1 מטל דסגיאא צבו דנכתבון תשעיתא דסוערנא אילין דחנן מפסין חנן בהון. איך מדם דאשלמו לן הנון דמן קדים הוו חזיא ומשמשנא דילה דמלתא. אתחזי אף לי מטל דקריב הוית יציפאית לכלהון דכל מדם בטכסה אכתוב לך נציחא תאופילא. דתדע שררא דמלא דאתתלמדת להין. הוא ביומתה דהרודס מלכא דיהודא כהנא חד דשמה הוא זכריא מן תשמשתא דבית אביא ואנתתה מן בנתה דאהרון שמה הוא אלישבע. תריהון דין זדיקין הוו קדם אלהא ומהלכין בכלהון פוקדנוהי ובכאנותה דמריא דלא עדלי. ברא דין לית הוא להון מטל דאלישבע עקרתא הות ותריהון סגיאי ביומתהון הוו. הוא הוא דין כד מכהן הוא בטכסא דתשמשתה קדם אלהא. בעידא דכהנותא מטיהי דנסים בסמא ועל להיכלה דמריא. וכלה כנשא דעמא מצלא הוא לבר בעדנא דבסמא. ואתחזי לה לזכריא מלאכא דמריא דקאם מן ימינא דמדבחא דבסמא. ואשתגש זכריא כד חזיהי ודחלתא נפלת עלוהי. ואמר לה מלאכא לא תדחל זכריא מטל דאשתמעת צלותך ואנתתך אלישבע תאלד לך ברא ותקרא שמה יוחנן. ותהוא לך חדותא וארוזא וסגיאא נחדון במולדה. נהוא גיר רב קדם מריא וחמרא ושכרא לא נשתא ורוחא דקודשא נתמלא עד הו בכרסא דאמה. וסגיאא מן בני איסריל נפנא לות מריא אלההון. והו נאזל קדמוהי ברוחא ובחילא דאליא נביא דנפנא לבא דאבהא על בניא ואילין דלא מתטפיסין לידעתא דכאנא ונטיב למריא עמא גמירא. ואמר זכריא למלאכא איכנא אדע הדא אנא גיר איתי סבא ואנתתי סגיאת ביומתה הי. וענא מלאכא ואמר לה אנא אנא גבריאיל דקאם אנא קדם אלהא ואשתלחת דאמלל עמך ואסברך הלין. מכיל תהוא שתיק ולא תשכח לממללו עדמא ליומא דהלין נהוין על דלא הימנת למלי הלין דמתמלין בזבנהין. עמא דין קאם הוא ומסכא לזכריא ותמיהין הוו על תוחרתה דבהיכלא. כד נפק דין זכריא לא משכח הוא דנמלל עמהון ואסתכלו דחזוא חזא בהיכלא והו מרמז רמז הוא להון קוי כד חרש. וכד אתמליו יומתא דתשמשתה אזל לביתה. והