתה ובטנת וילדת לחנוך והוא בנא קריתא וקרא שמה דקריתא על שם ברה חנוך. ואתילד לחנוך עידר ועידר אולד למחואיל ומחואיל אולד למתושיל ומתושיל אולד ללמך. ולמך נסב תרתין נשין שמה דחדא עדא ושמה דאחרתא צלא. וילדת עדא ליבל הו הוא אבא לעמרי משכנא וקניי קנינא. ושמא דאחוהי יובל הו הוא אבא לכל דאחיד קיתרא וכנרא. וצלא אף הי ילדת לתובלקין אומן בכל עבד דנחשא ודפרזלא וחתה דתובלקין נעמא. ואמר למך לנשוהי עדא וצלא שמעין קלי נשי למך צותין למאמרי מטל דגברא קטלת בצולפתי וטליא בשוקפי. מטל דחד כשבעא נתפרע קאין ולמך לשבעין ושבעא. וחכם אדם תוב לחוא אנתתה ובטנת וילדת ברא וקרת שמה שית מטל דיהב לי אלהא זרעא אחרנא חלף הביל דקטלה קאין. ולשית אף לה אתילד לה ברא וקרא שמה אנוש הידין שרי למקרא בשמה דמריא. 5 הנו ספר תולדתה דאדם ביומא דברא אלהא לאדם בדמות אלהא בריהי. דכר ונקבא ברא אנון וברך אנון אלהא וקרא שמהון אדם ביומא דברא אנון. וחיא אדם מאא ותלתין שנין ואולד בדמותה איך צלמה וקרא שמה שית. וחיא אדם מן בתר דאולד לשית תמן מאא שנין ואולד בניא ובנתא. והוו כליומי חיוהי דאדם דחיא תשע מאא ותלתין שנין ומית. וחיא שית מאא וחמש שנין ואולד לאנוש. וחיא שית מן בתר דאולד לאנוש תמן מאא ושבע שנין ואולד בניא ובנתא. והוו כל יומוהי דשית תשע מאא ותרתעסרא שנין ומית. וחיא אנוש תשעין שנין ואולד לקינן. וחיא אנוש מן בתר דאולד לקינן תמן מאא וחמשעסרא שנין ואולד בניא ובנתא. והוו כל יומוהי דאנוש תשע מאא וחמש שנין ומית. וחיא קינן שבעין שנין ואולד למהללאיל. וחיא קינן מן בתר דאולד למהללאיל תמן מאא וארבעין שנין ואולד בניא ובנתא. והוו כל יומוהי דקינן תשע מאא ועסר שנין ומית. וחיא מהללאיל שתין וחמש שנין ואולד לירד. וחיא מהללאיל מן בתר דאולד לירד תמן מאא ותלתין שנין ואולד בניא ובנתא. והוו כל יומוהי דמהללאיל תמן מאא ותשעין וחמש שנין ומית. וחיא ירד מאא ואשתין ותרתין שנין ואולד לחנוך. וחיא ירד מן בתר דאולד לחנוך תמן מאא שנין ואולד בניא ובנתא. והוו כל יומוהי דירד תשע מאא ואשתין ותרתין שנין ומית. וחיא חנוך שתין וחמש שנין ואולד למתושלח. ושפר חנוך לאלהא מן בתר דאולד למתושלח תלת מאא שנין ואולד בניא ובנתא. והוו כל יומוהי דחנוך תלת מאא ואשתין וחמש שנין. ושפר חנוך לאלהא וליתוהי מטל דנסבה אלהא. וחיא מתושלח מאא ותמנין ושבע שנין ואולד ללמך. וחיא מתושלח מן בתר דאולד ללמך שבע מאא ותמנין ותרתין שנין ואולד בניא ובנתא. והוו כל יומוהי דמתושלח תשע מאא ואשתין ותשע שנין ומית. וחיא למך מאא ותמנין ותרתין שנין ואולד ברא. וקרא שמה נוח ואמר הנא נביאן מן עבדין ומן עמלא דאידין ומן ארעא דלטה מריא. וחיא למך מן בתר דאולד לנוח חמש מאא ותשעין וחמש שנין ואולד בניא ובנתא. והוו כל יומוהי דלמך שבע מאא ושבעין ושבע שנין ומית. והוא נוח בר חמש מאא שנין ואולד נוח לשים ולחם וליפת. 6 והוא דכד שריו בנינשא למסגא על אפי ארעא ובנתא אתילדי להון. חזו בני אלוהים לבנת אנשא דשפירן אנין ונסבו אנין להון נשא מן כל דגבו. ואמר מריא לא תעמר רוחי באנשא לעלם מטל דבסרא הו ונהוון יומתה מאא ועסרין שנין. וגנברא הוו בארעא ביומתא הנון ואף מן בתרכן מטל דעלו בני אלוהים על בנת אנשא וילדי להון גנברא דמן עלם גנברא דשמהתא. וחזא מריא דסגית בישתא דאנשא בארעא וכל יצרא דמחשבתא דלבה ביש בכליום. ואתתוח מריא על דעבד לאדם בארעא וכרית בלבה. ואמר מריא אעטא לבנינשא דברית מן אפי ארעא מן בנינשא ועדמא לבעירא ועדמא לרחשא עדמא לפרחתא דשמיא מטל דאתתוחת דעבדת אנון. ונוח אשכח רחמא בעיני מריא. והלין תולדתה דנוח נוח גבר זדיק ותמים הוא בדרוהי ושפר נוח לאלהא. ואולד נוח תלתא בנין לשים ולחם וליפת. ואתחבלת ארעא קדם אלהא ואתמלית ארעא עולא. וחזא אלהא לארעא דאתחבלת מטל דחבל כל בסר אורחה על ארעא. ואמר אלהא לנוח קצא דכל בסר על קדמי מטל דאתמלית ארעא עולא מן קדמיהון הא מחבל אנא להון עם ארעא. עבד לך קאבותא דקיסא דערקא מדירא עבדיה לקאבותא ושועיה מן לבר ומן לגו בכופרא. והכנא עבדיה תלת מאא אמין אורכה דקבותא וחמשין אמין פתיה ותלתין אמין רומה. וזוידנא עבד לקבותא ועל אמא סיכיה מן לעל ותרעה דקבותא בסטרה עבד מדירא תחתיא ותנינא ותליתיא עבדיה. ואנא הא מיתא אנא טופנא דמיא על ארעא למחבלו כל בסר דאית בה רוחא דחיא מן תחית שמיא וכל דבארעא הו נסוף. ואקים קימי עמך ותעול לקבותא אנת ובניך ואנתתך ונשא דבינך עמך. ומן כלדחי מן כלבסר תרין תרין אזל לקבותא למחיו עמך דכרא ונקבתא נהוון. מן פרחתא לגנסה ומן בעירא לגנסה ומנכל רחשא דארעא לגנסוהי תרין תרין מן כל נעלון עמך למאחא. ואנת סב לך מן כל מאכלא דמתאכל וחמול לותך ונהוא לך ולהון למאכולתא. ועבד נוח כל דפקדה אלהא הכנא עבד. 7 ואמר אלהא לנוח עול אנת וכלה ביתך לקבותא מטל דלך חזית דזדיק אנת קדמי בדרא הנא. ומן כלה בעירא דכיתא סב לך שבעא שבעא דכרא ונקבתא ומן בעירא דלא הות דכיא תרין תרין דכרא ונקבתא. ואף מן פרחתא דכית שבעא שבעא דכרא ונקבתא למחיו זרעא על אפי כלה ארעא. מטל דמכא לשבעא יומין מחת אנא מטרא על ארעא ארבעין איממין וארבעין לילון ועטא אנא כל דקאם דעבדת מן אפי ארעא. ועבד נוח כל דפקדה מריא. ונוח בר שת מאא שנין וטופנא הוא מיא על ארעא. ועל נוח ובנוהי ואנתתה ונשא דבנוהי עמה לקבותא מן קדם מיא דטופנא. ומן בעירא דכיתא ומן בעירא דלא הות דכיא ומן פרחתא ומן כל דרחש על ארעא. תרין תרין עלו עם נוח לקבותא דכרא ונקבתא איך דפקד אלהא לנוח. והוא לשבעא יומין ומיא דטופנא הוו על ארעא. בשנת שת מאא שנין לחיוהי דנוח בירחא דתרין בשבע עסרא בירחא בה ביומא הנא אתתרעו כלמבועי תהומא רבא ונסכא דשמיא אתפתחו. והוא מטרא על ארעא ארבעין איממין וארבעין לילון. בה ביומא הנא על נוח ושים וחם ויפת בני נוח ואנתתה דנוח ותלת נשא דבנוהי עמה לקאבותא. הנון וכלה חיותא לגנסה וכלה בעירא לגנסה וכלה רחשא דרחש על ארעא לגנסוהי וכלה פרחתא לגנסה וכל צפר וכל גף. עלו עם נוח לקאבותא תרין תרין מן כלבסר דאית בהון רוחא דחיא. ודעלו דכרא ונקבתא מן כל בסר עלו איך דפקדה אלהא ואחד מריא באפוהי. והוא טופנא ארבעין יומין על ארעא וסגיו מיא ושקלוה לקאבותא ואתתרימת מן ארעא. ועשנו מיא וסגיו טב על ארעא ומהלכא הות קאבותא על אפי מיא. ומיא עשנו טב טב על ארעא ואתכסיו כלהון טורא רמא דתחית כל שמיא. חמשעסרא אמין מן לעל עשנו מיא ואתכסיו טורא רמא. וסף כל בסר דרחש על ארעא פרחתא ובעירא וחיותא וכל רחשא דרחש על ארעא וכלהון בני אנשא. כל דנשמתא דרוחא דחיא באפוהי מן כל דביבשא מיתו. ועטא לכל דקאם על אפי ארעא מן בנינשא ועדמא לבעירא ועדמא לרחשא ועדמא לפרחתא דשמיא אתעטיו מן ארעא ואשתחר נוח ודעמה בקאבותא. ועשנו מיא על ארעא מאא וחמשין יומין. 8 ואתדכר אלהא לנוח ולכלה חיותא ולכלה בעירא ולכלה פרחתא דעמה בקבותא ואעבר אלהא רוחא על ארעא ואתתניחו מיא. ואסתכרו מבועא דתהומא ונסכא דשמיא ואתכלי מטרא מן שמיא. והפכו מיא מן ארעא אזלין והפכין וחסרו מיא מן בתר מאא וחמשין יומין. ואתתניחת קאבותא בירחא שביעיא בשבע עסרא בה בירחא על טורי קרדו. ומיא אזלין הוו וחסרין עדמא לירחא עסיריא בחד בירחא עסיריא אתחזיו רישי טורא. והוא מן בתר ארבעין יומין פתח נוח כותא דקאבותא דעבד. ושדר לעורבא ונפק מפק ולא הפך עדמא דיבשו מיא מן אפי ארעא. ושדר ליונא מן לותה דנחזא אן קלו מיא מן אפי ארעא. ולא אשכחת לה יונא ניחא לפסת רגלה והפכת לותה לקאבותא מטל דמיא אית הוו על אפי כלה ארעא ואושט אידה ונסבה ואעלה לותה לקאבותא. ופש תוב שבעא יומין אחרנין והפך ושדרה ליונא מן קבותא. ואתת לותה יונא לעדן רמשא והא טרפא דזיתא אחידא בפומה וידע נוח דקלו מיא מן אפי ארעא. ופש תוב שבעא יומין אחרנין ושדרה ליונא ולא אוספת תוב יונא למהפך לותה. והוא בשנת שת מאא וחדא בחד בירחא קדמיא יבשו מיא מן ארעא ואעבר נוח כסיא דקבותא וחזא והא יבשי אפי ארעא. ובירחא דתרין בשבעא ועסרין בה בירחא יבשת ארעא. ומלל אלהא עם נוח ואמר לה. פוק מן קבותא אנת ואנתתך ובניך ונשא דבניך עמך. וכלה חיותא דעמך מן כל בסר ופרחתא ובעירא וכלה רחשא דרחש על ארעא אפק עמך ונולדון בארעא ונפרון ונסגון על ארעא. ונפק נוח ובנוהי ואנתתה ונשא דבנוהי עמה. וכלה חיותא וכלה בעירא וכלה פרחתא כל דרחש על ארעא לשרבתהון נפקו מן קבותא. ובנא נוח מדבחא למריא ונסב מן כלה חיותא דכיתא ומן כלה פרחתא דכיתא ואסק יקדא על מדבחא. ואריח מריא ריחא דסותא ריחא דניחא ואמר מריא בלבה לא אוסף תוב למלטה לארעא מטל ברנשא מטל דיצרא דלבה דברנשא ביש מן טליותה ולא אוסף תוב לממחא לכל דחי איך דעבדת. ומכיל כלהון יומתא דארעא זרעא וחצדא עריא וחומא קיטא וסתוא איממא ולליא לא נבטלון. 9 וברך אלהא לנוח ולבנוהי ואמת להון פרו וסגו ומלו ארעא. ודחלתכון וזועתכון תהוא על כלה חיותא דארעא ועל כלה פרחתא דשמיא ועל כל דמרחשא ארעא וכלהון נונא דימא באידיכון נשתלמון. וכל רחשא דחי לכון נהוא למאכולתא איך יקרקא דעסבא יהבת לכון כל. בלחוד בסרא דבנפשה דמה לא תאכלון. וברם דמכון דנפשתכון אתבע מן יד כל חיותא אתבעיוהי ומן אידא דאנשא ומן אידא דגברא ואחוהי אתבע נפשא דאנשא. מן דנאשוד דמא דאנשא באנשא דמה נתאשד מטל דבצלם אלהא עביד אדם. ואנתון פרו וסגו ואולדו בארעא וסגו בה. ואמר אלהא לנוח ולבנוהי עמה. אנא הא מקים אנא קימי עמכון ועם זרעכון בתרכון. ועם כלה נפשא חיתא דעמכון ועם פרחתא ועם בעירא ועם כלה חיותא דארעא דעמכון מן כל נפשי קבותא ועם כלה חיותא דארעא. ואקים קימי עמכון ולא נסוף כל בסר תוב מן מיא דטופנא ולא נהוא תוב טופנא למחבלו לארעא. ואמר אלהא לנוח הדא אתא דקימא דיהב אנא ביני ולכון ובינת כל נפשא חיתא דעמכון לדרי עלמא. קשתי יהבת בעננא ותהוא אתא דקימא ביני לארעא. ונהוא מא דמסק אנא עננא על ארעא ותתחזא קשתא בעננא. ואתדכר קימי דביני ולכון ובית כל נפשא חיתא דעמכון ובית כל בסר ולא נהוון תוב מיא דטופנא למחבלו כל בסר. ותהוא קשתא בעננא ואחזיה לדוכרנא דקימא דלעלם בית אלהא לבית כל נפשא חיתא דכל בסר דעל ארעא. ואמר אלהא לנוח הדא הי אתא דקימא דאקימת ביני לבית כל בסר דעל ארעא. והוו בני נוח דנפקו מן קבותא שים וחם ויפת חם הו אבוהי דכנען. תלתא הלין בני נוח ומן הלין אתבדרו בכלה ארעא. ושרי נוח עבדא בארעא ונצב כרמא. ואשתי מן חמרה ורוי ואתגלי בגו משכנה. וחזא חם אבוהי דכנען ערטליותא דאבוהי וחוי לתרין אחוהי. ונסבו שים ויפת מרטוטא וארמיו על כתפתא דתריהון והלכו ברבסתראית וכסיו ערטליותא דאבוהון ואפיהון לבסתרהון וערטליותא דאבוהון לא חזו. ואתתעיר נוח מן חמרה וידע כל דעבד לה ברה זעורא. ואמר ליט כנען עבד עבדין נהוא לאחוהי. ואמר בריך מריא אלהה דשים ונהוא כנען עבדא להון. נפתא אלהא ליפת ונשרא במשכנה דשים ונהוא כנען עבדא להון. וחיא נוח מן בתר טופנא תלת מאא וחמשין שנין. והוו כל יומוהי דנוח תשע מאא וחמשין שנין ומית. 10 והלין תולדתא דבני נוח שים וחם ויפת ואתילדו להון בניא מן בתר טופנא. בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותוביל ומשך ותירס. ובני גמר אשכנז ודיפר ותוגרמא. ובני יון אלישא ותרשיש וכתים ודודנים. ומן הלין אyפרשו בגזרתא דעממא בארעתהון גבר ללשנה לשרבתהון בעממיהון. ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען. ובני כוש שבא וחוילא וסבתא ורעמא וסבתכא ובני רעמא שבא ודרן. וכוש אולד לנמרוד הו שרי למהוא גנברא בארעא. הו הוא גנברא נחשירתנא קדם מריא מטלהנא מתאמר איך נמרוד גנברא נחשירתנא קדם מריא. והות ריש מלכותה בביל וארך ואכר וכליא בארעא דסנער. מן ארעא הי נפק אתוריא ובנא לנינוא ולרחבות קריתא ולכלח. ולרסן דבית נינוא ובית כלח הי הי קריתא רבתא. ומצרים אולד ללודים וליעבים וללהבים וליפתוחים. ולפתרוסים ולכסלוחים דנפקו מן תמן פלשתיא וקפודקיא. וכנען אולד לצידון בוכרה ולחיתיא. וליבוסיא ולאמוריא ולגרגוסיא. ולחויא ולערקיא ולסיניא ולארודיא ולצמריא. ולחמתיא ומן בתרכן אתבדרי שרבתא דכנעניא. והוא תחומא דכנעניא מן צידון דבמעלנא דגדר ועדמא לעאזא דבמעלנא דסדום ודעמורא ודאדמא ודצבואים עדמא ללשע. הלין בני חם לשרבתהון ללשניהון בארעתהון בעממיהון. ושים אולד אף הו אבוהון דכל בני עבר אחוהי דיפת רבא. בני שים עילם ואשור וארפכשר ולוד וארם. ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש. וארפכשר אולד לשלח ושלח אולד לעבר. ולעבר אתילדו תרין בנין ושמה דחד פלג מטל דביומוהי אתפלגת ארעא ושמא דאחוהי יקטן. ויקטן אולד לאלמודד ולשלף ולחצרמות ולירח. ולהדורם ולאוזל ולדקלא. ולעובל ולאבימל ולשבא. ולאופיר ולחוילא וליובב כלהון הלין בנוהי דיקטן. והוא מותבהון מן מנשא דבמעלנא דספרוים טורא במדנחא. הלין בני שים לשרבתהון ללשניהון בארעתהון בעממיהון. הלין שרבתא דבני נוח לתולדתהון לשרבתהון בעממיהון ומן הלין אתפרשו עממא בארעא מן בתר טופנא פולג לשנא. 11 והות כלה ארעא לשנא חד וממלא חד. והוא דכד שקלו מן מדנחא אשכחו פקעתא בארעא דסנער ויתבו תמן. ואמרו גבר לחברה תו נרמא לבנא ונוקד אנין בנורא והויא להון לבתא לכאפא וסידא הוא להון למלטא. ואמרו תו נבנא לן קריתא ומגדלא דרישה בשמיא ונעבד לן שמא דלמא נתבדר על אפי כלה ארעא. ונחת מריא למחזא קריתא ומגדלא דבנין בנינשא. ואמר מריא הא עמא חד ולשנא חד לכלהון והכנא אתחשבו למעבד מכיל לא נתבצר מנהון כלמדם דאתחשבו למעבד. תו נחות ונפלג תמן לשנא דלא נשמעון גבר לשן חברה. ובדר אנון מריא מן תמן על אפי כלה ארעא ופשו מן דלמבנא קריתא. מטל הנא קרא שמה בביל מטל דתמן בלבל מריא לשנא דכלה ארעא ומן תמן בדר אנון מריא על אפי כלה ארעא. הלין תולדתה דשים שים בר מאא שנין אולד לארפכשד תרתין שנין מן בתר טופנא. וחיא שים מן בתר דאולד לארפכשד חמש מאא שנין ואולד בניא ובנתא. וארפכשד חיא תלתין וחמש שנין ואולד לשלח. וחיא ארפכשד מן בתר דאולד לשלח ארבע מאא ותלת שנין ואולד בניא ובנתא. וחיא שלח תלתין שנין ואולד לעבר. וחיא שלח מן בתר דאולד לעבר ארבע מאא ותלת שנין ואולד בניא ובנתא. וחיא עבר תלתין וארבע שנין ואולד לפלג. וחיא עבר מן בתר דאולד לפלג ארבע מאא ותלתין שנין ואולד בניא ובנתא. וחיא פלג תלתין שנין ואולד לארעו. וחיא פלג מן בתר דאולד לארעו מאתין ותשע שנין ואולד בניא ובנתא. וחיא ארעו תלתין ותרתין שנין ואולד לסרוג. וחיא ארעו מן בתר דאולד לסרוג מאתין ושבע שנין ואולד בניא ובנתא. וחיא סרוג תלתין שנין ואולד לנחור. וחיא סרוג מן בתר דאולד לנחור מאתין שנין ואולד בניא ובנתא. וחיא נחור עסרין ותשע שנין ואולד לתרח. וחיא נחור מן בתר דאולד לתרח מאא ותשעסרא שנין ואולד בניא ובנתא. וחיא תרח שבעין וחמש שנין ואולד לאברם ולנחור ולהרן. והלין תולדתה דתרח תרח אולד לאברם ולנור ולהרן והרן אולד ללוט. ומית הרן בחיי תרח אבוהי בארעא דאתילד בה באור דכלדיא. ונסבו להון אברם ונחור נשא שם אנתתה דאברם סרי ושם אנתתה דנחור מלכא ברת הרן אבוה דמלכא ואבוה דאסכא. והות סרי עקרתא ולא הוין לה בניא. ודבר תרח לאברם ברה וללוט בר הרן בר ברה ולסרי כלתה אנתת אברם ברה ונפק עמהון מן אור דכלדיא למאזל לארעא דכנען ואתו עדמא לחרן ויתבו תמן. והוו יומתה דתרח מאתין וחמש שנין ומית תרח בחרן. 12 ואמר מריא לאברם זל לך מן ארעך ומן אימכא דאתילדת ומן בית אבוך לארעא דאחויך. ואעבדך לעמא רבא ואברכך ואורב שמך והוי בריך. ואברך מברכניך ומליטניך אלוט ונתברכן בך כלהין שרבתא דארעא ובזרעך. ועבד אברם איך דאמר לה מריא ואזל עמה לוט ואברם בר שבעין הוא וחמש שנין כד נפק מן חרן. ודבר אברם לסרי אנתתה וללוט בר אחוהי ולכלה קנינהון דקנו ונפשתא דעבדו בחרן ונפקו למאזל לארעא דכנען ואתו לארעא דכנען. ועבר אברם בארעא עדמא לאתרא דשכים ועדמא לבלוטא דממרא וכנעניא עדכיל יתבין בארעא. ואתגלי מריא על אברם ואמר לה לזרעך אתליה ארעא הדא ובנא תמן מדבחא למריא דאתגלי עלוהי. ושני מן תמן לטורא מן מדנחא לבית איל ונקש משכנה בית איל מן מערבא ועי מן מדנחא ובנא תמן מדבחא למריא וקרא בשמה דמריא. ושקל אברם ואזל ומשקלנה לתימנא. והוא כפנא בארעא ונחת אברם למצרין למעמר תמן מטל דעשן כפנא טב בארעא. והוא דכד קריב למעל למצרין אמר לסרי אנתתה הא ידע אנא דאנתתא שפירת בחזוא אנתי. וכד נחזונכי מצריא נאמרון אנתתה הי הדא קטלין לי ולכי מאחין. אמרי דחתה אנא מטל דנטאב לי מטלתכי ותאחא נפשי מטלתכי. והוא דכד על אברם למצרין חזאווה מצריא לאנתתה דשפירא הי טב. וחזווה רורבני פרעון ושבחוה קדם פרעון ואתדברת אנתתא לבית פרעון. ולאברם טאב מטלתה והוו לה ענא ותורא וחמרא ועבדא ואמהתא ואתנא וגמלא. ומחא מריא לפרעון מחותא רורבתא לה ולבני ביתה מטל סרי אנתתא דאברם. וקרא פרעון לאברם ואמר לה מנו הנא דעבדת לן למנא לא חויתני דאנתתך הי. ולמנא אמרת דחתי הי ונסבתה לי אנתתא השא הא אנתתך דבר וזל. ופקד עלוהי פרעון גברא ושדרה לה ולאנתתה ולכל דאית לה. 13 וסלק אברם מן מצרין הו ואנתתה וכל דאית לה ולוט עמה לתימנא. ואברם עתר טב בקנינא ובסאמא ובדהבא. ואזל למשקלנוהי מן תימנא ועדמא לבית איל. עדמא לאתרא דנקש הוא תמן משכנה מן קדים בינת בית איל לבית עי לאתרא דמדבחא דעבד הוא תמן בקדמיתא וקרא תמן אברם בשמה דמריא. ואף ללוט דאזל עם אברם אית הוו ענא ותורא ומשכנא סוגאא דטב. ולא מסיברא הות להון ארעא הי למתב אכחדא מטל דסגי הוא קנינהון טב ולא משכחין הוו למתב אכחדא. והות מצותא בית רעותא דקנינה דאברם לבית רעותא דקנינה דלוט וכנעניא ופרזיא עדכיל יתבין בארעא. ואמר אברם ללוט לא תהוא מצותא ביני ולך ובית רעותי לרעותך מטל דגברא אחא חנן. הא כלה ארעא קדמיך פרוש מני אן אנת לימינא אנא לסמלא ואן אנת לסמלא אנא לימינא. וארים לוט עינוהי וחזא כלה ארעא דיורדנן דכלה בית שקיא הי קדם דנחבל אלהא לסדום ולעמורא איך פרדיסה דאלהא ואיך ארעא דמצרין דבמעלנא דצען. וגבא לה לוט כלה ארעא דיורדנן ושקל לוט מן מדנחא ופרש גבר מן אחוהי. אברם יתב בארעא דכנען ולוט יתב בקוריא דככר וירת עדמא לסדום. ואנשא דסדום בישין וחטיין טב קדם מריא. ואמר מריא לאברם מן בתר דפרש לוט מן לותה ארים עיניך וחזי מן אתרא דאנת בה לגרביא ולתימנא ולמדנחא ולמערבא. מטל דכלה ארעא דחזא אנת לך אתליה ולזרעך עדמא לעלם. ואעבדיוהי לזרעך איך עפרא דארעא דאן משכח אנת לממנא עפרא דארעא אף זרעך נתמנא. קום הלך בארעא לאורכה ולפתיה מטל דלך אתליה. ואתא אברם ועל ויתב בית בלוטא דממרא אמוריא דבחברון ובנא תמן מדבחא למריא. 14 והוא ביומוהי דאמרפל מלכא דסנער ואריוך מלכא דדלסר וכרדלעמר מלכא דעילם ותרעיל מלכא דגליא. עבדו קרבא עם ברע מלכא דסדום ועם ברשע מלכא דעמורא ושנאב מלכא דאדמא ושמאיר מלכא דצבואים ומלכא דבלע הי הי צער. כלהון הלין אתכנשו לעומקא דסדומיא הו ימא דמלחא. תרתעסרא שנין פלחוב לכרדלעמר ובדתלת עסרא שנין מרדו. ובשנת ארבעסרא שנין אתא כרדלעמר ומלכא דעמה ומחו לגנברא דבעסתרות קורנים ולעשינא דבהין ולאמנא דבשוא קוריתים. ולחוריא דבטורי סעיר עדמא לבטמתא דפרן דבמדברא. והפכו ואתו לעין דינא דהי הי רקם וחרבו כל רישנא דעמלקיא ואף לאמוריא דיתבין בעין גד. ונפק מלכא דסדום ומלכא דעמורא ומלכא דאדמא ומלכא דצבואים ומלכא דבלע הי הי צער כלהון הלין עבדו קרבא בעומקא דסדומיא. עם כרדלעמר מלכא דעילם ותרעיל מלכא דגליא ואמרפל מלכא דסנער ואריוך מלכא דדלסר ארבעא מלכין עם חמשא. ועומקא דסדומיא בארא בארא דקירא וערקו מלכא דסדום ומלכא דעמורא ונפלו תמן ודאשתחרו לטורא ערקו. ונסבו כלה קנינא דסדום ודעמורא וכלה מאכולתהון ואזלו. ודברו ללוט בר אחוהי דאברם ולקנינה ואזלו והו יתב בסדום. ואתא מן דאתפלט וחוי לאברם עבריא והו שרא הוא בית בלוטא דממרא אמוריא אחוהי דעניר ואחוהי דאשכול והנון בעלי קימה דאברם. ושמע אברם דאשתבי בר אחוהי וזין עלימוהי ילידי ביתה תלת מאא ותמנתעסר ורדף בתרהון עדמא לדן. ואתפלג עליהון בלליא הו ועבדוהי ומחו אנון ורדפו אנון עדמא לחובא דמן סמלה דדרמסוק. ואהפך כלה קנינא ואף ללוט בר אחוהי ולקנינה אהפך אף לנשא אף לעמא. ונפק מלכא דסדום לאורעה מן בתר דהפך כד חרב לכרדלעמר ולמלכא דעמה בעומקא דשוא הו עומקא דמלכא. ומלכיזדק מלך שלים אפק לחמא וחמרא והו כומרא הוא דאלהא מרימא. וברכה ואמר בריך אברם לאלהא מרימא קנא שמיא וארעא. ובריך הו אלהא מרימא דאשלם בעלדבביך באידיך ויהב לה מעסרא מן כל. ואמר מלכא דסדום לאברם הב לי נפשתא וקנינא סב לך. ואמר אברם למלכא דסדום ארימת אידי לות אלהא מרימא דקנינה שמיא וארעא. אן מן חוטא ועדמא לערקתא דמסנא אן אסב מן כלמדם דאית לך דלא תאמר דאנא אעתרת לאברם. סטר מן מדם דאכלו עלימא ומנותא דגברא דאתו עמי עניר ואשכול וממרא הנון נסבון מנותהון. 15 בתר פתגמא הלין הוא פתגמה דמריא על אברם בחזוא ואמר לה לא תדחל אברם אנא אסיעך אגרך טב סגי. ואמר אברם מריא אלהא מנא תתל לי דאנא אזל אנא דלא בנין ואליעזר דרמוסקיא בר ביתי הו ירת לי. ואמר אברם הא לי לא יהבת ברא והא בר ביתי ירת לי. ואמר לה מריא לא נארתך הנא אלא ברך דנפק מן חצך הו נארתך. ואפקה לבר ואמר לה חור בשמיא ומני כוכבא אן משכח אנת לממנא אנון ואמר לה הכנא נהוא זרעך. והימן אברם באלהא ואתחשבת לה לזדיקו. ואמר לה אנא אנא מריא דאפקתך מן אור דכלדיא למתל לך ארעא הדא למארתה. ואמר אברם מריא אלהא במנא אדע דירת אנא לה. ואמר לה סב לך עגלא תולתא ודכרא תולתא ועזא תולתא ושופנינא ובר יונא. ונסב לה הלין כלהון ופלג אנון שויאית וסם הדמא לוקבל חברה ופרחתא לא פלג. ונחתא הות טירא על פגרא ומכש הוא לה אברם. והוא שמשא למערב ושליא נפל על אברם והא דחלתא וחשוכא רבא נפל עלוהי. ואמר לאברם מדע תדע דעמורא נהוא זרעך בארעא דלא דילהון ונפלחון בהון ונשעבדון אנון ארבע מאא שנין. ואף לעמא דנפלחון דאן אנא ובתרכן נפקון בקנינא רבא. ואנת תתחמל לות אבהיך בשלמא ותתקבר בסיבותא טבתא. ודרא רביעיא נהפכון להרכא מטל דלא עדכיל שלמו חוביהון דאמוריא. והוא שמשא למערב ועמטנא הוא והא תנורא דתאן ולמפידא דנורא דעבר בית פלגא הלין. ביומא הו אקים מריא עם אברם קימא ואמר לה לזרעך אתליה ארעא הדא מן נהרא דמצרין ועדמא לנהרא רבא נהרא פרת. לקיניא ולקנזיא ולקדמוניא. ולחיתיא ולפרזיא ולגנברא. ולאמוריא ולכנעניא ולגרגוסיא וליבוסיא. 16 וסרי אנתתה דאברם לא ילדת לה ואית הוא לה אמתא מצריתא ושמה הגר. ואמרת סרי לאברם הא כלני מריא מן ילדא עול על אמתי כבר אתביאא מנה ושמע אברם בקלה דסרי. ודברת סרי אנתתה דאברם להגר מצריתא אמתה מן בתר עסר שנין דיתב אברם בארעא דכנען ויהבתה אנתתא לאברם בעלה. ועל על הגר ובטנת וכד חזת דבטנת זלת מרתה בעיניה. ואמרת סרי לאברם עולבני עליך אנא יהבת אמתי בעובך וכד חזת דבטנת זלת בעיניה נדון מריא ביני ולך. ואמר אברם לסרי אנתתה הא אמתכי משלמא באידיכי עבדי לה מדם דשפיר בעיניכי וצערתה סרי מרתה וערקת מן קדמיה. ואשכחה מלאכה דמריא על עינא דמיא במדברא באורחא דגדר. ואמר לה הגר אמתה דסרי מן אימכא אתיא אנתי ולאיכא אזלא אנתי ואמרת מן קדם סרי מרתי ערקא אנא. ואמר לה מלאכה דמריא הפוכי לות מרתכי ואשתעבדי תחית אידה. ואמר לה מלאכה דמריא מסגיו אסגא זרעכי ולא נתמנא מן סוגאה. ואמר לה מלאכה דמריא הא בטנתי וילדא אנתי ברא ותקרין שמה אישמעיל מטל דשמע מריא בשועבדכי. והו נהוא ערדא דבנינשא אידה על כל ואידא דכל בה ועל תחומא דכלהון אחוהי נשרא. וקרת שמה דמריא דמלל עמה ואמרת אנת הו אלהא בחזוא מטל דאמרת דהא אף חזוא חזית מן בתר דחזני. מטלהנא קרת לברא הי בארא דחיא חזני הא הי בית רקם לבית גדר. וילדת הגר לאברם ברא וקרא אברם שם ברה דאתילד לה דילדת לה הגר אישמעל. ואברם בר תמנין הוא ושית שנין כד ילדת הגר אישמעל לאברם. 17 והוא אברם בר תשעין ותשע שנין ואתגלי מריא על אברם ואמר לה אנא אנא אילשדי אלהא שפר קדמי והוי דלא מום. ואתל קימי ביני ולך ואסגיך טב טב. ונפל אברם על אפוהי ומלל עמה אלהא ואמר לה. אנא הא מקים אנא קימי עמך ותהוא אבא לסוגאא דעממא. ולא נתקרא תוב שמך אברם אלא נהוא שמך אברהם מטל דאבא לסוגאא דעממא יהבתך. ואפריך ואסגיך טב טב ואתלך לעממא ומלכא מן חצך נפקון. ואקים קימי ביני ולך ובית זרעך מן בתרך לדריהון לקימא דלעלם ואהוא לך אלהא ולזרעך מן בתרך. ואתל לך ולזרעך מן בתרך ארעא דמעמרך כלה ארעא דכנען ליורתנא דלעלם ואהוא להון אלהא. ואמר אלהא לאברהם אנת קימי טר אנת וזרעך מן בתרך לדריהון. הנו קימי דתטרון ביני ולכון ובית זרעך מן בתרך דתגזרון כל דכרא. ותגזרון בסרא דעורלותכון ותהוא אתא דקימא ביני ולכון. ובר תמניא יומין נגזור מנכון כל דכרא לדריהון יליד ביתא וזבין כספא מן כל בר נוכריא דלא הוא מן זרעך. מגזר נגזור יליד ביתך וזבין כספך ונהוא קימי בבסרכון לקימא דלעלם. ועורלא דכרא דלא נגזור בסרא דעורלותה תאבדי נפשא הי מן עמה קימי בטלת. ואמר אלהא לאברהם סרי אנתתך לא תקרא שמה סרי מטל דסרא שמה. ואברכיה ואף אתל לך מנה ברא ואברכיוהי ונהוא לעממא ומלכא דעממא מנה נהוון. ונפל אברם על אפוהי וגחך ואמר בלבה לבר מאא שנין נתילד ברא או סרא ברת תשעין שנין תאלדי. ואמר אברהם לאלהא אשתוף דין אישמעל נאחא קדמיך. ואמר אלהא לאברהם שריראית סרא אנתתך ילדא לך ברא וקרא אנת שמה איסחק ואקים קימי עמה לקימא דלעלם ולזרעה מן בתרה. ועל אישמעל שמעתך הא ברכתה ואסגיתה ואכברתה טב טב תרעסר רורבנין נולד ואתליוהי לעמא רבא. וקימי אקים עם איסחק דתאלדי לך סרא לזבנא הנא לשנתא אחרתא. וכד שלם לממללו עמה אתתרים אלהא מן אברהם. ודבר אברהם לאישמעל ברה ולכל ילידי ביתה ולכל זביני כספה כל דכרא באנשי בית אברהם וגזרו בסרא דעורלותהון בה ביומא הנא איך דמלל עמה אלהא. ואברהם בר תשעין הוא ותשע שנין כד גזר בסרא דעורלותה. ואישמעל ברה בר תלתעסרא הוא שנין כד גזר בסרא דעורלותה. בה ביומא הנא גזר אברהם לאישמעל ברה. ולכלהון אנשי ביתה ילידי ביתה וזביני כספה ואף בני נוכריא גזר עמה. 18 ואתגלי עלוהי מריא בית בלוטא דממרא והו יתב בתרעא דמשכנא כד חם יומא. וארים עינוהי וחזא והא תלתא גברין קימין לעל מנה וחזא אנון ורהט לאורעהון מן תרעא דמשכנא וסגד על ארעא. ואמר מריא אן אשכחת רחמא בעיניך לא תעבר מן עבדך. אסב קליל מיא ואשיג רגליכון ואסתמכו תחית אילנא. וסבו פתתא דלחמא וסמוכו לבכון ובתרכן תעברון מטל דהכנא עברתון על עבדכון ואמרו הכנא תעבד איך דאמרת. ואסתרהב אברהם ורהט למשכנא לות סרא ואמר בעגל תלת סאין ומחא נשיפא לושי ועבדי רעפא. ולבקרא רהט אברהם ונסב עגלא חד דשמין וטב ויהבה לטליא וסרהב דנעבדיוהי. ונסב חאותא וחלבא ועגלא דעבד וסם קדמיהון והו קאם הוא לעל מנהון תחית אילנא ואכלו. ואמרו לה איכא הי סרא אנתתך ואמר הא במשכנא. ואמר לה מהפך אהפוך לותך לזבנא הנא כד הי חיא ונהוא ברא לסרא אנתתך וסרא שמעת בתרעא דמשכנא והו בסתרה. ואברהם וסרא סאבו ועלו בשניא עבר מן דלמהוא לסרא אורחא דנשא. וגחכת סרא בלבה ואמרת מן בתר דבלית הויא לי עלימותא ומרי סאב. ואמר מריא לאברהם למנא גחכת סרא ואמרת שריראית אילד אנא דסאבת. רבא הי צבותא מן מריא דלזבנא הנא אהפוך לותך כד הי חיא ונהוא ברא לסרא אנתתך. וכפרת סרא ואמרת לא גחכת מטל דדחלת ואמר לא ברם גחכתי. וקמו מן תמן גברא וחרו לאפי סדום ואברהם אזל עמהון דנלוא אנון. ומריא אמר מכסא אנא מן עבדי אברהם מדם דעבד אנא. ואברהם מהוא נהוא לעמא רבא וסגיאא ונתברכון בה כלהון עממא דארעא. מטל דידע אנא לה דמפקד לבנוהי ולבני ביתה מן בתרה דנטרון אורחתה דמריא למעבד זדיקותא ודינא מטל דניתא מריא על אברהם מדם דאמר עלוהי. ואמר מריא געתא דסדום ודעמורא עלת קדמי וחטהיהון טב עשנו. אחות אחזא אן איך געתא דעלת לותי עבדו ושמליו ואן לא אדע. ואתפניו מן תמן גברא ואזלו לסדום ואברהם עדכיל קאם הוא קדם מריא. וקרב אברהם ואמר בחד רוגזא מובד אנת זדיקא עם חטיא. אן אית חמשין זדיקין בגו קריתא ברוגזא חד מובד אנת ולא שבק אנת לאתרא מטל חמשין זדיקין דבגוה. חס לך דתעבד פתגמא הנא דתקטול זכיא עם חיבא ונהוא זכיא איך חיבא חס לך דינא דכלה ארעא לא נתעבד דינא הנא. ואמר מריא אן אשכח בסדום חמשין זדיקין בגו קריתא אשבוק לכלה אתרא מטלתהון. וענא אברהם ואמר הא שרית לממללו קדם מריא ואנא עפרא אנא וקטמא. ואן חסירין מן חמשין זדיקין חמשא מחבל אנת מטל חמשא כלה קריתא ואמר לא אחבל אן אשכח תמן ארבעין וחמשא. ואוסף תוב אברהם למאמר לה ואן משתכחין תמן ארבעין ואמר לא אחבל אן אשכח תמן ארבעין. ואמר לא נתבאש למריא ואמלל ואן משתכחין תמן תלתין ואמר לא אחבל אן אשכח תמן תלתין. ואמר הא שרית לממללו קדם מריא ואן משתכחין תמן עסרין ואמר לא אחבל מטל עסרין. ואמר לא נתבאש למריא ואמלל בלחוד זבנתא הדא ואן משתכחין תמן עסרא ואמר לא אחבל מטל עסרא. ואזל מריא כד שלם לממללו עם אברהם ואברהם הפך לאתרה. 19 ואתו תרין מלאכין לסדום ברמשא ולוט יתב בתרעא דסדום וחזא אנון לוט וקם לאורעהון וסגד על אפוהי על ארעא. ואמר בעא אנא מנכון מרי סטו לבית עבדכון ובותו ואשיגו רגליכון וקדמו וזלו לאורחכון ואמרו לא בשוקא נבות. ואלץ אנון לוט טב וסטו לותה ועלו לביתה ועבד להון משתיא ופטירא אפא להון ולעסו. ועדכיל לא דמכו ואנשי קריתא אנשי סדום אתכרכוהי לביתא מן עלימא ועדמא לסבא וכלה עמא מן סכה. וקרו ללוט ואמרו לה איכא אנון גברא דאתו לותך בלליא אפק אנון לן ונדע אנון. ונפק לוט לותהון לתרעא ותרעא אחד בתרה. ואמר להון לוט לא תבאשון אחי. הא אית לי תרתין בנן דלא ידע אנין גבר אפק אנין לכון ועבדו להין איך דשפיר בעיניכון בלחוד לגברא הלין לא תעבדון מדם מטל דעלו לטללא דקריתי. ואמרו פרוק להל ואמרו חד אתא למתתותבו עמן והא דאן לן דינא השא נבאש לך מן דלהון ואתכתש עם גברא לוט טב וקרבו למתבר תרעא. ואושטו גברא אידיהון ואעלו ללוט לותהון לביתא ותרעא אחדו. וגברא דבתרעא דביתא בלעו בשרגרגיתא מן זעורא ועדמא לרבא ולאיו למשכחו תרעא. ואמרו גברא ללוט מנא עבד אנת הרכא חתניך ובניך ובנתך וכל דאית לך בקריתא אפק מן אתרא הנא. מטל דמחבלינן לה לאתרא הנא מטל דסלקת געתהון קדם מריא ושדרן מריא למחבלותה. ונפק לוט ומלל עם חתנוהי נסבי בנתה ואמר להון קומו פוקו מן אתרא הנא מטל דמחבל לה מריא והוא איך מגחך בעיני חתנוהי. וכד סלק שפרא אלצוהי מלאכא ללוט ואמרין לה קום דבר אנתתך ותרתין בנתך דאשתכחי דלמא תבלע בחטהיה דקריתא. ואשתוחר לוט ואחדו מלאכא באידה ובאידא דאנתתה ובאידא דתרתין בנתה מטל דחס מריא עלוהי ואפקוהי ואשריוהי לבר מן קריתא. וכד אפקו אנון לבר אמרין לה פלט נפשך לא תתפנא לבסתרך ולא תקום בכלה פקעתא לטורא אתפלט דלא תאבד. ואמר להון לוט בעא אנא מנכון מרי. הא אשכח עבדך רחמא בעיניך וסגיאא הי טיבותך דעבדת עמי למחיו נפשי ואנא לא משכח אנא למתפלטו לטורא דלמא תדרכני בישתא ואמות. הא קריתא הדא קריבא הי למערק לתמן והי זעוריא הי אתפלט לתמן הא זעוריא הי ותאחא נפשי. ואמר לה הא נסבת באפיך אף בפתגמא הנא דלא אהפוך קריתא דאמרת. בעגל אתפלט לתמן מטל דלא משכח אנא דאעבד מדם עדמא דעאל אנת לתמן מטל הנא קרא שמה דקריתא צער. שמשא נפק על ארעא ולוט על לצער. ומריא אחת על סדום ועל עמורא כבריתא ונורא מן קדם מריא מן שמיא. והפך לקוריא הלין ולכלה פקעתא ולכלהון יתבי ארעא ולמועיתה דארעא. ואתפנית אנתתה מן בסתרה והות קימתא דמלחא. וקדם אברהם בצפרא לאתרא דקאם הוא תמן קדם מריא. וחר לאפי סדום ועמורא ולאפי כלה ארעא דפקעתא וחזא והא סלק תננה דארעא איך תננא דאתונא. והוא דכד חבל אלהא קוריא דפקעתא אתדכר אלהא לאברהם ושדר ללוט מן גו הפיכתא כד הפך קוריא דיתב הוא בהין לוט. וסלק לוט מן צער ויתב בטורא הו ותרתין בנתה עמה מטל דדחל למתב בצער ויתב במערתא הו ותרתין בנתה. ואמרת קשישתא לזעורתא הא אבון סאב וגברא לית בארעא דנעול עלין איך אורחא דכלה ארעא. תי נשקא לאבון חמרא ונדמך עמה ונקים מן אבון זרעא. ואשקי בלליא הו לאבוהין חמרא ועלת קשישתא ודמכת עם אבוה ולא ידע במדמכה ובמקמה. והוא לבתר יומא ואמרת קשישתא לזעורתא הא דמכת ברמשא עם אבי נשקיוהי חמרא אף בלליא הנא ועולי דמכי עמה ונקים מן אבון זרעא. ואשקייהי אף בלליא הו לאבוהין חמרא ועלת זעורתא ודמכת עמה ולא ידע במדמכה ובמקמה. ובטני תרתיהין בנתה דלוט מן אבוהין. וילדת קשישתא ברא וקרת שמה מואב הויו אבוהון דמואביא עדמא ליומנא. וזעורתא אף הי ילדת ברא וקרת שמה בר עמי הויו אבוהון דבני עמון עדמא ליומנא. 20 ושקל אברהם מן תמן לארעא דתימנא ויתב בית רקם לבית גדר ועמר אברהם בגדר. ואמר אברהם על סרא אנתתה דחתי הי ושדר אבימלך מלכא דגדר ודברה לסרא. ואתא אלהא על אבימלך בחלמא דלליא ואמר לה הא מאת אנת על אפי אנתתא דדברת מטל דאנתת גברא הי. ואבימלך לא קרב לה ואמר אבימלך מריא אף עמא זכיא קטל אנת. הא הו אמר דחתי הי ואף הי אמרת דאחי הו בתמימותא דלבי ובדכיותא דאידי עבדת הדא. ואמר לה אלהא בחלמא אף אנא ידע אנא דבתמימות לבך עבדת הדא וחסכתך אף אנא דלא תחטא לי מטל הנא לא שבקתך למקרב לה. השא אהפך אנתת גברא מטל דנביא הו ונצלא עליך ותאחא ואן לא מהפך אנת דע דממת מאת אנת אנת וכל דאית לך. וקדם אבימלך בשפרא וקרא לכלהון עבדוהי ומלל כלהין מלא הלין באדניהון ודחלו אנשא טב. וקרא אבימלך לאברהם ואמר לה מנא עבדת לך ומנא חטית לך דאיתית עלי ועל מלכותי חטהא רבא עבדא דלא מתעבדין עבדת עמי. ואמר אבימלך לאברהם מנא חזית דעבת פתגמא הנא. ואמר אברהם מטל דאמרת דלמא לית דחלתה דאלהא באתרא הנא ונקטלונני על אפי אנתתי. ברם שריראית חתי הי ברת אבי ולא ברת אמי והות לי אנתתא. והוא דכד אפקני אלהא מן בית אבי אמרת לה הדא טיבותא דתעבדין עמי בכל אתר דאזלינן לתמן אמרי עלי דאחי הו. ודבר אבימלך ענא ותורא ועבדא ואמהתא ויהב לאברהם ופני לה לסרא אנתתה. ואמר אבימלך לאברהם הא ארעי קדמיך כד דשפר בעיניך תב. ולסרא אמר הא יהבת אלף דכסף לאחוכי והא אף הו יהיב לכי חלף דחפיתי עינא דכל דעמי ועל כלמדם אכסתיני. וצלי אברהם קדם אלהא ואסי אלהא לאבימלך ולאנתתה ולאמהתה וילדי. מטל דמאחד אחד מריא באפי כל מרבעא דבית אבימלך מטל סרא אנתתה דאברהם. 21 ומריא אתדכר לסרא איך דאמר ועבד מריא לסרא איך דמלל. ובטנת סרא וילדת לאברהם ברא לסיבותה לזבנא דמלל עמה אלהא. וקרא אברהם שם ברה דאתילד לה דילדת לה סרא איסחק. וגזר אברהם לאיסחק ברה בר תמניא יומין איך דפקדה אלהא. ואברהם בר מאא הוא שנין כד אתילד לה איסחק ברה. ואמרת סרא חדותא רבתא עבד לי אלהא יומנא כל דשמע נחדא לי. ואמרת מן אמר לאברהם דתינקי בניא סרא דילדת לה ברא לסיבותה. ורבא טליא ואתחסל ועבד אברהם משתיא רבא ביומא דאתחסל איסחק. וחזת סרא לבר הגר מצריתא דילדת לאברהם מגחך. ואמרת לאברהם אפקיה לאמתא הדא ולברה מטל דלא נארת בר אמתא הנא עם ברי איסחק. ואתבאש פתגמא טב בעיני אברהם על צבותא דברה. ואמר אלהא לאברהם לא נתבאש בעיניך על טליא ועל אמתך כל דאמרא לך סרא שמע בקלה מטל דבאיסחק נתקרא לך זרעא. ואף ברה דאמתא לעמא רבא אעבדיוהי מטל דזרעך הו. וקדם אברהם בצפרא ונסב לחמא ורקבא דמיא ויהב להגר וסם על כתפה ולטליא ושדרה ואזלת וטעת במדברא דבר שבע. וגמרו מיא מן רקבא וארמיתה לטליא תחית חד מן סיחא. ואזלת ויתבת מן קבול ארחקת איך משדא בקשתא מטל דאמרת דלא אחזא במותה דטליא ויתבת מן קבול וארימת קלה ובכת. ושמע אלהא בקלה דטליא וקרא מלאכה דאלהא להגר מן שמיא ואמר לה מא לכי הגר לא תדחלין מטל דשמע אלהא בקלה דטליא אתר דהו. קומי שקולי לטליא וחמסני אידיכי בה מטל דלעמא רבא אעבדיוהי. ופתח אלהא עיניה וחזת בארא דמיא ואזלת ומלת רקבא מיא ואשקיתה לטליא. והוא אלהא עמה עם טליא ורבא ויתב במדברא דפרן וילף הוא קשתא במדברא דפרן. ונסבת לה אמה אנתתא מן ארעא דמצרין. והוא בזבנא הו ואמר אבימלך ופיכל רב חילה לאברהם אלהא עמך בכל דעבד אנת. והשא ימי לי באלהא הרכא דלא תדגל בי ובטוהמי ובשרבתי ואיך טיבותא דעבדת עמך עבד עמי ועם ארעא דעמרת בה. ואמר אברהם אנא אמא. ואכס אברהם לאבימלך על צבותא דבארא דמיא דחפרו עבדוהי דאברהם ושקלוה עבדוהי דאבימלך. ואמר אבימלך לא ידעת מנו עבד פתגמא הנא ואף אנת לא חויתני ואף אנא לא שמעת אלא אן יומנא. ודבר אברהם ענא ותורא ויהב לאבימלך ואקימו תריהון קימא. ואקים אברהם שבע פרתא דענא בלחודיהין. ואמר אבימלך לאברהם מנא אנין הלין שבע פרתא דענא דאקימת בלחודיהין. ואמר דשבע פרתא תסב מן אידי מטל דתהוא לי סהדותא דחפרת בארא הדא. מטל הנא קרא לאתרא הו באר שבע מטל דתמן ימיו תריהון. ואקימו קימא בבאר שבע וקם אבימלך ופיכל רב חילה והפכו לאתרא דפלשתיא. ונצב אברהם נצבתא בבאר שבע וקרא תמן בשמה דמריא אלהא דעלמא. ועמר אברהם בארעא דפלשתיא יומתא סגיאא. 22 והוא מן בתר פתגמא הלין אלהא נסי לאברהם ואמר לה אברהם ואמר הא אנא. ואמר לה דבר לברך ליחידך דרחם אנת לאיסחק וזל לך לארעא דאמוריא ואסקיהי תמן לעלתא על חד מן טורא דאמר לך. וקדם אברהם בצפרא וארמי על חמרה ודבר לתרין עלימוהי עמה ולאיסחק ברה וצלח קיסא לעלתא וקם אזל לאתרא דאמר לה אלהא. וליומא תליתיא ארים אברהם עינוהי וחזיהי לאתרא הו מן רוחקא. ואמר לעלימוהי פושו לכון הרכא לות חמרא ואנא וטליא נאזל עדמא להרכא נסגוד ונהפוך לותכון. ונסב אברהם קיסא לעלתא וסם על איסחק ברה ונסב באידה נורא וסכינא ואזלו תריהון אכחדא. ואמר איסחק לאברהם אבוהי ואמר אבא ואמר הא אנא ברי ואמר לה הא נורא וקיסא איכו אמרא לעלתא. ואמר אברהם אלהא נחזא אמרא לעלתא ברי ואזלו תריהון אכחדא. ואתו לאתרא דאמר לה אלהא ובנא תמן אברהם מדבחא וסדר קיסא ופכרה לאיסחק ברה וסמה על מדבחא לעל מן קיסא. ואושט אידה אברהם ונסב סכינא למכסה לברה. וקרא לה מלאכא דאלהא מן שמיא ואמר אברהם אברהם ואמר הא אנא. ואמר לה לא תושט אידך על טליא ולא תעבד לה מדם מטל דהשא אודעת דדחלה אנת דאלהא דלא חסכת לברך ליחידיך מני. וארים אברהם עינוהי וחזא והא דכרא חד אחיד בסוכתא בקרנתה ואזל אברהם ונסבה לדכרא ואסקה לעלתא חלף ברה. וקרא אברהם שמא דאתרא הו מריא נחזא דאתאמר יומנא בטורא הנא מריא נחזא. וקרא מלאכה דאלהא לאברהם דתרתין זבנין מן שמיא. ואמר בי ימית אמר מריא חלף דעבדת פתגמא הנא ולא חסכת לברך ליחידיך מני. מברכו אברכך ומסגיו אסגא זרעך איך כוכבי שמיא ואיך חלא דעל ספתה דימא ונארת זרעך ארעתא דבעלדבבוהי. ונתברכון בזרעך כלהון עממא דארעא חלף דשמעת בקלי. והפך אברהם לות עלימוהי וקמו ואזלו אכחדא לבאר שבע ויתב אברהם בבר שבע. והוא מן בתר פתגמא הלין ואתחוי לאברהם ואמר לה הא ילדת מלכא אף הי בניא לנחור אחוך. לעוץ בוכרה ולבוז אחוהי ולקמואיל אבוהי דארם. ולכסר ולחזו ולפלרש ולירלף ולבתואיל. ובתואיל אולד לרפקא תמניא הלין ילדת מלכא לנחור אחוהי דאברהם. ודרוכתה שמה רומא וילדת אף הי לטבח ולגחם ולתחש ולמעכא. 23 והוו חייה דסרא מאא ועסרין ושבע שנין שניא דחית סרא. ומיתת סרא בקורית גנברא הי הי חברון דבארעא דכנען ואתא אברהם למרקדו על סרא ולמבכיה. וקם אברהם מן קדם מיתתה ומלל עם בני חית ואמר להון. עמורא אנא ותותבא עמכון הבו לי ירתותא דקברא עמכון ואקבור מיתתי מן קדמי. וענו בני חית ואמרו לאברהם. שמעין מרן רבא אנת דאלהא בינתן בגביא דקברין קבור מיתתך אנש מנן לא נכלא קברה מנך למקבר מיתתך. וקם אברהם וסגד לעמא דארעא לבני חית ומלל עמהון ואמר להון. אן צבין נפשתכון דאקבור מיתתי מן קדמי שומעוני ובעו לי מן עפרון בר צחר. ונתל לי מערתא אעיפתא דילה דבסטר חקלה בכספא שלמא נתליה לי בינתכון ליורתנא דקברא. ועפרון יתב בגו בני חית וענא עפרון חיתיא ואמר לאברהם קדם בני חית וקדם כל עאלי תרעא דקריתה. ואמר לא מרי שמעיני חקלא יהבת לך ומערתא דבה לך יהבתה קדם בני עמי יהבתה לך קבור מיתתך. וסגד אברהם קדם עמא דארעא. ואמר לעפרון קדם עמא דארעא אן צבא אנת שמעיני אתל לך כספא דמי חקלא סב מני ואקבור מיתתי תמן. וענא עפרון ואמר לאברהם מרי שמעיני. ארעא ארבע מאא אנון מתקלין דכספא ביני ולך מנא הי ומיתתך קבור. ושמע אברהם לעפרון ותקל אברהם לעפרון כספא דמלל קדם בני חית ארבע מאא מתקלין דכספא דנפק לתגרא. וקמת חקלא דעפרון דבאעיפתא דקדם ממרא חקלא דמערתא ומערתא דבה וכלהון אילנא דבחקלא דבתחומא כד חדרא. לאברהם אזדבנו קדם בני חית וקדם כל עאלי תרעא דקריתה. ומן בתרכן קבר אברהם לסרא אנתתה במערתא דבחקלא אעיפתא דקדם ממרא הי הי חברון דבארעא דכנען. וקמת חקלא דמערתא ומערתא דבה לאברהם ליורתנא דקברא מן לות בני חית. 24 ואברהם סאב ועל בשניא ומריא ברך לאברהם בכל. וקרא אברהם לעבדה סבא רבביתה דשליט בכל דאית לה ואמר לה סים אידך תחית חצי. ואומיך במריא אלהא דשמיא ואלהא דארעא דלא תסב אנתתא לברי מן בנת כנעניא דיתב אנא בינתהון. אלא לארעי ולתולדתי זל וסב אנתתא לברי איסחק. ואמר לה עבדא ואן לא תצבא אנתתא למאתא בתרי לארעא הדא מהפכו אהפכיוהי לברך לארעא דנפקת מן תמן. ואמר לה אברהם אזדהר לך דלמא תהפך לברי לתמן. מריא אלהא דשמיא דדברני מן תמן מן בית אבי ומן ארעא דתולדתי ודאמר לי ודאקים לי דלזרעך אתליה ארעא הדא הו נשדר מלאכה קדמיך ותסב אנתתא לברי מן תמן. ואן לא תתפיס אנתתא למאתא עמך הוית זכי מן מומתי הדא בלחוד לברי לא תהפך לתמן. וסם עבדא אידה תחית חצה דאברהם מרה וימא לה על פתגמא הנא. ודבר עבדא עסרא גמלין מן גמלא דמרה ואזל ומנכל טובא דמרה באידה וקם אזל לארם נהרין לקריתא דנחור. ואברך גמלוהי לבר מן קריתא על בארא דמיא לעדן רמשא לעדן דנפקן מלית מיא. וצלי ואמר מריא אלהה דמרי אברהם טיב קדמי יומנא ועבד טיבותא עם מרי אברהם. הא אנא קאם אנא על בארא דמיא ובנת אנשי קריתא נפקן לממלא מיא. ועלימתא דאמר לה ארכן לי קולתכי דאשתי ותאמר לי אשתי ואף לגמליך אשקא הי הי דטיבת לעבדך איסחק ובהדא אדע דעבד אנת טיבותא וקושתא עם מרי. והו עדכיל לא שלם לממללו והא רפקא נפקת דאתילדת לבתואיל בר מלכא אנתת נחור אחוהי דאברהם וקולתא על כתפה. ועלימתא שפירא הות בחזוה טב בתולתא דגברא לא ידעה ונחתת לבארא ומלת קולתה וסלקת. ורהט עבדא לאורעה ואמר לה אשקיני קליל מיא מן קולתכי. ואמרת לה אשתי מרי ואסתרהבת ואחתת קולתה על אידיה ואשקיתה. וגמרת למשקיותה ואמרת אף לגמליך אמלא עדמא דנשלמון למשתא. ואסתרהבת ונפצת קולתה לשקיא ורהטת תוב לבארא לממלא ומלת לכלהון גמלוהי. וגברא משקא ומתבקא בה ומכתר למדע אן אצלח מריא אורחה או לא. וכד גמרו גמלא למשתא נסב עבדא קדשא דדהבא מתקלא מתקלה ותרין שארין על אידיה מן עסרא דדהבא מתקלהון. ואמר לה ברת מן אנתי חואיני אן אית לן אתרא בית אבוכי למבת. ואמרת לה ברת בתואיל אנא בר מלכא דילדת לנחור. ואמרת לה אף תבנא אף כסתא סגי לן ואף אתרא למבת. וברך גברא על ארעא וסגד למריא. ואמר בריך הו מריא אלהה דמרי אברהם דלא כלא טיבותה וקושתה מן מרי אלא באורחא דברני מריא לבית אחוהי דמרי למסב ברת אחוהי דמרי לברה. ורהטת טליתא וחוית לבית אבוה מלא הלין. ולרפקא אית הוא אחא ושמה לבן ורהט לבן לות גברא לבר לות בארא. כד חזא קדשא ושארא באידי חתה וכד שמע מליה דרפקא חתה דאמרת דהכנא אמר לי גברא ואתא לות גברא והא קאם לות גמלא על בארא. ואמר לה עול בריכה דמריא למנא קאם אנת בשוקא ואנת תקנת ביתא ודוכתא לגמלא. ועל גברא לביתא ושרא מן גמלא וארמי תבנא וכסתא לגמלא ומיא למשגו רגלוהי ורגלא דגברא דעמה. וסם קדמיהון למאכל ואמר לא לעס אנא עדמא דאמר מלי אמרין לה אמר. ואמר עבדא אנא דאברהם. ומריא ברך למרי וירב טב והוו לה ענא ותורא וסאמא ודהבא ועבדא ואמהתא ואתנא וגמלא וחמרא. וילדת סרא אנתתה דמרי ברא למרי מן בתר דסאבת ויהב לה כל מדם דאית לה. ואומיני מרי ואמר לי לא תסב אנתתא לברי מן בנת כנעניא דיתב אנא בארעהון. אלא זל לבית אבי ולשרבתי וסב אנתתא לברי מן תמן. ואמרת למרי ודלמא לא תצבא אנתתא למאתא עמי. ואמר לי מרי מריא דפלחת קדמוהי הו נשדר מלאכה עמך ונתקן אורחך ותסב אנתתא לברי מן שרבתי ומן בית אבי. והידין תתחסא מן מומתי כד תאזל לשרבתי ואן לא נתלון לך הוית מחסי מן מומתי. ואתית יומנא לות בארא ואמרת מריא אלהה דמרי אברהם אן אתקנת אורחי דאתית עליה. הא אנא קאם אנא על ברא דמיא ועלימתא דנפקא לממלא מיא ואמר לה. אשקיני קליל מיא מן קולתכי ותאמר לי אף אנת אשתי אף לגמליך אמלא הי הי אנתתא דטיב מריא לבר מרי. ואנא עדכיל לא שלמת לממללו בלבי והא רפקא נפקת וקולתא על כתפה ונחתת לעינא ומלת ואמרת לה אשקיני קליל מיא מן קולתכי. ואסתרהבת ואחתת קולתה מנה ואמרת לי אשתי ואף לגמליך אשקא ואשתית ואף לגמלי אשקית. ושאלתה ואמרת לה ברת מן אנתי ואמרת ברת בתואיל אנא בר נחור דילדת לה מלכא וארמית שארא באידיה וקדשא באדניה וקעדת וסגדת למריא. וברכת למריא אלהה דמרי אברהם דדברני באורחא דקושתא לבית אחוהי דמרי למסב ברת אחוהי דמרי לברה. והשא אן עבדין אנתון טיבותא וקושתא עם מרי חואוני ואן לא חואוני ואתפנא לימינא או לסמלא. וענו לבן ובתואיל ואמרו מן מריא נפקת מלתא לא משכחינן למאמר לך טבתא או בישתא. הא רפקא קדמיך דבר וזל ותהוא אנתתא לבר מרך איכנא דאמר מריא. וכד שמע עבדא דאברהם מליהון סגד על ארעא קדם מריא. ואפק עבדא מאנא דדהבא ומאנא דסאמא ולבושא ויהב לרפקא ומוהבתא יהב לאחיה ולאמה. ולעסו ואשתיו הו וגברא דעמה ובתו וקדם בשפרא ואמר להון שדרוני אזל לות מרי. ואמרו לה אחיה ואמה תתבי עלימתא עמן ירח יומין והידין תאזלי. ואמר להון לא תשוחרונני דמריא אתקן אורחי שדרוני ואזל לות מרי. ואמרו נקרא לטליתא ונשאל מן פומה. וקראוה לרפקא ואמרו לה אזלא אנתי עם גברא הנא ואמרת אזלא אנא. ושדרוה לרפקא חתהון ולמינקתה ולעבדא דאברהם ולגברוהי. וברכוה לרפקא חתהון ואמרו לה חתן אנתי הוי לאלפא ולרבותא ונארת זרעכי ארעתא דבעלדבבוהי. וקמת רפקא ועלימתה ויתבי על גמלא ואזלי בתר גברא ודבר עבדא לרפקא ואזל. ואיסחק אתא מאתא מן בארא דחיא חזני והו יתב בארעא דתימנא. ונפק איסחק למהלכו בחקלא בעדן רמשא וארים עינוהי וחזא והא גמלא אתין. וארימת רפקא עיניה וחזת לאיסחק ואתרכנת על גמלא. ואמרת לעבדא מנו גברא הנא דאתא בחקלא לאורען ואמר עבדא הויו מרי ונסבת ארדידא ואתכסית. ואשתעי עבדא לאיסחק כלהון פתגמא דעבדת. ואעלה איסחק למשכנא דסרא אמה ונסבה לרפקא והות לה אנתתא ורחמה ואתביאא איסחק בתר אמה. 25 ואוסף אברהם ונסב אנתתא ושמה קנטורא. וילדת לה לזמרן ויקשן ומדן ומדין ואשבק ושוח. ויקשן אולד לשבא ולדרן ובני דרן הוו אשודים ולטשים ואמים. ובני מדין עפא וחפר וחנוך ואבידע ואלדעא כלהון הלין בני קנטורא. ויהב אברהם כל מא דאית לה לאיסחק ברה. ולבני דרוכתה דאברהם יהב אברהם מוהבתא ושדר אנון מן לות איסחק ברה עד הו חי קדמית לאתרא דמדנחא מפקנה דאברהם. והלין יומי שני חיוהי דאברהם דחיא מאא ושבעין וחמש שנין. ואתכרה ומית אברהם בסיבותא טבתא סאב וסבע יומתה ואתכנש לות עמה. וקברוהי איסחק ואישמעל בנוהי במערתא אעיפתא דבחקלא דעפרון בר צחר חיתיא דקדם ממרא. חקלא דזבן אברהם מן בני חית ליורתנא דקברא תמן אתקבר אברהם וסרא אנתתה. והוא מן בתר דמית אברהם ברך אלהא לאיסחק ברה ויתב איסחק על גנב בארא דחיא חזני. והלין תולדתה דאישמעל בר אברהם דילדת הגר מצריתא אמתה דסרא לאברהם. והלין שמהא דבני אישמעל בשמהיהון לתולדתהון בוכרה דאישמעל נביות וקדר וארבל ומבסם. ומשמע ורומא ומסא. וחדר ותימא ונטור ונפש וקדם. הלין אנון בנוהי דאישמעל והלין שמהיהון בדיריהון ובטיריהון תרעסר רורבנין לאמותהון. והלין שני חיוהי דאישמעל מאא ותלתין ושבע שנין ואתכרה ומית ואתכנש לות עמה. ושרו מן חוילא ועדמא לשוד דקדם מצרין דבמעלנא דאתור על תחומא דכלהון אחוהי שרא. והלין תולדתה דאיסחק בר אברהם אברהם אולד לאיסחק. והוא איסחק בר ארבעין שנין כד נסב לרפקא ברת בתואיל ארמיא מן פדן דארם חתה דלבן ארמיא לה אנתתא. וצלי איסחק קדם מריא מטל אנתתה דעקרתא הי ועניהי מריא ובטנת רפקא אנתתה. ואלצין בניה בכרסה ואמרת אן הכנא הו למנא חיא אנא ואזלת למשאל מן מריא. ואמר לה מריא תרין עממין במעיכי ותרתין אמון מן מעיכי נתפרשן ואומתא מן אומתא תעשן ורבא נשתעבד לזעורא. ושלמו יומתה למאלד והא תאמא בכרסה. ונפק קדמיא סמקרי וכלה עזקתא דסערא וקרא שמה עיסו. ובתרה נפק אחוהי ואידה אחידא בעקבה דעיסו וקרא שמה יעקוב ואיסחק בר שתין הוא שנין כד ילד אנון. ורבו טליא והוא עיסו גברא ידע צידא גברא דברא ויעקוב גבר תמים ועמר במשכנא. ורחם איסחק לעיסו מטל דצידה בפומה ורפקא רחמת ליעקוב. ובשל יעקוב בושלא והא עיסו אחוהי אתא מן חקלא והו מטרף. ואמר עיסו ליעקוב אטעמיני מן סומקא סומקא הנא מטל דמטרף אנא מטל הנא קרא שמה אדום. אמר לה יעקוב זבן לי יומנא בוכרותך. ואמר עיסו בנפשה הא אנא אזל אנא לממת מנא אזלא לי בוכרותא. אמר לה יעקוב ימי לי יומנא וימא לה וזבן בוכרותה ליעקוב. ויעקוב יהב לעיסו למלעס לחמא ובושלא דטלפחא ולעס ואשתי וקם אזל ובסר עיסו על בוכרותה. 26 והוא כפנא בארעא סטר מן כפנא קדמיא דהוא ביומי אברהם ואזל איסחק לות אבימלך מלכא דפלשתיא לגדר. ואתחזי לה מריא ואמר לה לא תחות למצרין שרי בארעא דאמר לך. עמר בארעא הדא ואהוא עמך ואברכך מטל דלך ולזרעך אתל כלהין מלכותא הלין ואקים מומתא דימית לאברהם אבוך. ואסגא זרעך איך כוכבי שמיא ואתל לזרעך כלהין ארעתא הלין ונתברכון בזרעך כלהון עממא דארעא. חלף דשמע אברהם בקלי ונטר נטורתי ופוקדני וקימי ונמוסי. ויתב איסחק בגדר. ושאלוהי אנשי אתרא על אנתתה ואמר חתי הי מטל דדחל דנאמר דאנתתי הי דלמא נקטלונה אנשי אתרא מטל רפקא דשפירא הי בחזוה. והוא דכד נגרו לה תמן יומתא אדיק אבימלך מלכא דפלשתיא מן כותא וחזיהי לאיסחק כד מגחך עם רפקא אנתתה. וקרא אבימלך לאיסחק ואמר לה הא אנתתך הי איכנא אמר הוית דחתי הי אמר לה איסחק מטל דאמרת דלמא אמות מטלתה. ואמר לה אבימלך מנו הנא דעבדת לן עד קליל דמך הוא חד מן עמא עם אנתתך ומיתא הוית עלין חטהא. ופקד אבימלך לכלה עמא ואמר מן דמהר לגברא הנא ואנתתה מתקטלו נתקטל. וזרע איסחק בארעא ואשכח בשנתא הי מאא דסערא וברכה מריא וירב גברא. ואזל מאזל עדמא דירב טב. והוא לה קנינא דענא וקנינא דתורא ועבדתא רבתא וטנו בה פלשתיא. וכלהין בארא דחפרו עבדי אבוהי ביומוהי דאברהם אבוהי טממו אנין פלשתיא ומלו אנין עפרא. ואמר אבימלך לאיסחק זל לך מן לותן מטל דעשנת מנן טב. ואזל מן תמן איסחק ושרא בנחלא דגדר ויתב תמן. והפך איסחק וחפר בארא דמיא דחפרו עבדי אבוהי ביומוהי דאברהם אבוהי וטננו אנין פלשתיא מן בתר דמית אברהם וקרא להין שמהא איך שמהא דקרא הוא להין אבוהי. וחפרו עבדוהי דאיסחק בנחלא ואשכחו תמן בארא דמיא חיא. ונצו רעותא דגדר עם רעותא דאיסחק ואמרו דילן אנון מיא וקרא שמה דבארא עסקא מטל דאתעסקו עמה. וחפרו בארא אחרתא ונצו אף עליה וקרא שמה סטנא. ושני מן תמן וחפרו בארא אחרתא ולא נצו עליה וקרא שמה רחבות ואמר השא ארוח לן מריא ואסגין בארעא. וסלק מן תמן לבר שבע. ואתגלי עלוהי מריא בלליא הו ואמר לה אנא אנא אלהה דאברהם אבוך לא תדחל מטל דעמך אנא ואברכך ואסגא זרעך מטל אברהם עבדי. ובנא תמן מדבחא וקרא בשמה דמריא ונקש תמן משכנה וחפרו תמן עבדוהי דאיסחק בארא. ואבימלך אתא לותה מן גדר ואחזות רחמה ופיכל רב חילה. ואמר להון איסחק מנא אתיתון לותי אנתון סניתונני ושדרתונני מן לותכון. ואמרו לה מחזא חזין דהוא מריא עמך ואמרן דתהוא מומתא בינין ולך ונקים קימא עמך. דלא תעבד לן בישתא איכנא דלא אהרנך ואיכנא דעבדן לותך שפירתא ושדרנך בשלמא אנת הו השא בריכה דמריא. ועבד להון משתיא ולעסו ואשתיו. וקדמו בצפרא וימיו גבר לאחוהי ושדר אנון איסחק ואזלו מן לותה בשלמא. והוא ביומא הו ואתו עבדוהי דאיסחק וחויוהי על צבותא דבארא דחפרו ואמרו לה אשכחן מיא. וקרא שמה סבעא מטלהנא קרא שמה דקריתא בר סבע עדמא ליומנא. והוא עיסו בר ארבעין שנין ונסב אנתתא ליהודית ברת ברי חיתיא ולבסמת ברת אלון חויא. והוי ממרן לרוחה דאיסחק ודרפקא. 27 והוא דכד סאב איסחק ויקרי עינוהי למחזא קרא לעיסו ברה רבא ואמר לה ברי ואמר הא אנא. ואמר לה איסחק הא אנא סאבת ולא ידע אנא יומא דמאת אנא בה. השא סב מאניך סיפך וקשתך. ופוק לדברא וצוד צידא ועבד בושלא איך דרחמת ואיתא לי אכול מטל דתברכך נפשי עד לא אמות. ורפקא שמעת כד אמר איסחק לעיסו ברה ואזל עיסו לחקלא למצד צידא למיתיו. ורפקא אמרת ליעקוב ברה הא שמעת לאבוך דאמר לעיסו אחוך. איתא לי צידא ועבד לי בושלא ואכול ואברכך קדם מריא קדם מותי. והשא ברי שמע בקלי למדם דמפקדא אנא לך. זל לענא וסב לי מן תמן תרין גדיא דעזא דטבין ואעבד אנון בושלא לאבוך איך דרחם. ואעל לאבוך ונאכול ונבר ואמר יעקוב לרפקא אמה הא עיסו אחי גבר סער ואנא גבר שעע. דלמא נמושני אבי ואהוא בעינוהי איך מבזחנא ותיתין עלי לוטתא ולא בורכתא. ואמרת לה אמה עלי לוטתך ברי בלחוד שמע בקלי וזל סב לי. ואזל נסב ואיתי לאמה ועבדת אמה בושלא איכנא דרחם אבוהי. ונסבת רפקא מאנא דעיסו ברה רבא רגיגא דאית עמה בביתא ואלבשת ליעקוב ברה זעורא. ומשכא דגדיא דעזא אלבשת על אידוהי ועל שעעותא דצורה. ויהבת בושלא ולחמא דעבדת ליעקוב ברה. ואעל לאבוהי ואמר אבי ואמר הא אנא ואמר מן אנת ברי. ואמר יעקוב לאבוהי אנא הו ברך בוכרך עיסו עבדת איך דאמרת לי קום תב ואכול מן צידי מטל דתברכני נפשך. ואמר איסחק לברה מנו הנא דבעגל אשכחת ברי ואמר מדם דטיב מריא אלהך קדמי. ואמר איסחק ליעקוב ברה קרוב נא אמושך ברי אן אנת הו ברי עיסו או לא. וקרב יעקוב לות איסחק אבוהי ומשה ואמר קלא דיעקוב וגשת אידיא דעיסו. ולא אשתודעה מטל דהוי אידוהי איך אידא עיסו אחוהי סערן וברכה. ואמר אנת הו הנא ברי עיסו ואמר אנא הו. ואמר לה קרב לי אכול מן צידא דברי מטל דתברכך נפשי וקרב לה ולעס ואעל לה חמרא ואשתי. ואמר לה איסחק אבוהי קרוב ושוקיני ברי וקרב ונשקה. ואריח ריחא דמאנוהי וברכה ואמר חזו ריחה דברי איך ריחא דחקלא דברכה מריא. נתל לך אלהא מן טאלא דשמיא ומן שומנה דארעא וסוגאא דעבורא ודחמרא. נפלחון לך עממא ונסגדן לך אמותא הוי רישא לאחיך ונסגדון לך בני אמך ליטיך ליטין וברכיך בריכין. וכד שלם איסחק למברכותה ליעקוב ונפק יעקוב מן לות איסחק אבוהי והא עיסו אחוהי אתא מן צידה. ועבד אף הו בושלא ואעל לאבוהי ואמר לאבוהי נקום אבי ונלעס מן צידא דברה מטל דתברכני נפשך. אמר לה איסחק אבוהי מן אנת ואמר אנא הו ברך בוכרך עיסו. ותוה איסחק תוהתא רבתא ועשינתא דטב ואמר מנו כי הו דצד צידא ואיתי לי ולעסת מן כל עדלא תאתא וברכתה ואף בריך נהוא. וכד שמע עיסו מלוהי דאבוהי אילל איללתא רבתא ומרירתא דטב ואמר לאבוהי ברכיני אף לי אבי. אמר לה אבוהי על אחוך בנכלא וקבל אנין בורכתך. ואמר עיסו שריראית אתקרי שמה יעקוב דנכלני הא תרתין זבנין בוכרותי נסב והשא הא קבל בורכתי ואמר עיסו לאבוהי לי לא שבקת בורכתא. ענא איסחק ואמר לעיסו הא רישא עבדתה לך ואף כלהון אחוהי יהבת לה עבדא ובעבורא ובחמרא סמכתה ולך הכיל מנא אעבד ברי. ואמר עיסו לאבוהי בורכתא חדא הי לך אבי ברכיני אף לי אבי וארים עיסו קלה ובכא. ענא איסחק אבוהי ואמר לה הא בשומנה דארעא נהוא מותבך ומן טאלא דשמיא מן לעל. ועל חרבך תאחא ולאחוך תפלוח ואן תתוב נעבר נירה מן צורך. וסקר עיסו ליעקוב על בורכתא דברכה אבוהי ואמר עיסו בלבה נקרבון יומתא דבית בכוהי דאבי ואקטליוהי ליעקוב אחי. ואתאמר לרפקא מלוהי דעיסו ברה קשישא ושדרת קרת ליעקוב ברה זעורא ואמרת לה הא עיסו אחוך מתלחם לך למקטלך. השא ברי שמע בקלי וקום זל לך לות לבן אחי לחרן. ותב תמן יומתא זעורא עדמא דנתתניח רוגזה דאחוך. ועדמא דנעבר רוגזה דאחוך מנך ונטעא מדם דעבדת לה ואשדר אדברך מן תמן דלמא אתגזא אף מן תריכון ביומא חד. ואמרת רפקא לאיסחק עקת לי בחיי מן קדם בנת חית אן נסב יעקוב אנתתא מן בנת חית איך הלין בנת ארעא למנא אזלין לי חיא. 28 וקרא איסחק ליעקוב וברכה ופקדה ואמר לה לא תסב אנתתא מן בנת כנען. קום זל לך לפדן דארם לבית בתואיל אבוה דאמך וסב לך מן תמן אנתתא מן בנת לבן אחוה דאמך. ואלשדי נברכך ונכברך ונסגיך ותהוא לכנשא דעממא. ונתל לך בורכתה דאברהם לך ולזרעך עמך ונורתך לארעא דמעמרך דיהב אלהא לאברהם. ושדרה איסחק ליעקוב ואזל לפדן דארם לות לבן בר בתואיל ארמיא אחוה דרפקא אמה דיעקוב ודעיסו. וחזא עיסו דברכה איסחק ליעקוב אחוהי ושדרה לפדן דארם למסב לה מן תמן אנתתא כד ברכה ופקדה ואמר לה לא תסב אנתתא מן בנת כנען. ושמע יעקוב לאבוהי ולאמה ואזל לפדן דארם. וחזא עיסו דבישן בנת כנען בעיני איסחק אבוהי. ואזל עיסו לות אישמעל ונסב לבסמת ברת אישמעל בר אברהם חתה דנביות על נשוהי לה אנתתא. ונפק יעקוב מן בר שבע דנאזל לחרן. ופגע באתרא ובת תמן מטל דערבת שמשא ונסב מן כאפא דאתרא וסם אסדוהי ודמך בהו אתרא. וחזא בחלמה והא סבלתא קימא בארעא ורישה מטא לשמיא והא מלאכוהי דאלהא סלקין ונחתין בה. והא מריא קאם לעל מנה ואמר אנא אנא מריא אלהה דאברהם אבוך ואלהה דאיסחק ארעא דדמך אנת עליה לך אתליה ולזרעך. ונהוא זרעך איך עפרא דארעא ותסגא למדנחא ולמערבא ולגרבא ולתימנא ונתברכן בך כלהין שרבתא דארעא ובזרעך. והא אנא עמך ואטרך לאיכא דתאזל ואהפכך לארעא הדא ולא אשבקך עדמא דאעבד מדם דאמרת לך. ואתתעיר יעקוב מן שנתה ואמר שריראית אית מריא באתרא הנא ואנא לא ידעת. ודחל יעקוב דחלתא רבתא ואמר מא דחיל הו אתרא הנא יומנא ליתוהי הנא אלא אן ביתה דאלהא והנו תרעה דשמיא. וקדם יעקוב בשפרא ונסב כאפא דסם אסדוהי ועבדה קימתא ונסך משחא ברישה. וקרא יעקוב שמה דאתרא הו בית איל ברם לוז שמה לאתרא הו מן קדים. ונדר יעקוב נדרא ואמר אן נהוא אלהא עמי וננטרני באורחא הדא דאזל אנא בה. ונתל לי לחמא למאכל ולבושא למלבש. ואהפוך בשלמא לבית אבי נהוא לי מריא אלהא. וכאפא הדא דעבדת קימתא תהוא ביתה דאלהא וכל דתתל לי מעסרו אעסר לך. 29 וארים יעקוב רגלוהי ואזל לארעא דבני מדנחא. וחזא והא בארא בחקלא ותמן תלתא גזרין דענא רביעין עליה מטל דמן בארא הי שתין גזרא וכאפא רבתא על פומה דבארא. ומתכנשין לתמן כלהון גזרא ומעגלין כאפא מן פומה דבארא ומשקין גזרא ומהפכין כאפא לפומה דבארא לדוכתה. אמר להון יעקוב אחי אימכא אנתון אמרין לה מן חרן חנן. אמר להון ידעין אנתון ללבן בר נחור אמרין לה ידעינן. אמר להון שלם הו אמרין לה שלם והא רחיל ברתה אתיא עם ענא. אמר להון יעקוב הא עדכיל יומא קים לא הוא זבנא למכנש בעירא אשקו ענא וזלו רעו. אמרין לה לא משכחינן עדמא דמתכנשין כלהון גזרא ומעגלין כאפא מן פומה דכאפא ומשקינן ענא. ועד הו ממלל עמהון רחיל אתת עם ענא דאבוה מטל דרעיתא הי. וכד חזה יעקוב לרחיל ברת לבן אחוה דאמה ולענא דלבן אחוה דאמה קרב יעקוב ועגל כאפא מן פומה דבארא ואשקי לענא דלבן אחוה דאמה. ונשקה יעקוב לרחיל וארים קלה ובכא. וחוי יעקוב לרחיל דאחא הו דאבוה ודבר רפקא הו ורהטת וחוית לאבוה. וכד שמע לבן שמעא דיעקוב בר חתה רהט לאורעה ועפקה ונשקה ואיתיה לביתה ואשתעי ללבן כלהין מלא הלין. אמר לה לבן שריראית גרמי אנת ובסרי. ויתב לותה ירח יומין ואמר לבן ליעקוב שריראית אחי אנת תפלחני מגן חוני מנו אגרך. וללבן אית הוי תרתין בנן שמה דקשישתא ליא ושמה דזעורתא רחיל. ועיניה דליא רכיכן הוי ורחיל שפירא הות בחזוה ויאיא קובללה. ורחם יעקוב לרחיל ואמר אפלחך שבע שנין ברחיל ברתך זעורתא. אמר לה לבן פקח דאתליה לך מן דאתליה לאנש אחרין תב עמי. ופלח יעקוב ברחיל שבע שנין והוי בעינוהי איך יומתא זעורא מטל דרחם הוא לה. ואמר יעקוב ללבן הבלי אנתתי מטל דשלמו יומתא ואעול לותה. וכנש לבן לכלהון אנשי אתרא ועבד משתיא. וכד הוא רמשא דבר לליא ברתה ואעלה לותה ועל עליה. ויהב לה לבן לליא ברתה לזלפא אמתה אמתא. וכד הוא צפרא וחזא דליא הי אמר ללבן מנא הו הנא דעבדת לי הא ברחיל פלחת עמך למנא נכלתני. ואמר לבן ליעקוב לא מתעבד הכנא באתרן למתל זעורתא קדם קשישתא. שלם משתותה דהדא ואתל לך אף הי בפולחנא דתפלוח עמי תוב שבע שנין אחרנין. ועבד יעקוב הכנא ומלי משתותה דהי ויהב לה לרחיל ברתה אנתתא. ויהב לבן לרחיל ברתה לבלהא אמתה אמתא. ועל אף על רחיל ורחמה אף לרחיל מן ליא ופלח עמה תוב שבע שנין אחרנין. וחזא מריא דסניא הי ליא ופתחח מרבעה ורחיל עקרתא. ובטנת ליא וילדת ברא וקרת שמה רוביל ואמרת מטל דחזא אלהא שועבדי השא נרחמני בעלי. ובטנת תוב וילדת ברא ואמרת מטל דשמע מריא דסניא אנא יהב לי אף הנא וקרת שמה שמעון. ובטנת תוב וילדת ברא ואמרת זבנתא הדא נתלוא לי בעלי מטל דילדת לה תלתא בנין מטל הנא קרת שמה לאוי. ובטנת תוב וילדת ברא ואמרת זבנא הנא אודא למריא מטל הנא קרת שמה יהודא וקמת מן ילדא. 30 וחזת רחיל דלא ילדא ליעקוב וטנת בחתה ואמרת ליעקוב הב לי בניא ואנא מיתא אנא. ואתחמת רוגזה דיעקוב על רחיל ואמר לה חלף אלהא אנא דכלא מנכי פארא דכרסא. ואמרת לה הא אמתי בלהא עול עליה ותאלדי על בורכי ואתביאא אף אנא בנה. ויהבת לה לבלהא אמתה אנתתא ועל עליה. ובטנת בלהא וילדת ליעקוב ברא. ואמרת רחיל דנני אלהא ואף שמע בקלי ויהבלי ברא מטל הנא קרת שמה דן. ובטנת תוב בלהא אמתה דרחיל וילדת ברא אחרנא ליעקוב. ואמרת רחיל בעית מן מריא ואתכשפת עם חתי ואף אשכחת וקרת שמה נפתלי. וחזת ליא דקמת מן ילדא ודבדת לזלפא אמתה ויהבתה אנתתא ליעקוב. וילדת זלפא אמתה דליא ליעקוב ברא. ואמרת ליא אתא גדי וקרת שמה גד. וילדת זלפא אמתה דליא ברא דתרין ליעקוב. ואמרת ליא בתשבוחתי דשבחני בנתא וקרת שמה אשיר. ואזל רוביל ביומי חצדא דחטא ואשכח יברוחא בחקלא ואיתי אנון לליא אמה ואמרת רחיל לליא הב לי מן יברוחא דברכי. ואמרת לה ליא לא כדו לכי דדברת בעלי אלא אף דתסבין יברוחא דברי ואמרת רחיל מטל הנא נדמך עמכי בלליא הנא חלף יברוחא דברכי. ועל יעקוב מן חקלא ברמשא ונפקת ליא לאורעה ואמרת לותי עאל אנת מטל דמאגר אגרתך ביברוחא דברי ודמך עמה בלליא הו. ושמעה אלהא לליא ובטנת וילדת ליעקוב ברא דחמשא. ואמרת ליא יהב אלהא אגרי דיהבת אמתי לבעלי וקרת שמה איסכר. ובטנת תוב ליא וילדת ברא דשתא ליעקוב. ואמרת ליא זבדני אלהא זבדא טבא זבנא הנא נתנקף לי בעלי מטל דילדת לה שתא בנין וקרת שמה זבלון. ובתרכן ילדת ברתא וקרת שמה דינא. ואתדכרה אלהא לרחיל ושמעה אלהא ופתח מרבעה. ובטנת וילדת ברא ואמרת אעבר אלהא חסדי. וקרת שמה יוסף ואמרת נוסף לי אלהא ברא אחרנא. וכד ילדת רחיל ליוסף אמר יעקוב ללבן שדריני אזל לאתרי ולארעי. הב לי נשי ובני דפלחתך בהון ואזל מטל דאנת ידע אנת פולחנא דפלחתך. ואמר לבן ליעקוב אן אשכחת רחמא בעיניך נסית דברכני אלהא מטלתך. ואמר פרוש אגרך עלי ואתל. אמר לה יעקוב אנת ידע אנת פולחנא דפלחתך ודהוא קנינך עמי. מטל דקליל אית הוא לך קדמי וסגי טב וברכך מריא מטלתי. והשא מנא אעבד אף אנא לביתי. אמר לה לבן מנא אתל לך אמר לה יעקוב לא תתל לי מדם אן תעבד לי פתגמא דאמר אנא לך אהפוך ארעא ענך ואטר. אעבר בכלה ענך יומנא ואפרוש לי מן תמן כל אמרא דקרח ופיסכי וכל אמרא דאכם בחורתא ופיסכי וקרח בעזא ונהוא אגרי. ותסהדי עלי זכותי איך דיומנא דמחר כד תעול על אגרי קדמיך כל דלא הוא קרח ופיסכי בעזא ואכם בחורתא גניבא הו לי. אמר לה לבן אין נהוא איך מלתך. ופרש ביומא הו תישא קרחא ופיסכיא וכלהין עזא קרחתא ופיסכיתא וכל דאית בהין חורא וכל דאכם בחורתא ויהב ביד בנוהי. ועבד מרדא תלתא יומין בינוהי ללבן ויעקוב רעא ענה דלבן הי דאשתחרת. ונסב לה יעקוב זקתא חורתא רטיבתא דלוזא ודדולבא וקלף בהין קלפא חורתא ומחור חורא דבזקתא. ודעץ אנין לזקתא דקלף ברהטא דמיא בית משתיא כד דאתין ענא למשתא לוקבל ענא וחמן מא דאתין למשתא. וחמן ענא על זקתא וילדן ענא אמרא קרחא ופיסכיא. ופרש יעקוב ויהב קדם ענא אמרא קרחא ופיסכיא וכל דאכם בענה דלבן ועבד לה גזרא בלחודוהי ולא חלט אנון בענה דלבן. ובכל שנא דחמא ענא בכיריתא סאם יעקוב זקתא קדם ענא ברהטא דנחמין בזקתא. ובלקישיא דענא לא סאם הוא והוין לקישיא ללבן ובכיריא ליעקוב. ועתר גברא טב טב והות לה ענא סגיאתא ועבדא ואמהתא ואתנא וגמלא וחמרא. 31 ושמע יעקוב מליהון דבני לבן דאמרין נסב יעקוב כל דאית הוא לאבון ומן דאבון קנא הנא קנינא כלה. וחזא יעקוב אפוהי דלבן דלא הוי עמה איך דאתמל ואיך דמנתמל. ואמר מריא ליעקוב הפוך לארעא דאבהיך ולתולדתך ואהוא עמך. ושדר יעקוב קרא לרחיל ולליא לחקלא לות ענה. ואמר להין חזא אנא אפוהי דאבוכין דלא הוי לותי איך דאתמל ואיך דמנתמל ואלהה דאבי הוא עמי. ואנתין ידעין אנתין דבכלה חילי פלחת לאבוכין. ואבוכין דגל בי וחלף אגרי עסר זבנין ולא שבקה אלהא דנבאש לי. אן הכנא נאמר דקרחא נהוא אגרך ילדן כלהין ענא קרחא ואן נאמר דפיסכיא נהוא אגרך ילדן כלהין ענא פיסכיא. ופרש אלהא מן קנינא דאבוכין ויהב לי. ובזבנא דחמא ענא ארימת עיני וחזית בחלמא והא תישא סלקין על ענא קרחא ופיסכיא וברדא. ואמר לי מלאכה דאלהא בחלמא יעקוב ואמרת הא אנא. ואמר לי ארים עיניך וחזי כל תישא דסלקין על ענא קרחא ופיסכיא וברדא מטל דחזית כל דעבד לך לבן. אנא אנא אלהא דבית איל דמשחת לי תמן קימתא ונדרת לי תמן נדרא השא קום פוק מן ארעא הדא והפוך לארעא דתולדתך. ועני רחיל וליא ואמרן לה תוב לית לן מנתא וירתותא בית אבון. הא איך נוכריתא חשיבנן לה מטל דזבנן אף אכל כספן. מטל דכלה עותרא דפרש אלהא מן דאבון דילן הו ודבנין והשא כל דאמר לך מריא עבד. וקם יעקוב ושקל לבנוהי ולנשוהי על גמלא. ודבר כל בעירה וכלה קנינה דקנא בפדן דארם למאתא לות איסחק אבוהי לארעא דכנען. ולבן אזל למגז ענה וגנבת רחיל צלמא דאבוה. וגנב יעקוב לבה דלבן ארמיא מטל דלא חויה דאזל. וערק הו וכל דאית לה וקם ועבר נהרא וסם אפוהי לטור גלעד. ואתאמר ללבן ביומא דתלתא דערק לה יעקוב. ודבר לאחוהי עמה ורדף בתרה מרדא שבעא יומין ואדרכה בטורא דגלעד. ואתא אלהא על לבן ארמיא בחלמא דלליא ואמר לה אזדהר לך דלמא תמלל עם יעקוב מן טבתא ועדמא לבישתא. ואדרך לבן ליעקוב ויעקוב נקש משכנה בטורא ולבן אשרי אחוהי בטורא דגלעד. ואמר לבן ליעקוב מנא עבדת לך דגנבת לבי ודברת לבנתי איך שביתא דחרבא. למנא אתטשית למערק ואתגנבת מני ולא חויתני שדרתך דין בחדותא ובזמרא ובכנרא ובפלגא. ולא שבקתני למנשקו לבני ולבנתי השא אסכלת במדם דעבדת. מטא הוא באידי דאעבד לכון בישתא ואלהא דאבוכון ברמשא אמר לי אזדהר לך דלמא תמלל עם יעקוב מן טבתא ועדמא לבישתא. והשא מאזל אזל אנת מטל דמתרגרגו אתרגרגת לבית אבוך למנא גנבת אלהי. וענא יעקוב ואמר ללבן מטל דדחלת ואמרת דלמא תדבר בנתך בנתך מני. לות מן דנשתכחון אלהיך לא נאחא קדם אחין אשתודע דילך מנא אית לותי וסב לך ולא ידע יעקוב דרחיל גנבת אנון. ועל לבן למשכנא דיעקוב ולמשכנא דליא ולמשכנא דתרתין אמהתא ולא אשכח ונפק מן משכנא דליא ועל למשכנא דרחיל. ורחיל נסבת צלמא וסמת אנון בעביטא דגמלא ויתבת עליהון ומש לבן כלה משכנא ולא אשכח. ואמרת רחיל לאבוה לא נתבאש בעיני מרי מטל דלא משכחא אנא למקם מן קדמיך מטל דאורחא לי דנשא ובצא ולא אשכח צלמא. ואתבאש ליעקוב ונצא עם לבן וענא יעקוב ואמר ללבן מנא הי סכלותי ומנו סורחני דרדפת בתרי. הא משת כלהון מאני מנא אשכחת מן כלהון מאני ביתך סים הרכא קדם אחי ואחיך ונכסון בית תרין. הא עסרין שנין עמך אנא נקותך ועזיך לא גיזי ודכרא דענך לא אכלת. ודתבירא לא איתית לך אנא מנטר הוית לה דמן אידי תבע הוית לה דמתגנב באיממא ומתגנב בלליא. הוית באיממא אכלני שובא וגלידא בלליא פרדת שנתי מן עיני. הא עסרין לי שנין בביתך פלחתך ארבעסרא שנין בתרתין בנתך ושית שנין בענך חלפת אגרי עסר זבנין. ואלו לא אלהה דאבי אלהה דאברהם ודחלתה דאיסחק קם לי השא סריקאית משדר הוית לי עמלי ולאותא דאידי חזא אלהא ואכסך ברמשא. וענא לבן ואמר ליעקוב בנתא בנתי ובניא בני וענא עני וכל דחזא אנת דילי הו ולבנתי הלין מנא אעבד להין יומנא או לבניהין דילדי. והשא תא נקים קימא אנא ואנת ונהוא סהדא ביני ולך. ונסב יעקוב כאפא וארימה קימתא. ואמר יעקוב לאחוהי לקטו כאפא ונסבו כאפא ועבדו יגרא ואכלו תמן על יגרא. וקריהי לבן יגרא דסהדותא ויעקוב קריהי גלעד. ואמר לבן יגרא הנא סהד ביני ולך יומנא מטל הנא קרא שמה גלעד. ודוקא דאמר נחזא מריא ביני ולך מטל דפרשינן גבר מן אחוהי. אן תצער לבנתי ואן תסב נשא על בנתי לית אנש עמן חזי דאלהא סהד ביני ולך. ואמר לבן ליעקוב הא יגרא הנא והא קימתא הדא דאקימת ביני ולך. סהד יגרא הנא וסהדא קימתא הדא דאנא לא אעבר עליך יגרא הנא ואף אנת לא תעבר עלי יגרא הנא וקימתא הדא לבישתא. אלהה דאברהם אלהה דנחור נדון בינתן אלהא דאבהתן וימא יעקוב בדחלתא דאבוהי איסחק. ודבח יעקוב דבחתא בטורא וקרא לאחוהי למאכל לחמא ואכלו לחמא ובתו בטורא. וקדם לבן בשפרא ונשק לבנוהי ולבנתה וברך אנון והפך לבן ואזל לאתרה. 32 ואף יעקוב אזל לאורחה ופגעו בה מלאכוהי דאלהא. ואמר יעקוב כד חזא אנון משריתא הי דאלהא הדא וקרא שמה דאתרא הו מחנים. ושדר יעקוב איזגדא קדמוהי לות עיסו אחוהי לארעא דסעיר לחקלא דאדום. ופקד אנון ואמר להון הכנא תאמרון למרי עיסו הכנא אמר עבדך יעקוב עם לבן עמרת ואוחרת עדמא ליומנא. והוו לי תורא וחמרא וענא ועבדא ואמהתא ושדרת למחויו למרי דאשכח רחמא בעיניך. והפכו איזגדא לות יעקוב ואמרו לה אזלן לות עיסו אחוך והא אף הו אתא לאורעך וארבעמאא גברין עמה. ודחל יעקוב ועקת לה טב ופלג עמא דעמה וענא ותורא וגמלא לתרתין משרין. ואמר יעקוב אן נאתא עיסו אחי על משריתא חדא ונחרביה משריתא דמשתחרא מתפלטא. וצלי יעקוב ואמר אלהה דאבי אברהם אלהה דאבי איסחק מריא דאמר לי הפוך לארעא דאבהיך ולתולדתך ואטאב לך. בציר אנא מן כלהין טיבותך ומן כלה קושתא עבדת עם עבדך מטל דבחוטרי עבדת יורדנן הנא והשא הוית לתרתין משרין. פצני מן אידוהי דעיסו אחי מטל דדחל אנא מנה דלמא נאתא ונמחיני אמא עם בניה. ואנת אמרת דמטאבו אטאב לך ואעבד זרעך איך חלא דימא דלא מתמנא מן סוגאה. ובת תמן בלליא הו ונסב מן מדם דאיתי באידה קורבנא לעיסו אחוהי. עזא מאתין ותישא עסרין נקותא מאתין ודכרא עסרין. גמלא מינקתא ובניהין תלתין תורתא ארבעין ותורא עסרא אתנא עסרין ועילא עסרא. ויהב באידא דעבדוהי גזרא גזרא בלחוד ואמר לעבדוהי עברו קדמי ורוחתא עבדו בית גזרא לגזרא. ופקד לקדמיא ואמר לה דכד נפגע בך עיסו אחי ונשאלך ונאמר לך דמן אנת ולאיכא אזל אנת ודמן הלין דקדמיך. אמר לה דעבדך יעקוב קורבנא דשדר למרי עיסו והא אף הו אתא בתרן. ופקד לתנינא אף לתליתיא ואף לכל דאזלין בתר גזרא למאמר איך פתגמא הנא תאמרון לעיסו מא דאשכחתוניהי. ותאמרון לה דהא אף עבדך יעקוב בתרן מטל דאמר דאניח רוגזה בקורבנא דאזל קדמי ובתרכן אחזא אפוהי כבר נסב באפי. ועבר קורבנא קדמוהי והו בת בלליא הו במשריתא. וקדם בלליא ודבר לתרתין נשוהי ותרתין אמהתה וחדעסר בנוהי ואעבר אנון במדברא דיבק. ודבר אנון ואעבר אנון נחלא ואעבר כל דאית לה. ופש יעקוב בלחודוהי ואתכתש גברא עמה עדמא דסלק שפרא. וחזא דלא מתמצא חילה וקרב לחרותה ושנת חרותה דיעקוב כד אתכתש עמה. ואמר לה שדריני מטל דסלק שפרא ואמר לא אשדרך אלא אן ברכתני. ואמר לה איכנא שמך ואמר יעקוב. אמר לה לא נתקרא תוב שמך יעקוב אלא איסראיל מטל דאשתררת עם מלאכא ועם גברא ואתמצית חילא. ושאלה יעקוב ואמר חוני שמך אמר לה למנא שאל אנת על שמי וברכה תמן. וקרא יעקוב שמה דאתרא הו פנואיל מטל דחזית מלאכא אפין לוקבל אפין ואתפצית נפשי. ודנחת לה שמשא כד עבר לפנואיל והו מסמא הוא מן חרותה. מטלהנא לא אכלין בני איסראיל גידא דגנשיא דבחרותא דעטמא עדמא ליומנא מטל דקרב לחרותא דעטמה דיעקוב לגנשיא. 33 וארים יעקוב עינוהי וחזא והא עיסו אתא ועמה ארבעמאא גברין ופלג טליא על ליא ועל רחיל ועל תרתין אמהתא. ואעבר לאמהתא ולבניהין קדמאית ולליא ולבניה בתרהין ולרחיל וליוסף בחרתא. והו עבר קדמיהון וסגד על ארעא שבע זבנין עדמא דקרב לות אחוהי. ורהט עיסו לאורעה ועפקה ונפל על צורה ונשקה ובכו. וארים עיסו עינוהי וחזא נשא וטליא ואמר אימכא לך הלין ואמר לה יעקוב טליא אנון דיהב אלהא לעבדך. וקרבי אמהתא הנין ובניהין וסגדו. וקרבת אף ליא ובניה וסגדו ובתרכן קרבת אף רחיל ויוסף וסגדו. ואמר עיסו ליעקוב אימכא לך הדא כלה משריתא דפגעת בי ואמר לה יעקוב מטל דאשכח רחמא בעיני מרי. אמר לה עיסו אית לי וסגי לי אחי קדא דילך. אמר לה יעקוב אן אשכחת רחמא בעיניך קבל קורבני מן אידי מטל דהשא חזית אפיך איך חזוא דאפי מלאכא ואצטבית בי. סב בורכתי דאיתית לך מטל דרחם עלי אלהא ומטל דאית לי כל ואלצה וקבל. אמר לה עיסו נשקול ונאזל ואזל לקובלך. אמר לה יעקוב מרי ידע דטליא טלין וענא ותורא מינקן עלי ואן רדף אנא להון חד יום מיתא כלה ענא. נעבר מרי קדם עבדה ואנא אהלך רכיכאית לרגל עבדתא דקדמי ולרגל טליא עדמא דאתא לות מרי לסעיר. אמר לה עיסו אשבוק לותך מן עמא דעמי ואמר יעקוב למנא הוא לי אשכח רחמא בעיני מרי. והפך עיסו ביומא הו לאורחה לסעיר. ויעקוב שקל לסכות ובנא לה ביתא ולבעירה עבד מטללא מטלהנא קרא שמה דאתרא הו סכות. ואתא יעקוב לשלים קריתא דשכים דבארעא דכנען כד אתא מן פדן דארם ושרא לקובלה דקריתא. וזבן מנתא דחקלא מן בני חמור אבוהי דשכים במאא נקון. ונקש תמן משכנה ואקים תמן מדבחא וקריהי איל אלהא דאיסראיל. 34 ונפקת דינא ברת ליא דאתילדת ליעקוב למחזא בנת אתרא. וחזה שכים בר חמור חויא רבא דארעא ודברה לדינא ודמך עמה וצערה. ונפקת נפשה בתר דינא ברת יעקוב ורחמה לטליתא ומלא בלבה דטליתא. ואמר שכים לחמור אבוהי סב לי טליתא הדא אנתתא. ויעקוב שמע דטמאא לדינא ברתה ובנוהי עם בעירא הוו בחקלא ושתק יעקוב עדמא דאתו. ונפק חמור אבוהי דשכים לות יעקוב לממללו עמה. ובני יעקוב אתו מן חקלא וכד שמעו כרית להון לגברא ואתבאש להון טב מטל דעבדו טמאותא באיסראיל וצערו לברת יעקוב והכנא לא מתעבד. ומלל חמור עמהון ואמר להון שכים ברי צבת נפשה בברתכון הבוה לה אנתתא. ואתחתנו עמן בנתכון הבו לן ובנתן סבו לכון. ועמן תבו וארעא הא קדמיכון תבו ואתתגרו וירתו בה. ואמר שכים לאבוה ולאחיה אשכח רחמא בעיניכון וכל דתאמרון לי אתל. אסגו עלי טב מהרא ומוהבתא ואתל איכנא דתאמרון לי הבו לי טליתא הדא אנתתא. וענו בני יעקוב לשכים ולחמור אבוהי ואמרו לה בנכלא על דטמאו לדינא חתהון. ואמרו לא משכחינן למעבד פתגמא הנא למתל לחתן לגברא דאית לה עורלותא מטל דחסדא הו לן. ברם בהנא נתתפיס לכון אן הו דתהוון אכותן ותגזרון כל דכרא איכנא דחנן גזירינן. נתל לכון בנתן ובנתכון נסב לן ונתב עמכון ונהוא עמא חד. ואן לא תשמעונן למגזר נדבר ברתן ונאזל. ושפרי מליהון בעיני חמור בעיני שכים ברה. ולא שוחר טליא למעבדה לעבידתא מטל דאצטבי הוא בברת יעקוב והו יקיר הוא מן כלה בית אבוהי. ואתא חמור ושכים ברה לתרעא דקריתהון ומללו עם אנשא דקריתהון ואמרו להון. גברא הלין שלמין אנון עמן נתבון בארעא ונתתגרון בה וארעא הא רוחתא דאידיא קדמיהון בנתהון נסב לן נשא ובנתן נתל להון. ברם בהדא מתתפיסין לן גברא דנתבון עמן ונהוא עמא חד מא דגזרן כל דכרא איכנא דהנון גזירין. נכסיהון וקניניהון וכלה בעירהון הא דילן אנון ברם נתתפיס להון ונתבון עמן. ושמעו מן שכים ומן חמור אבוהי כל נפקי תרעא דקריתה וגזרו כל דכרא כל נפקי תרעא דקריתה. והוא ביומא תליתיא כד חסנו באפיהון נסבו תרין בנוהי דיעקוב שמעון ולוי אחיה דדינא גבר חרבה ועלו על קריתא בשליא וקטלו כל דכרא. ולחמור ולשכים ברה קטלו בפומא דחרבא ודברוה לדינא חתהון מן בית שכים ונפקו. ובני יעקוב עלו על קטילא ובזו לקריתא על דטמאו לדינא חתהון. וענהון ותוריהון וחמרהון דבקריתא ודבחקלא דברו. וכלהון נכסיהון וכלה יקרתהון ולנשיהון שבו ובזו כל דאית בקריתא. ואמר יעקוב לשמעון וללוי אהרתונני דתבאשון לי בית עמוריה דארעא בית כנעניא ובית פרזיא ואנא קליל אנא במנינא ומתכנשין עלי ומחין לי ואבד אנא אנא וביתי. ואמרו איך זניתא אתעבד לחתן. 35 ואמר אלהא ליעקוב קום סב לבית איל ותב תמן ועבד תמן מדבחא לאיל דאתגלי עליך כד ערק אנת מן קדם עיסו אחוך. ואמר יעקוב לבני ביתה ולכל דעמה אעברו אלהא נוכריא מן בינתכון ואתדכו וחלפו נחתיכון. וקומו נסק לבית איל ואעבד תמן מדבחא לאלהא דענני ביומא דאולצני והוא עמי באורחא דאזלת. ויהבו ליעקוב כלהון אלהא נוכריא דבאידיהון וקדשא דבאדניהון וטמר אנון יעקוב תחית בטמתא דעם שכים. ושקלו והות דחלתה דאלהא על קוריא דבחדריהון ולא רדפו בתר יעקוב ובתר בנוהי. ואתא יעקוב ללוז דבארעא דכנען הי הי בית איל הו וכלה עמא דעמה. ובנא תמן מדבחא וקריהי לאתרא הו בית איל מטל דתמן אתגלי עלוהי אלהא כד ערק הוא מן קדם עיסו אחוהי. ומיתת דבורא מינקתה דרפקא ואתקברת לתחת מן בית איל תחית בטמתא וקרא שמה בטמתא דבכתא. ואתגלי תוב אלהא על יעקוב כד אתא מן פדן דארם וברכה. ואמר לה אלהא לא נתקרא תוב שמך יעקוב אלא נהוא שמך איסראיל וקרא שמה איסראיל. ואמר לה אלהא אנא אנא אילשדי אלהא כבר וסגי עמא וכנשא דעממא מנך נהוון ומלכא מן חצך נפקון. וארעא דימית לאברהם ולאיסחק לך אתליה ולזרעך מן בתרך אתליה ארעא. ואתתרים מנה אלהא באתרא דמלל עמה. ואקים יעקוב קימתא באתרא דמלל עמה קימתא דכאפא ונקי עליה נוקיא ונסך עליה משחא. וקרא יעקוב שמה דאתרא הו דמלל עמה תמן אלהא בית איל. ושקל מן בית איל ורדא תוב איך מרדא פרסחא דארעא למעל לאפרת וילדת רחיל וחסנת כד ילדא. והוא דכד חסנת אמרת לה חיתא לא תדחלין מטל דאף הנא ברא הו לכי. והוא דכד נפקת נפשה ומיתא קרת שמה בר כאבי ואבוהי קריהי בנימין. ומיתת רחיל ואתקברת באורחא דאפרת הי הי בית לחם. ואקים יעקוב קימתא על קברה דרחיל הי הי קימתה דרחיל עדמא ליומנא. ושקל איסראיל ונקש משכנה מן תמן למגדלא דגדר. והוא דכד שרא איסראיל בארעא הי אזל רוביל ושכב עם בלהא דרוכתה דאבוהי ושמע איסראיל והוו בנוהי דיעקוב תרעסר. בניה דליא בוכרה דיעקוב רוביל ושמעון ולוי ויהודא ויסכר וזבלון. ובניה דרחיל יוסף ובנימין. ובניה דבלהא אמתה דרחיל דן ונפתלי. ובניה דזלפא אמתה דליא גד ואשיר הלין בנוהי דיעקוב דאתילדו לה בפדן דארם. ואתא יעקוב לות איסחק אבוהי לממרא קורית גנברא הי הי חברון דבארעא דכנען דעמרו תמן אברהם ואיסחק. והוו יומוהי דאיסחק מאא ותמנין שנין. ואתכרה איסחק ומית ואתכנש לות עמה סאב וסבע יומתא וקברוהי עיסו ויעקוב בנוהי בקברא דזבן אברהם אבוהי. 36 והלין תולדתה דעיסו עיסו הויו אדום. עיסו נסב נשוהי מן בנת כנען לעדא ברת אלון חיתיא ולאהליבמא ברת ענא בר צבעון חויא. ולבסמת ברת אישמעל חתה דנביות. וילדת ענא לעיסו לאליפז ובסמת ילדת לרעואיל. ואהליבמא ילדת ליעוש וליעלן ולקורח הלין בנוהי דעיסו דאתילדו לה בארעא דכנען. ודבר עיסו נשוהי ובנוהי ובנתה וכל נפשתא דביתה וכלה בעירה וכלה קנינה דקנא בארעא דכנען ואזל לארעא דסעיר מן קדם יעקוב אחוהי. מטל דסגי הוא קנינהון למתב אכחדא ולא מופיא הות ארעא דמעמרהון למסיברו אנון מטל קנינהון. ויתב עיסו בטורא דסעיר עיסו הויו אדום. והלין תולדתא דעיסו אבוהון דאדומיא בטורא דסעיר. והלין שמהא דבני עיסו אליפז בר עדא אנתתה דעיסו ורעואיל בר בסמת אנתתה דעיסו. והוו בנוהי דאליפז תימן ואומר וצפו וגעתם וקנז. ותמנע הות דרוכתא לאליפז בר עיסו וילדת לאליפז לעמליק הלין בניה דעדא אנתתה דעיסו. והלין בני רעואיל נחת וזרח ושמא ומזא הלין בני בסמת אנתתה דעיסו. והלין בני אהליבמא ברת ענא ברת צבעון אנתתה דעיסו וילדת לעיסו ליעוש וליעלן ולקורח. והלין רורבנא דבני עיסו בני אליפז בוכרה דעיסו רבא תימן רבא אומר רבא צפו רבא קנז. רבא געתם רבא קורח רבא עמליק הלין רורבנא דאליפז בארעא דאדום הלין בניה דעדא. והלין בני רעואיל בר עיסו רבא נחת רבא זרח רבא שמא רבא מזא הלין רורבנא דרעואיל בארעא דאדום הלין בניה דבסמת אנתתה דעיסו. והלין בני אהליבמא אנתתה דעיסו רבא יעוש רבא יעלן רבא קורח הלין בני אהליבמא ברת ענא אנתתה דעיסו. הלין בני עיסו והלין רורבניהון עיסו הויו אדום. והלין בני סעיר חוריא יתבי ארעא לוטן ושובל וצבעון וענא. ודישון ואצר ודישן הלין רורבנא דחוריא בני סעיר בארעא דאדום. והוו בני לוטן חורי והומם וחתה דלוטן תמנע. והלין בני שובל עלון ומנחת ועובל ושפר ואוים. והלין בני צבעון אנא וענא הו ענא דאשכח לה מיא במדברא כד רעא הוא חמרא דצבעון אבוהי. והלין בני ענא דישון ואהליבמא. והלין בני דישון חמרן ואשבן ויתרן וכרן. והלין בני אצר כלהן וזעון ועקן. והלין בני דישן עוץ וארן. והלין רורבנא חוריא רבא לוטן רבא שובל רבא צבעון רבא ענא. רבא דישון רבא אצר רבא דישן הלין רורבנא דחוריא לרורבניהון בארעא דסעיר. והלין מלכא דאמלכו בארעא דאדום קדם דנמלך מלכא לבני איסראיל. אמלך באדום בלע בר בעור ושמא דקריתה דיהב. ומית בלע ואמלך בתרה יובב בר זרח מן בוצר. ומית יובב ואמלך בתרה חשום מן ארעא דתימנא. ומית חשום ואמלך בתרה הדד בר בדד דקטל למדיניא בחקלתא דמואב ושמא דקריתה גוית. ומית הדד ואמלך בתרה סמלא מן מסרקא. ומית סמלא ואמלך בתרה שאול מן רחבות נהרא. ומית שאול ואמלך בתרה בעלחנן בר עבכור. ומית בעלחנן בר עבכור ואמלך בתרה הדד ושמא דקריתה פעו ושמא דאנתתה מהטבאיל ברת מטריד בר מיזהב. והלין שמהא דרורבנא דעיסו לשרבתהון לתולדתהון בשמהיהון רבא תמנע רבא ענוא רבא איתית. רבא אהליבמא רבא אילא רבא פינון. רבא קנז רבא תימן רבא מבצר. רבא מגדיל רבא גירם הלין רורבנא דאדומיא בית מעמרהון בארעא דירתותהון הויו עיסו אבוהון דאדומיא. 37 ויתב יעקוב בארעא דמעמרה דאבוהי בארעא דכנען. והלין תולדתה דיעקוב יוסף בר שבעסרא שנין רעא הוא עם אחוהי ענא והו רבא הוא עם בני בלהא ועם בני זלפא נשוהי דאבוהי ואיתי יוסף טאבהון בישא לאבוהון. ואיסראיל רחם הוא לה ליוסף יתיר מן כלהון בנוהי מטל דבר סיבותא הוא לה ועבד לה כותינא דפדיתא. וחזו אחוהי דלה רחם הוא אבוהון יתיר מן כלהון וסנאוהי ולא אשכחו לממללו עמה שלמא. וחלם יוסף חלמא וחויה לאחוהי ואוספו למסניה. ואמר להון שמעו חלמא הנא דחלמת. הא חנן אסרינן כפא בגו חקלא והא קמת כפי ואזדקפת והא חדרן כפיכון וסגדן לכפי. ואמרו לה אחוהי ממלכו ממלך אנת עלין או משתלטו משתלט אנת בן ואוספו תוב למסניה על חלמוהי ועל פתגמוהי. וחלם תוב חלמא אחרנא ואשתעיה לאחוהי ואמר להון הא חלמא חלמת תוב והא שמשא וסהרא וחדעסר כוכבין סגדין לי. ואשתעי לאבוהי ולאחוהי וכאא בה אבוהי ואמר לה מנו חלמא הנא דחלמת מאתא נאתא אנא ואמך ואחיך למסגד לך על ארעא. וטנו בה אחוהי ואבוהי נטר הוא פתגמא. ואזלו אחוהי דיוסף למרעא ענא דאבוהון בשכים. ואמר איסראיל ליוסף הא אחיך רעין בשכים תא אשדרך לותהון ואמר לה הא אנא. ואמר לה אבוהי זל חזי שלמא דאחיך ושלמא דענא ואתיביני פתגמא ושדרה יעקוב מן עומקא דחברון ואתא לשכים. ואשכחו גברא כד טעא בחקלא ושאלה גברא הו ואמר לה מנא בעא אנת. ואמר לאחי בעא אנא חוני איכא רעין. אמר לה גברא שקלו להון מכא ושמעת דאמרין נאזל לדותן ואזל יוסף בתר אחוהי ואשכח אנון בדותן. וחזאוהי מן רוחקא ועדלא נתקרב לותהון מתחשבין הוו עלוהי למקטלה. ואמרו גבר לאחוהי הא חלם חלמא הו אתא. תו נקטליוהי ונרמיוהי בחד מן גובא ונאמר דחיותא בישתא אכלתה ונחזא מנא הוא לחלמוהי. ושמע רוביל ופציה מן אידיהון. ואמר להון לא נקטול נפשא ואמר להון רוביל לא תאשדון דמא ארמאוהי בגובא הנא דבמדברא ואידא לא תושטון בה דנפציוהי מן אידיהון ונהפכיוהי לאבוהי. וכד אתא יוסף לות אחוהי אשלחוהי כותינא דפדיתא דלביש הוא. ונסבוהי וארמיוהי בגובא וגובא סריק הוא ולית בה מיא. ויתבו למאכל לחמא וארימו עיניהון וחזין והא שירתא דערביא אתיא מן גלעד וגמליהון טעינין רהטנא וצרוא ובטמא ואזלין למובלו למצרין. ואמר יהודא לאחוהי מנא יותרנא דנקטול לאחון ונכסא דמה. תו נזבניוהי לערביא ואידן לא תהוא בה מטל דאחון הו ובסרן ושמעו מנה אחוהי. ועברו גברא תגרא מדיניא ונגדו אסקוהי ליוסף מן גובא וזבנוהי ליוסף לערביא בעסרין דכספא ואיתיוהי למצרין. והפך רוביל לגובא והא לית בה יוסף וצרי לבושוהי. והפך לות אחוהי ואמר להון טליא איכא הו אנא לאיכא אזל אנא. ונסבוה לכותינא דיוסף ונכסו צפריא דעזא ופלפלוה לכותינא בדמה. ושדרוה לכותינא דפדיתא ואיתיוה לאבוהון ואמרו הדא אשכחן אשתודע כותינא אן דברך הי או לא. ואשתודעה ואמר כותינא דברי הי חיותא בישתא אכלתה מתבר תביר יוסף ברי. וצרי יעקוב לבושוהי ואסר סקא בחצוהי ואתאבל על ברה יומתא סגיאא. וקמו כלהון בנוהי וכלהין בנתה למביאיותה ולא צבא למתביאיו ואמר אחות על ברי כד אביל אנא לשיול ובכיהי אבוהי. ומדיניא זבנוהי במצרין לפוטיפר מהימנא רב דחשא דפרעון. 38 והוא בזבנא הו ונחת יהודא מן לות אחוהי וסטא לות גברא ערלמיא ושמה חירא. וחזא תמן יהודא ברת גברא כנעניא ושמה שוע ונסבה ועל לותה. ובטנת וילדת לה ברא וקרא שמה עיר. ובטנת תוב וילדת ברא וקרא שמה אונן. ואוספת תוב וילדת ברא וקרא שמה שלא ופסקת הות כד ילדתה. ונסב יהודא אנתתא לעיר בוכרה ושמה תמר. והוא עיר בוכרה דיהודא ביש קדם מריא ואמיתה מריא. ואמר יהודא לאונן ברה עול על אנתת אחוך ויבמיה ואקים זרעא לאחוך. וידע אונן דלה לא הוא זרעא ומא דעאל הוא על אנתת אחוהי מחבל הוא על ארעא דלא נקים זרעא לאחוהי. ואתבאש קדם מריא מדם דעבד ואמיתה אף לה. ואמר יהודא לתמר כלתה תבי בארמלותא בית אבוהי עדמא דנרבא שלא ברי מטל דאמר דלמא נמות אף הו איך אחוהי ואזלת תמר ויתבת בית אבוה. וסגיו יומתא ומיתת ברת שוע אנתתה דיהודא ואתביאא יהודא וסלק לות גזי ענה הו וחירא רחמה ערלמיא לתמנת. וחויו לתמר ואמרו לה הא חמוכי סלק לתמנת למגז ענה. ואעברת לבושי ארמלותה מנה ואתכסית בארדידא ואצטבתת ויתבת בפלשת אורחתא דבאורחא דתמנת מטל דחזת דרבא שלא והי לא מתיהבא לה. וחזה יהודא וחשבה איך זניתא מטל דכסית אפיה. וסטא לותה לאורחא ואמר לה תי אעול לותכי מטל דלא ידע הוא דכלתה הי ואמרת לה מנא יהב אנת דעאל אנת לותי. ואמר אנא אשדר גדיא דעזא מן ענא ואמרת אן תתל לי משכנא עדמא דמשדרב אנת. ואמר מנא משכנא אתל לכי ואמרת עזקתך ושושפך וחוטרא דבאידך ויהב לה ועל לותה ובטנת מנה. וקמת ואזלת ואעברת ארדידא מנה ולבשת לבושי ארמלותה. ושדר יהודא גדיא דעזא ביד רחמה ערלמיא למסב משכנא מן אידיה דאנתתא ולא אשכחה. ושאל לאנשי אתרא ואמר איכא הי זניתא דיתבא בפלשת אורחתא ואמרו לית הרכא זניתא. והפך לות יהודא ואמר לא אשכחתה ואף אנשי אתרא אמרין לית הרכא זניתא. ואמר יהודא תסב לה דלמא אהוא גוחכא הא שדרת גדיא הנא ואנת לא אשכחתה. והוא מן בתר תלתא ירחין ואתחוי ליהודא ואמרו לה זנית תמר כלתך והא מן זניותא בטנא ואמר יהודא אפקוה ותאקדי. וכד הנון מפקין לה שלחא לחמוה מן גברא דהלין דילה מנה בטנא אנא ואמרת אשתודע דמן הי עזקתא ושושפא וחוטרא הלין. והו אשתודע ואמר יהודא זכיא הי מני מטלהנא לא יהבתה לשלא ברי ולא אוסף תוב למדעה. והוא זבן מולדה והא תאמא בכרסה. והוא דכד ילדת יהב אידה נסבת חיתא חוטא דזחוריתא וקטרת על אידה ואמרת הנא נפוק קדמאית. וכד אהפך אידה נפק אחוהי ואמרת מא אתתרעת עליכי תורעתא וקרת שמה פרץ. ובתרכן נפק אחוהי דעל אידה חוטא דזחוריתא וקרת שמה זרח. 39 וליוסף אחתוהי מדיניא למצרין וזבנה פוטיפר מהימנא רב דחשא דפרעון גברא מצריא מן אידא דערביא דאחתוהי לתמן. והוא מריא עם יוסף והוא גברא מצלח בית מרה מצריא. וחזא מרה דמריא עמה וכל דעבד מריא מצלח באידה. ואשכח יוסף רחמא בעינוהי ושמשה ואשלטה על ביתה וכל דאית לה יהב באידוהי. והוא מן זבנא דאשלטה על ביתה ועל כל דאית לה ברך מריא לביתה דמצריא מטל יוסף והות בורכתה דמריא בכל דאית לה בביתא ובחקלא. ושבק כל מדם דאית לה ביד יוסף ולא ידע עמה מדם אלא אן לחמא דאכל הוא ויוסף שפיר הוא חזוה ויאא קובללה. והוא מן בתר פתגמא הלין ארמית אנתת מרה עינה על יוסף ואמרת לה דמך עמי. ולא צבא ואמר לאנתת מרה הא מרי לא ידע עמי מנא אית בביתה וכל דאית לה אשלט באידי. ולית דרב בביתא הנא מני ולא חסך מני מדם אלא אן לכי דאנתתה אנת ואיכנא אעבד בישתא הדא רבתא ואחטא לאלהא. וכד אמרא הות לה כליום ולא שמע הוא לה למדמך לותה ולמהוא עמה. והוא בחד מן יומתא ועל יוסף לביתא למעבד עבדא ולית אנש מן אנשי ביתא תמן בביתא. ואחדתה בלבשה ואמרת לה דמך עמי ושבקה לבשה באידיה וערק נפק לה לשוקא. והוא דכד חזת דשבקה לבשה באידיה וערק לשוקא. קרת לאנשי ביתה ואמרת להון חזו דאיתי לן עבדא עבריא למגחך עלין על עלי למדמך עמי וקעית בקלא רמא. וכד שמע דארימת קלי וקעית שבקה לבשה באידי וערק נפק לה לשוקא. וסמתה לבשה לותה עדמא דעל מרה לביתא. ואמרת לה איך מלא הלין על עלי עבדא עבריא דאיתית לן למגחכו בן. וכד ארימת קלי וקעית שבקה לבשה באידי וערק נפק לה לשוקא. וכד שמע מרה מליה דאנתתה דאמרת לה דאיך מלא הלין עבד לי עבדך אתחמת רוגזה. ודברה מרה וארמיה בית אסירא אתר דאסירי מלכא אסירין הוו והוא תמן בית אסירא. והוא מריא עם יוסף וארמי עלוהי חסדא ויהבה לרחמא בעיני רב בית אסירא. ואשלם רב בית אסירא ביד יוסף כלהון אסירא דבבית אסירא וכל דעבדין הוו תמן הו עבד הוא. ורב בית אסירא לא חזא הוא מדם באידה מטל דמריא הוא עמה וכלמדם דעבד הוא מריא מצלח. 40 והוא מן בתר פתגמא הלין חטו רב שקותא דמלכא דמצרין ורב נחתומא למרהון מלכא דמצרין. ורגז פרעון על תרין מהימנוהי על רב שקותא ועל רב נחתומא. וארמי אנון בית אסירא בית רב דחשא באתרא דיוסף אסיר תמן. ואשלט רב דחשא ליוסף עליהון ושמש אנון והוו יומתא בית אסירא. וחלמו חלמא תריהון גבר חלמה בלליא חד גבר איך פשר חלמה שקיא ונחתומא דמלכא דמצרין דאסירין בית אסירא. ועל לותהון יוסף בצפרא וחזא אנון והא כמירין. ושאל למהימני פרעון דעמה בחבושיא בית מרה ואמר להון למנא כמירן אפיכון יומנא. ואמרו לה חלמא חלמן ופשורא לית לה אמר להון יוסף הא דאלהא אנון פשרא אשתעו לי. ואשתעי רב שקותא חלמה ליוסף ואמר לה בחלמי הא גפתא קדמי. ובגפתא תלת שבשתין והי כד פרעת יעיו טרפיה ובשלו סגוליה והוו ענבא. וכסא דפרעון באידי ונסבת ענבא ועצרת אנין בכסה דפרעון ויהבת כסא לאידי פרעון. אמר לה יוסף הנו פשרה דחלמך תלת שבשתין תלתא אנון יומין. מן בתר תלתא יומין נתדכרך פרעון ונהפכך על שדתך ותתל כסא לפרעון באידה איך נמוסא קדמיא דמשקא הוית לה. אלא אתדכריני עמך כד נטאב לך ועבד עמי טיבותא וקושתא ואתדכריני קדם פרעון ואפקיני מן בית אסירא הנא. מטל דמגנב גניב אנא מן ארעא דעבריא ואף הרכא מדם לא עבדת דארמיוני בית אסירא. וחזא רב נחתומא דשפיר פשר ואמר ליוסף ואף אנא בחלמי והא תלתא סלא דחורתא על רישי. ובסלא עליא מן כל מאכלה דפרעון עבדא דנחתומא וחוית כנפא אכלא להון מן סלא מן לעל מן רישי. ענא יוסף ואמר לה הנו פשרה דחלמך תלתא סלין תלתא אנון יומין. בתר תלתא יומין נסב פרעון רישך מנך ונזקפך על קיסא ותאכול פרחתא בסרך מנך. והוא ביומא תליתיא ביומא דבית ילדה דפרעון עבד משתיא לכלהון עבדוהי. ואתדכר לרב שקותא ולרב נחתומא בגו עבדוהי ואקים לרב שקותא על שדתה ויהב כסא על אידי פרעון. ולרב נחתומא זקף איך דפשר להון יוסף. ולא אתדכר רב שקותא ליוסף וטעיהי. 41 והוא מן בתר תרתין שנין ופרעון חלם חלמא והא קאם על נהרא. והא מן נהרא סלקן שבע תורן שפירן בחזוהין ושמינן בבסרהין ורעין במרגא. והא שבע תורתא אחרניתא סלקן בתרהין מן נהרא בישן בחזוהין ומחילן בבסרהין וקמי על גנב תורתא על ספת נהרא. ואכלי תורתא דבישן בחזוהין ומחילן בבסרהין לשבע תורתא דשפירן בחזוהין ושמינן בבסרהין ואתתעיר פרעון. ודמך וחלם דתרתין זבנין והא שבע שבלין סלקן בקניא חד מלין וטבן. והא שבע שבלין קטינן ושקיפן לרוחא דשובא יעין בתרהין. ובלעי שבלא קטינתא לשבע שבלא שמינתא ומליתא ואתתעיר פרעון והא חלמא הו. והוא בצפרא ואתצרפת רוחה דפרעון ושדר קרא לכלהון חרשא ולכלהון חכימיה דמצרין ואשתעי להון פרעון חלמוהי ולית אנש דפשר להון לפרעון. ומלל רב שקותא קדם פרעון ואמר סורחני מדכר אנא יומנא. פרעון רגז על עבדוהי וארמיני בית אסירא בית רב דחשא לי ולרב נחתומא. וחלמן חלמא בלליא חד אנא והו גבר איך פשר חלמה חלמן. ותמן עמן עלימא עבריא עבדא דרב דחשא ואשתעין לה ופשר לן חלמין אנש איך חלמה פשר. ואיך דפשר לן הכנא הוא לן לי אהפך על שדתי ולהו זקף. ושדר פרעון וקריהי ליוסף וארהטוהי מן גובא וגרע וחלף נחתוהי ועל קדם פרעון. ואמר פרעון ליוסף חלמא חלמת ופשורא לית לה ואנא שמעת עליך דשמע אנת חלמא ופשר אנת לה. ענא יוסף ואמר לפרעון דלמא סבר אנת דבלעד אלהא נענא שלמא לפרעון. ואמר פרעון ליוסף בחלמי הא קאם אנא על ספת נהרא. והא מן נהרא סלקן שבע תורתא שמינן בבסרהין ושפיר חזוהין ורעין במרגא. והא שבע תורן אחרנין סלקן בתרהין בצירן וביש חזוהין ומחיל בסרהין טב ולא חזית דבישן אכותהין בכלה ארעא דמצרין. ואכלי תורתא מחילתא ובישתא לשבע תורתא קדמיתא שמינתא. ועלי לגוהין ולא אתידע דעלי לגוהין וחזוהין ביש איך דבקדמיתא ואתתעירת. ותוב חזית בחלמי והא שבע שבלין סלקן בקניא חד מלין וטבן. והא שבע שבלין קטינן ושקיפן לרוחא דשובא יעין בתרהין. ובלעי שבלא קטינתא לשבע שבלא טבתא ואמרת לחרשא ולית דמחוא לי. ואמר יוסף לפרעון חלמא פרעון חד הו מדם דאלהא עבד חוי לפרעון. שבע תורתא טבתא שבע אנין שנין ושבע שבלא טבתא שבע אנין שנין חלמא חד הו. ושבע תורתא מחילתא ובישתא דסלקן בתרהין שבע אנין שנין ושבע שבלא קטינתא דשקיפן לרוחא דשובא נהוין שבע שנין כפנא. הו פתגמא דאמרת לפרעון אילין דאלהא עבד חוי לפרעון. הא שבע שנין אתין סבעא רבא בכלה ארעא דמצרין. ונקומן שבע שנין דכפנא בתרהין ונתטעא כלה סבעא דהוא בכלה ארעא דמצרין ונסיף כפנא לארעא. ולא נתידע סבעא בארעא מטל כפנא הו דמן בתרכן דעשין הו טב. ודאתתני חלמא לפרעון דתרתין זבנין דמטיב פתגמא מן קדם אלהא ומסרהב אלהא למעבדה. השא נחזא פרעון גברא חכימא וסכולתנא ונקימיוהי על ארעא דמצרין. ונעבד פרעון ונקים שליטא על ארעא דמצרין ונסבון חד מן חמשא בארעא דמצרין בשבע שניא דסבעא. ונכנשון כלה עבורא דשניא הלין טבתא דאתין ונחמלון עבורא תחית אידא דפרעון עבורא בקוריא נטרון. ונהוא עבורא נטיר לארעא לשבע שניא דכפנא דנהוין בארעא דמצרין ולא תסוף ארעא בכפנא. ושפר פתגמא בעיני פרעון ובעיני עבדוהי. ואמר פרעון לעבדוהי משתכח איך הנא גברא דרוחא דאלהא אית בה. ואמר פרעון ליוסף מן בתר דאודעך אלהא הדא כלה לית דחכים וסכולתן אכותך. אנת תהוא על ביתי ועל מלת פומך נסב דינא כלה עמי בלחוד כורסיא ארב מנך. ואמר פרעון ליוסף חזי דאשלטתך על כלה ארעא דמצרין. ושקל פרעון עזקתא מן אידה וסמה באידה דיוסף ואלבשה לבושא דבוצא וארמי המניכא דדהבא בצורה. ואותבה במרכבתא אחרתא דילה וקרא קדמוהי אבא ושליטא ואשלטה על כלה ארעא דמצרין. ואמר פרעון ליוסף אנא פרעון פקדת דבלעדיך אנש לא נרים אידה או רגלה בכלה ארעא דמצרין. וקרא פרעון שמה דיוסף פנת פענח דכסיתא גלין לה ויהב לה לאסית ברת פוטיפרע כומרא דאון אנתתא. ונפק יוסף על כלה ארעא דמצרין. ויוסף בר תלתין הוא שנין כד קם קדם פרעון מלכא דמצרין ונפק יוסף מן קדם פרעון ועבר בכלה ארעא דמצרין. וחמלת ארעא בשבע שניא דסבעא באוצרא. וחמל כלה עבורא דשבע שניא דסבעא דהוי בארעא דמצרין ויהב עבורא בקוריא עבורא דחקלתא דקריתא ודחדריה חמל בגוה. וחמל יוסף עבורא איך חלא דימא סוגאא דטב עדמא דלאי לממנא דלא מנינא. וליוסף אתילדו לה תרין בנין עדלא תעול שנתא דכפנא דילדת לה אסית ברת פוטיפרע כומרא דאון. וקרא יוסף שם ברה בוכרה מנשא מטל דאנשיני אלהא כלה עמלי וכלה בית אבי. ושמה דאחרנא קרא אפרים מטל דאפריני אלהא בארעא דשועבדי. וגמרי שניא דסבעא דהוי בארעא דמצרין. ושרי שבע שניא דכפנא למאתא איך דאמר יוסף והוא כפנא בכלהין ארעתא ובכלה ארעא דמצרין לא הוא לחמא. וכפנת כלה ארעא דמצרין ומבגנין עמא על פרעון על לחמא ואמר פרעון לכלהון מצריא זלו לות יוסף ומדם דאמר לכון תעבדון. וכפנא הוא על אפי כלה ארעא ופתח יוסף אוצרא וזבן למצריא. ועשן כפנא בארעא דמצרין וכלה ארעא אתו למצרין לממר מן יוסף מטל דעשן כפנא בכלה ארעא דמצרין. 42 וחזא יעקוב דאית עבורא במצרין ואמר יעקוב לבנוהי לא תדחלון. הא שמעת דאית עבורא במצרין חותו לתמן ומורו לן מן תמן ונאחא ולא נמות. ונחתו אחוהי דיוסף עסרא לממר עבורא מן מצרין. ולבנימין אחוהי דיוסף לא שדר יעקוב עם אחוהי מטל דאמר דלמא נגדש לה קארחא. ואתו בני איסראיל לממר עם אילין דאזלין מטל דעשן כפנא בארעא דכנען. ויוסף הויו שליט על ארעא והו ממיר לכלה עמא דארעא ואתו אחוהי דיוסף וסגדו לה על אפיהון על ארעא. וחזא יוסף לאחוהי ואשתודע אנון ואתנכל עליהון ומלל עמהון קשיאית ואמר להון מן אימכא אנתון ואמרו מן ארעא דכנען אתין לממר עבורא. ואשתודע יוסף לאחוהי והנון לא אשתודעוהי. ואתדכר יוסף חלמא דחלם להון ואמר להון גשושא אנתון ולמחזא הו טאבה דארעא אתיתון. ואמרו לא מרי עבדיך אתו לממר עבורא. כלן בני חד חנן גבר וכאנא חנן ולא הוו גשושא עבדיך. ואמר להון יוסף לא הוא הכנא טאבה הו דארעא אתיתון למחזא. ואמרו לה תרעסר חנן אחא עבדיך בני גברא חד בארעא דכנען וזעורא הא לות אבון הו יומנא וחד ליתוהי. אמר להון יוסף הנו דאמרת לכון גשושא אנתון. בהדא תתבקון לא חיוהי דפרעון לא תפקון מכא אלא אן אתא אחוכון זעורא להרכא. שדרו חד מנכון נדבר לאחוכון ואנתון אתאסרו ונתבקין מליכון אן בקושתא אמרתון ואן לא חיוהי דפרעון אלא גשושא אנתון. וארמי אנון בית חבושיא תלתא יומין. ואמר להון יוסף ביומא תליתיא הדא עבדו וחיו לאלהא דחל אנא. אן כאנא אנתון אחוכון חד נתאסר בית חבושיכון ואנתון זלו אובלו עבורא לכפנא דאית בבתיכון. ולאחוכון זעורא איתו לותי ונתהימנן מליכון ולא תמותון ועבדו הכנא. ואמרו גבר לאחוהי שריראית חיבינן על אחון דחזין בטורפא דנפשה כד מתכשף הוא לן ולא שמעניהי מטל הנא אתת עלין עקתא הדא. וענא רוביל ואמר להון לא אמרת לכון דלא תחטון בטליא ולא שמעתון ואף דמה הא מתתבע. והנון לא ידעין הוו דשמע יוסף מטל דתרגמנא קאם הוא בינתהון. ואתפני מן לותהון ובכא והפך לותהון ומלל עמהון ודבר מנהון לשמעון ואסרה לעיניהון. ופקד יוסף ומלו מאניהון עבורא ולמהפכו כספהון גבר בסקה ולמתל להון זודא לאורחא ועבדו להון הכנא. ושקלו עבורהון על חמרהון ואזלו מן תמן. ופתח חד מנהון סקה למרמיו כסתא לחמרה בית בותא וחזא כספה סים בפום טענה. ואמר לאחוהי אתפני כספי והא הו בפום טעני וזע לבהון ותמהו גבר באחוהי ואמרו מנא הי הדא דעבד לן אלהא. ואתו לות יעקוב אבוהון לארעא דכנען וחויוהי כל דגדש להון ואמרו לה. מלל גברא מרה דארעא עמן קשיאית וחשבן איך גשושא דארעא. ואמרן לה כאנא חנן ולא הוין גשושא. תרעסר חנן אחין בני אבון וחד ליתוהי וזעורא לות אבון הו יומנא בארעא דכנען. ואמר לן גברא מרה דארעא בהדא אדע דכאנא אנתון אחוכון חד שבוקו לותי ועבורא לכפנא דבבתיכון סבו וזלו. ואיתו לאחוכון זעורא לותי ואדע דלא הויתון גשושא אלא כאנא אנתון ולאחוכון אתל לכון ובארעא תתגגרון. והוא דכד הנון מסרקין סקיהון הא צררא דכספה דגברא בפום טענה וחזו צררי כספהון הנון ואבוהון ודחלו. ואמר להון יעקוב אבוהון לי גזיתון יוסף ליתוהי ושמעון ליתוהי ולבנימין תדברון עלי שלמי כלהין. ואמר רוביל לאבוהי לתרין בני תמית אן לא איתיוהי לך אשלמיהי לי ואנא אהפכיוהי לך. ואמר לא נחת ברי עמכון מטל דאחוהי מית והו בלחודוהי אשתחר לאמה ונגדש לה קארסא באורחא דתאזלון ותחתון סיבותי בדוונא לשיול. 43 וכפנא עשן בארעא וכד גמרו למאכל עבורא דאיתיו מן מצרין אמר להון יעקוב אבוהון חותו מורו לן קליל עבורא. אמר לה יהודא מסהדו סהד בן גברא ואמר לא תחזון אפי אלא כד אחוכון עמכון. אן משדר אנת לאחון עמן נחות ונמור לן עבורא. ואן לא משדר אנת לא נחתינן מטל דגברא אמר לן דלא תחזון אפי אלא כד אחוכון עמכון. אמר להון איסראיל אבוהון למנא אבאשתון לי וחויתון לגברא דאית לכון אחא. ואמרו משאלו שאל גברא עלין ועל שרבתן ואמר עדכיל אבוכון חי ואית לכון אחא וחויניהי מטל מלא הלין מדע ידעין הוין דאמר לן אחתו לאחוכון. ואמר יהודא לאיסראיל אבוהי שדר טליא עמן ונקום ונאזל ונאחא ולא נמות אף חנן אף אנת אף יקרתן. אנא ערב אנא בה מן אידי תבעיהי אן לא איתיוהי לך ואקימיוהי קדמיך אחטא לאבי כלהון יומתא. ואף אלו לא אשתוחרן כבר דין הפכן דתרתין זבנין. ואמר להון איסראיל אבוהון אן הכנא הו הדא עבדו סבו מן טובה דארעא במאניכון ואחתו לגברא קורבנא קליל צרוא וקליל דבשא ורהטנא ולטמא ובטמא ושגדא. וכספא אעפא סבו באידיכון וכספא דהפך בפום טעניכון אהפכו באידיכון דלמא טועיי הי. ולאחוכון דברו וקומו והפוכו לות גברא. ואלשדי נתלכון לרחמא קדם גברא ונשדר עמכון לאחוכון אחרנא ולבנימין ואנא איך דגזית גזית. ונסבו גברא קורבנא הנא ואעפא דכספא נסבו באידיהון ודברו עמהון לבנימין וקמו ונחתו למצרין וקמו קדם יוסף. וחזא יוסף עמהון לבנימין ואמר לרב ביתה אעל גברא לביתא וכוס נכסתא ותקן מטל דעמי אכלין גברא בטהרא. ועבד עבדא איך דאמר יוסף ואעל אנון לגברא לבית יוסף. ודחלו כד מעלין להון לבית יוסף ואמרו מטל כספא דהפך בטענין בקדמיתא מעלין לן למתרורבו עלין ולמתנכלו עלין דנעבדונן עבדא ולחמרן. וקרבו לות גברא רבביתה דיוסף ומללו עמה בתרעא דביתא. ואמרו לה בעינן מרן מחת נחתן בקדמיתא לממר עבורא. וכד אזלן לבית בותא פתחן טענין והא כספה דגברא בפום טענה כספן במתקלה אהפכניהי באידן. וכספא אחרנא אחתן באידן לממר עבורא לא ידען מנו סם כספא בפום טענין. אמר להון שלם לכון לא תדחלון אלהכון אלהא דאבוכון סם לכון סימתא בטעניכון כספכון על לותי ואפק לותהון לשמעון. ואעל עבדא לגברא לבית יוסף ויהב מיא ואשיגו רגליהון וארמי כסתא לבעירהון. ותקנו קורבנא עד עאל יוסף בטהרא מטל דשמעו דתמן אכלין לחמא. ועל יוסף לביתא ואיתיו לה קורבנא דבאידיהון לביתא וסגדו לה על ארעא. ושאל בשלמהון ואמר להון שלם הו אבוכון סבא דאמרתון לי עדכיל חי הו. ואמרו שלם הו עבדך אבון ועדכיל חי הו וקעדו וסגדו. וארים עינוהי וחזא לבנימין אחוהי בר אמה ואמר להון הנו אחוכון זעורא דאמרתון לי ואמר אלהא נרחם עליך ברי. ואסתרהב יוסף מטל דגלו רחמוהי על אחוהי ובעא למבכא ועל לתוונא ובכא תמן. ואשיג אפוהי ונפק וחמסן ואמר דנסימון לחמא. וסמו לה בלחודוהי ולהון בלחודיהון ולמצריא דאכלין עמה בלחודיהון מטל דלא משכחין מצריא למאכל לחמא עם עבריא מטל דטמאותא הי למצריא. ואסתמכו קדמוהי קשישא איך קשישותה וזעורא איך זעורותה ותמהו גברא גבר בחברה. ושקלו להון שקלא מן קדמוהי וסגי שקלה דבנימין מן שקלא דכלהון חמש מנון ואשתיו ורויו עמה. 44 ופקד לרב ביתה ואמר מלי טעניהון דגברא עבורא כמא דמשכחין למשקל וסים כספה דגברא בפום טענה. וסב אסקפא דילי דסאמא וסים בפום טענה דזעורא וכסף מירה ועבד עבדא איך מלתה דיוסף. וכד הוא שפרא אשתריו גברא למאזל הנון וחמרהון. הנון נפקו מן קריתא ולא ארחקו ויוסף אמר לרבביתה קום רדוף בתר גברא ואדרך אנון ואמר להון למנא פרעתון בישתא חלף טבתא. הנא אסקפא דשתא בה מרי אף מנחשו מנחש בה אבאשתון במדם דעבדתון. ואדרך אנון ואמר להון איך מלא הלין. אמרין לה לא נאמר מרן מלא הלין חס לעבדיך למעבד פתגמא הנא. הא כספא דאשכחן בפום טענין אהפכניהי מן ארעא דכנען איכנא גנבין הוין מן בית מרך דהבא או סאמא. מן דנשתכח לותה מן עבדיך נמות וחנן נהוא עבדא למרן. אמר להון אף השא איך מלתכון הכנא מן דמשתכח לותה הו נהוא לי עבדא ואנתון תהוון זכיין. ואסתרהבו ואחתו גבר טענה על ארעא ופתחו גבר טענה. ובצו מן רבא שרי ובזעורא שלם ואשתכח אסקפא בטענה דבנימין. וצריו לבושיהון ושקלו גבר על חמרה והפכו לקריתא. ועל יהודא ואחוהי לות יוסף והו עדכיל תמן ונפלו קדמוהי על ארעא. אמר להון יוסף מנו עבדא הנא דעבדתון לא ידעין אנתון דמנחשו מנחש גברא דאכותי. ואמר יהודא מנא נאמר למרי ומנא נמלל ובמנא נזכא מן קדם אלהא אשתכח חטהא לעבדיך הא חנן עבדא למרי אף חנן אף מן דאשתכח אסקפא באידה. אמר להון חס לי דאעבד הדא גברא דאשתכח אסקפא לותה הו נהוא לי עבדא ואנתון סקו בשלמא לות אבוכון. וקרב לותה יהודא ואמר בעא אנא מנך מרי נמלל עבדך מלתא קדמיך מרי ולא נתחמת רוגזך על עבדך מטל דאנת איך פרעון. מרי שאל לעבדוהי ואמר אית לכון אבא או אחא. ואמרן למרי אית לן אבא סבא וברא בר סיבותא זעורא ואחוהי מית והו בלחודוהי אשתחר לאמה ואבוהי רחם לה. ואמרת לעבדיך אחתוהי לותי ואסים עיני עלוהי. ואמרן למרי לא משכח טליא למשבק לאבוהי ואן שבק לאבוהי מאת. ואמרת לעבדיך דאן לא נחת אחוכון זעורא עמכון לא תוספון למחזא אפי. וכד סלקן לות עבדך אבון וחויניהי פתגמוהי דמרי. אמר לן עבדך אבון הפוכו מורו לן קליל עבורא. ואמרן לאבון לא משכחינן למחת אן נחת עמן אחון זעורא נחתינן חנן מטל דלא משכחינן למחזא אפוהי דגברא כד אחון זעורא לא הוא עמן. ואמר לן עבדך אבון אנתון ידעין אנתון דתרין ילדת לי אנתתי. ונפק חד מן לותי ואמרת מקטל קטיל ולא חזיתה עדמא להשא. ודברין אנתון אף להנא מן לותי וארע לה סקובלא ומחתין אנתון סיבותי בבישתא לשיול. והשא מא דאזלן לות עבדך אבון וטליא לא הוא עמן ונפשה חביבא לה איך נפשה. ומא דחזא דלית טליא עמן מאת ומחתין עבדיך סיבותה דעבדך אבון בדוונא לשיול. מטל דעבדך ערב בטליא מן לות אבון ואמרת דאן לא איתיוהי לך אחטא לאבי כלהון יומתא. והשא נפוש עבדך חלף טליא עבדא למרי וטליא נסק עם אחוהי. מטל דאיכנא אסק לות אבי וטליא לא הוא עמי דלמא אחזא בבישתא דתגדשי לאבי. 45 ולא אשכח יוסף למחמסנו מן כל דקימין קדמוהי ואמר אפקו לכלנש מן לותי ולא קוי אנש לותה כד אתגלי יוסף לאחוהי. וארים קלה בבכתא ושמעו מצריא ואשתמע בית פרעון. ואמר יוסף לאחוהי אנא אנא יוסף אחוכון עדכיל אבי חי הו ולא אשכחו אחוהי למתל לה פתגמא מטל דדחלו קדמוהי. ואמר יוסף לאחוהי קרובו לותי וקרבו לותה ואמר להון אנא אנא יוסף אחוכון דזבנתונני למצריא. והשא לא תכרא לכון ולא נתבאש בעיניכון דזבנתונני להרכא מטל דלתורסיא הו שדרני אלהא קדמיכון. מטל דהא תרתין שנין כפנא בגוה דארעא ותוב חמש שנין דלית דזרע ודחצד. ושדרני אלהא קדמיכון למסם לכון שרכנא ולמחיו לכון משוזבותא רבתא בארעא. והשא לא הוא אנתון שדרתונני להרכא אלא אלהא ועבדני אבא לפרעון ומרא על כלה ביתה ושליטא בכלה ארעא דמצרין. בעגל סקו לות אבי ואמרו לה הכנא אמר ברך יוסף עבדני אלהא מרא על כלה מצרין חות לותי ולא תשתוחר. ותב בארעא דגשן והוית קריב לי אנת ובניך ובני ביתך וענך ותוריך וכל דאית לך. ואתרסיכון תמן מטל דתוב חמש שנין קים כפנא דלמא תאבד אנת וביתך וכל דאית לך. והא עיניכון חזין ועינוהי דאחי בנימין דפומי ממלל עמכון. וחוו לאבי כלה איקרי דבמצרין וכל דחזיתון וסרהבו אחתו לאבי להרכא. ונפל על צורה דבנימין אחוהי ובכא ובנימין בכא על צורה. ונשק לכלהון אחוהי ובכא עליהון ובתרכן מללו אחוהי עמה. וקלא אשתמע בית פרעון דאמרין אתו אחוהי דיוסף ושפר פתגמא בעיני פרעון ובעיני עבדוהי. ואמר פרעון ליוסף אמר לאחיך הכנא עבדו אטענו בעירכון עבורא וזלו אובלו לארעא דכנען. ודברו לאבוכון ולאנשי ביתכון ואיתו לותי ואתל לכון טובה דארעא דמצרין ואכולו שומנה דארעא. ואנת הא משלט אנת אמר לאחיך הכנא עבדו דברו לכון מן ארעא דמצרין עגלתא לנשיכון ולאיקרתכון ושקולו לאבוכון ותו. ועיניכון לא נחוסן על מאניכון מטל דטובה דכלה ארעא דמצרין דילכון הו. ועבדו הכנא בני איסראיל ויהב להון יוסף עגלתא על מלת פומה דפרעון ויהב להון זודא לאורחא לכלהון. ויהב לכל גבר זוגא דנחתא ולבנימין יהב תלת מאא דכספא וחמשא זוגין דנחתא. ולאבוהי שדר הכנא ועסרא חמרא כד טעינין מן טובה דארעא דמצרין ועסר אתנין כד טעינן עבורא וחמרא וזודא לאבוהי לאורחא. ושדר אנון ואזלו ואמר להון לא תאצון באורחא וסלקו מן מצרין ואתו לארעא דכנען לות יעקוב אבוהון. וחויוהי ואמרו לה עדכיל יוסף חי והויו שליט בכלה ארעא דמצרין ואהמי בלבה מטל דלא הימן אנון. וחויוהי כלהין מלא דאמר להון יוסף וחזא עגלתא דשדר יוסף למשקלה ואתתניחת רוחה דיעקוב אבוהון. ואמר רבא הי לי הדא דעדכיל יוסף ברי חי אזל אחזיוהי עדלא אמות. 46 ושקל איסראיל הו וכל דאית לה ואתא לבאר שבע ודבח דבחתא לאלהא דאבוהי איסחק. ואמר אלהא לאיסראיל בחזוא דלליא ואמר יעקוב יעקוב ואמר הא אנא. ואמר לה אנא אנא איל אלהה דאבוך לא תדחל למחת למצרין מטל דלעמא רבא אעבדך תמן. אנא אחות עמך ואנא אסקך ויוסף נסים אידוהי על עיניך. וקם יעקוב מן בר שבע ושקלו בני איסראיל ליעקוב אבוהון וליקרתהון ולנשיהון בעגלתא דשדר פרעון למשקלה. ודברו בעירהון וקנינהון דקנו בארעא דכנען ואתו למצרין יעקוב וכלה זרעה עמה. בנוהי ובני בנוהי עמה בנתה ובנת בנוהי וכלה זרעה אעל עמה למצרין. והלין שמהא דבני איסראיל דעלו למצרין יעקוב ובנוהי בוכרה דיעקוב רוביל. בני רוביל חנוך ופלו וחצרון וכרמי. ובני שמעון ימואיל וימין ואהר ויכין וצחר ושאול בר כנעניתא. ובני לוי גרשון וקהת ומררי. ובני יהודא עיר ואונן ושלא ופרץ וזרח ומית עיר ואונן בארעא דכנען והוו בני פרץ חצרון וחמואיל. ובני יסכר תולע ופואא ואויב ושמרון. ובני זבלון סדר ואלון ונחלאיל. הלין בניה דליא דילדת ליעקוב בפדן דארם ולדינא ברתה כל נפשתא דבנוהי ודבנתה תלתין ותלת. ובני גד צפיון וחגי ושוני ואצבעון ועדי וארוד ואדרי. ובני אשיר ימנא וישוא וישוי ובריעא וסרח חתהון ובני בריעא חבר ומלכיל. הלין בניה דזלפא דיהב לבן לליא ברתה וילדת הלין ליעקוב נפשתא שתתעסרא. ובניה דרחיל אנתתה דיעקוב יוסף ובנימין. ואתילד ליוסף בארעא דמצרין דילדת לה אסית ברת פוטיפרע כומרא דאון למנשא ולאפרים. ובני בנימין בלע ואכבר ואשבול וגארא ונעמן ואחי וארוש ומפים וחפים וארד. הלין בניה דרחיל דילדת ליעקוב כל נפשתא ארבעסרא. ובני דן חושים. ובני נפתלי נחצאיל וגוני ויצר ושלים. הלין בניה דבלהא דיהב לבן לרחיל ברתה וילדת הלין ליעקוב כל נפשתא שבע. כלהין נפשתא דעלי עם יעקוב למצרין דנפקי מן חצה סטר מן נשא דבנוהי דיעקוב כל נפשתא שתין ושית. ובני יוסף דאתילדו לה במצרין נפשתא תרתין כלהין נפשתא דבית יעקוב דעלי למצרין שבעין. וליהודא שדר קדמוהי לות יוסף למתחזיו קדמוהי לגשן ואתו לארעא דגשן. ופגד יוסף מרכבתה וסלק לאורעא דאיסראיל אבוהי לגשן ואתחזי לה ונפל על צורה ובכא על צורה תוב. ואמר איסראיל ליוסף אמות מכיל מן בתר דחזית אפיך ברי דעדכיל חי אנת. ואמר יוסף לאחוהי ולבית אבוהי אסק אחוא לפרעון ואמר לה אחי ובית אבי דבארעא דכנען אתו לותי. וגברא רעיי ענא אנון מטל דגברא קניי קנינא אנון וענהון ותוריהון וכל דאית להון איתיו. וכד נקריכון פרעון ונאמר לכון מנו עבדכון. אמרו לה מרי קנינא הוו עבדיך מן טליותהון ועדמא להשא ואף חנן ואף אבהין מטל דתתבון בארעא דגשן מטל דמסלין אנון למצריא כל רעיי ענא. 47 ואתא יוסף וחוי לפרעון ואמר לה אבי ואחי וענהון ותוריהון וכל דאית להון אתו מן ארעא דכנען והא שרין בארעא דגשן. ומן אחוהי דבר חמשא גברין ואקים אנון קדם פרעון. ואמר פרעון לאחוהי דיוסף מנו עבדכון ואמרו לפרעון רעיי ענא אנון עבדיך אף חנן אף אבהין מן טליותן. ואמרו לפרעון למעמר בארעא אתין מטל דלית רעיא לענא דעבדיך מטל דעשן כפנא בארעא דכנען והשא נתבון עבדיך בארעא דגשן. ואמר פרעון ליוסף אבוך ואחיך אתו לותך. ארעא דמצרין קדמיך הי בשופרה דארעא אותב לאבוך ולאחיך נתבון בארעא דגשן ואן ידע אנת דאית בהון גברא מרי חילא עבד אנון מרי קנינא על כל דאית לי. ואעל יוסף ליעקוב אבוהי ואקימה קדם פרעון וברך יעקוב לפרעון. ואמר פרעון ליעקוב כמא אנון יומי שני חייך. ואמר יעקוב לפרעון יומי שני תותבותי מאא ותלתין שנין זעורין הוו ובישין יומי שני חיי ולא מטיו לשני חיי אבהי ביומי בית מעמרהון. וברך יעקוב לפרעון ונפק יעקוב מן קדם פרעון. ואותב יוסף לאבוהי ולאחוהי ויהב להון ירתותא בארעא דמצרין בשופרה דארעא בארעא דרעמסיס איך דפקד פרעון. ותרסי יוסף לאבוהי ולאחוהי ולכלה בית אבוהי בעבורא לפות יקרתא. ועבורא לית בכלה ארעא מטל דעשן כפנא טב וחרבת כלה ארעא דמצרין וארעא דכנען מן קדם כפנא. ולקט יוסף כלה כספא דאשתכח בארעא דמצרין ובארעא דכנען בעבורא דזבנין הוו ואעל יוסף כספא לבית פרעון. וכספא גמר מן ארעא דמצרין ומן ארעא דכנען ואתו כלהון מצריא לות יוסף ואמרין לה הב לן עבורא דנאחא ולא נמות קדמיך מטל דגמר לה כספא. אמר להון יוסף הבו לי קנינכון ואתל לכון בקנינכון אן גמר כספא. ואיתיו לה קנינהון ויהב להון יוסף עבורא ברכשא ובקנינא דענא ובקנינא דתורא ודחמרא ותרסי אנון בלחמא בהי שנתא בכלה קנינהון. ושלמת שנתא הי ואתו לותה בשנתא אחרתא ואמרו לה לא מטשין חנן מן מרן מטל דגמר כספא כלה וקנינא דבעירא לות מרן ולא אשתחר קדם מרן אלא אן נפשתן וארעתן. למנא מיתינן קדמיך אף חנן אף ארעתן זבן לן ולארעתן בלחמא ונהוא חנן וארעתן עבדא לפרעון והב לן זרעא ונאחא ולא נמות וארעא לא תחרב. וזבן יוסף כלה ארעא דמצרין לפרעון מטל דזבנו מצריא גבר חקלה מטל דעשן עליהון כפנא והות ארעא דפרעון. ולעמא שני אנון מן קרא לקרא מן סוף תחומיה דמצרין ועדמא לסופה. בלחוד ארעא דכומרא לא זבן מטל דקימתא קימא הות לכומרא מן קדם פרעון ואכלין הוו קימתהון דיהב הוא להון פרעון מטל הנא לא זבנו ארעהון. ואמר יוסף לעמא הא זבנתכון יומנא לכון ולארעתכון לפרעון הא לכון זרעא דתזרעון בארעא. ומא דעאלא עללתא הויתון יהבין חד מן חמשא לפרעון וארבע מנון נהוין לכון לזרעא דחקלא ולמאכולתכון ולמאכולתא דבתיכון ולמאכולתא דיקרתכון. ואמרו אחיתן נשכח רחמא בעיני מרן ונהוא עבדא לפרעון. וסמה יוסף נמוסא עדמא ליומנא על ארעא דמצרין לפרעון חד מן חמשא בלחוד ארעא דכומרא דלא הות דפרעון. ויתב איסראיל בארעא דמצרין ובארעא דגשן ועשנו בה וכברו וסגיו טב. וחיא יעקוב בארעא דמצרין שבעסרא שנין והוו יומוהי דיעקוב שני חיוהי מאא וארבעין ושבע שנין. וקרבו יומוהי דאיסראיל לממת וקרא ליוסף ברה ואמר לה אן אשכחת רחמא בעיניך סים אידך תחית חצי ואומיך במריא ועבד עמי טיבותא וקושתא ולא תקברני במצרין. ואשכב עם אבהי ושקוליני מן מצרין וקבוריני בקברהון ואמר יוסף אנא אעבד איך מלתך. ואמר ימי לי וימא לה וסגד איסראיל על ריש חוטרה. 48 והוא מן בתר פתגמא הלין אתאמר ליוסף דהא אבוך אתכרה ודבר לתרין בנוהי עמה למנשא ולאפרים. וחויו ליעקוב ואמרו לה הא ברך יוסף אתא לותך ואתחיל איסראיל ויתב על ערסא. ואמר איסראיל ליוסף אילשדי אתגלי לי בלוז בארעא דכנען וברכני. ואמר לי הא מברך אנא לך ומסגא אנא לך ואתלך לכנשא דעממא ואתל ארעא הדא לזרעך מן בתרך ירתותא לעלם. והשא תרין בניך דאתילדו לך בארעא דמצרין עדלא אתא לותך לארעא דמצרין דילי אנון אפרים ומנשא דילי נהוון איך רוביל ואיך שמעון נהוון לי. ובניא דתולד בתרהון לך נהוון על שמא דאחיהון נתקרון בירתותהון. ואנא כד אתא אנא מן פדן דארם מיתת עלי רחיל בארעא דכנען באורחא איך מרדא פרסחא דארעא למעל לאפרת וקברתה תמן באורחא דאפרת הי הי בית לחם. וחזא איסראיל לבנוהי דיוסף ואמר לה מן אנון הלין. ואמר יוסף לאבוהי בני אנון דיהב לי אלהא הרכא ואמר קרב אנון לותי ואברך אנון. ועינוהי דאיסראיל יקרי מן סיבותא ולא משכח הוא דנחזא שפיר וקרב אנון לותה ונשק אנון ועפק אנון. ואמר איסראיל ליוסף לחזוא דאפיך לא סברת והא חויני אלהא אף זרעך. ואפרק אנון מן קדם בורכוהי וסגדו קדמוהי על אפיהון על ארעא. ודבר יוסף לתריהון בנוהי לאפרים בימינה מן סמלה דאיסראיל ולמנשא בסמלה מן ימינה דאיסראיל וקרב אנון לותה. ואושט איסראיל ימינה וסמה על רישה דאפרים הויו זעורא וסמלה על רישה דמנשא שחלף אנין אידוהי מטל דמנשא הוא בוכרא. וברך יעקוב ליוסף ברה ואמר אלהא דשפרו קדמוהי אבהי אברהם ואיסחק אלהא דתרסיני מן טליותי ועדמא ליומנא. מלאכא דפרקני מן כל בישא נברך לטליא ונתקרא שמי בהון ושמא דאבהי אברהם ואיסחק ונכברון ונסגון בגוה דארעא. וחזא יוסף דסם אבוהי אידה דימינא על רישה דאפרים ואתבאש בעינוהי וסמך לה לאידה דאבוהי למעברותה מן רישה דאפרים ונסימיה על רישה דמנשא. ואמר יוסף לאבוהי לא הוא הכנא אבי אלא הנו בוכרא סים ימינך על רישה. ולא צבא אבוהי ואמר ידע אנא ברי ידע אנא אף הו נהוא לעמא אף הו נארב ברם אחוהי זעורא נארב מנה וזרעה נהוא מלא עממא. וברך אנון ביומא הו ואמר בך נתברך איסראיל ונאמרון נעבדך אלהא איך אפרים ואיך מנשא ועבד אפרים קדם מנשא. ואמר איסראיל ליוסף הא אנא מאת אנא ונהוא אלהא עמכון ונהפככון לארעא דאבהיכון. ואנא הא יהבת לך מנתא חדא יתירתא על אחיך דנסבת מן אידא דאמוריא בסיפי ובקשתי. 49 וקרא יעקוב לבנוהי ואמר להון אתכנשו ואחויכון מדם דגדש לכון בחרתא דיומתא. אתכנשו ושמעו בנוהי דיעקוב שמעו לאסראיל אבוכון. רוביל בוכרי אנת חילי וריש תוקפי שרכא דשקולתא ושרכא דעושנא. טעית איך מיא לא תפוש דסלקת למשכבה דאבוך שריראית טושת תשויתי וסלקת. שמעון ולוי אחא מאנא דרוגזא מן כינהון. בראזהון לא עלת נפשי ובכנושיהון לא נחתת מן איקרי מטל דברוגזהון קטלו גברא ובחמתהון עקרו שורא. ליט הו רוגזהון מטל דעשין וחמתהון מטל דקשיא אפלג אנון ביעקוב ואבדר אנון באיסראיל. יהודא לך נודון אחיך אידך על קדלא דבעלדבביך נסגדון לך בנוהי דאבוך. גוריא דאריא יהודא מן קטלא ברי סלקת ברך ורבע איך אריא ואיך גוריא דאריא ומנו נקימיוהי. לא נענד שבטא מן יהודא ומבדקנא מן בית רגלוהי עדמא דנאתא מן דדילה הי ולה נסכון עממא. נאסור בגפתא עילה ובשבוקא בר אתנה נחור בחמרא לבושה ובדמא דענבא תכסיתה. זרגן עינוהי מן חמרא וחורן שנוהי מן חלבא. זבלון על ספרי יממא נשרא והו על שופרא דספינא ותחומה עדמא לצידן. איסכר גברא גנברא דרביע בית שבילא. וחזא משריה דשפיר וארעה דטבא וארכן כתפה לשועבדא והוא למדאתא. דן נדון לעמה איך חד מן שבטא דאיסראיל. נהוא דן חויא דעל אורחא וחרמנא דעל שבילא דנכת לסוסיא בעקבה ומרמא לרכבה לבסתרה. לפורקנך סכית מריא. גד בגיסא נפוק והו נגד עקבא. אשיר טבא ארעה והו נתל תורסיא למלכא. נפתלי איזגדא קלילא יהב מאמרא שפירא. ברא דתרביתא יוסף ברא דתרביתא סק עינא בנינא סמיכא דסלק בשורא ואתחריו עמה. וסגיו וסקרוהי מרי גורא. הפכת בעושנא קשתה ואתבדרו דרעא דאידוהי מן אידי עשינא דיעקוב ומן שם רעיא דכאפא דאיסראיל. אלהה דאבוך נעדרך ואילשדי נברכך בורכתא דשמיא מן לעל ובורכתא דתהומא דרביעא מן לתחת בורכתא דתדיא ודרחמא. בורכתה דאבוך עשני על בורכתא דמולדני עדמא לסברא דרמתא דעלם נהוין על רישה דיוסף ועל ריש כלילא דאחוהי. בנימין דאבא חטופא בצפרא נאכול בזתא וברמשא נפלג מדם דמעדא. כלהון הלין שבטא דאיסראיל תרעסר והנא מדם דאמר להון יעקוב אבוהון אמר להון וברך אנון אנש איך בורכתה. ברך אנון ופקד אנון ואמר להון אבוהון אנא מתכנש אנא לות עמי קוברוני לות אבהי. במערתא דבחקלא דעפרון חיתיא במערתא דבחקלא אעיפתא דקדם ממרא דבארעא דכנען חקלא דזבן אברהם מן עפרון חיתיא ליורתנא דקברא. תמן קברו לאברהם ולסרא אנתתה ותמן קברו לאיסחק ולרפקא אנתתה ותמן קברת לליא. זבינתא דחקלא ומערתא דבה מן בני חית. וכד שלם יעקוב למפקדו לבנוהי פשט רגלוהי בערסא ואתכרה ומית ואתכנש לות עמה. 50 ונפל יוסף על אפוהי דאבוהי ובכא עלוהי ונשקה. ופקד יוסף לעבדוהי אסותא למחנט לאבוהי וחנטוהי אסותא לאיסראיל. ומלו לה ארבעין יומין מטל דהכנא שלמין יומתא דחניטא ובכאוהי מצריא שבעין יומין. ועברו יומי בכתה ואמר יוסף לדבית פרעון אן אשכחת רחמא בעיניכון אמרו קדם פרעון. אבי אומיני ואמר לי הא אנא מאת אנא בקברי דזבנת לי בארעא דכנען תמן תקברני השא אסק אקבור לאבי ואהפוך. ואמר פרעון סק וקבור לאבוך איך דאומיך. וסלק יוסף למקבר לאבוהי וסלקו עמה כלהון עבדוהי דפרעון וסבא דביתה וכלהון סבא דארעא דמצרין. וכלה בית יוסף ואחוהי ובית אבוהי סלקו עמה בלחוד יקרתהון וענהון ותוריהון שבקו בארעא דגשן. וסלקו עמה אף מרכבתא ופרשא והות משריתא דעשינא טב. ואתו עדמא לאדרא דאטר דבעברא דיורדנן וארקדו תמן מרקודתא רבתא ועשינתא ועבד לאבוהי בית בכא שבעא יומין. וחזו יתבי ארעא כנעניא לאבלא באדרא דאטר ואמרו אבלא הו רבא הנא למצריא מטל הנא קרו שמה אבל מצרין דבעברא דיורדנן. ועבדו לה בנוהי הכנא איך דפקד אנון. ושקלוהי ואובלוהי לארעא דכנען וקברוהי במערתא דבחקלא אעיפתא דזבן אברהם חקלא ליורתנא דקברא מן עפרון חיתיא דקדם ממרא. והפך יוסף למצרין הו ואחוהי וכל דסלקו עמה למקבר לאבוהי ומן בתר דקבר לאבוהי. חזו אחוהי דיוסף דמית אבוהון ודחלו ואמרין דלמא נהרן יוסף ודלמא נפרען כלה בישתא דעבדן לה. וקרבו לות יוסף ואמרו לה אבוך פקד קדם מותה ואמר. הכנא תאמרון ליוסף בבעו שבוק סכלותא לאחיך ולחטהיהון דעבדו לך בישתא והשא שבוק סכלותא דעבדי אלהה דאבוך ובכא יוסף כד אמרו לה. ואזלו אחוהי ונפלו קדמוהי ואמרו הא חנן לך עבדא. ואמר להון יוסף לא תדחלון מטל דתחית אלהא אנא. אנתון אתחשבתון עלי בישתא ואלהא אתחשבה לטבתא דנעבד איך דיומנא ונאחא עמא סגיאא. והשא לא תדחלון אנא אתרסיכון ולאיקרתכון וביאא אנון ומלא בלבהון. ויתב יוסף במצרין הו וכלה בית אבוהי וחיא יוסף מאא ועסר שנין. וחזא יוסף לאפרים בניא תליתיא אף בנוהי דמכיר בר מנשא אתילדו על בורכוהי דיוסף. ואמר יוסף לאחוהי אנא מאת אנא ואלהא מתדכרו מתדכר לכון ומסק לכון מן ארעא הדא לארעא דימא לאברהם ולאיסחק וליעקוב. ואומי יוסף לבני איסראיל ואמר מתדכרו מתדכר לכון אלהא אסקו גרמי מכא עמכון. ומית יוסף בר מאא ועסר שנין וחנטוהי וסמוהי בדופנא במצרין.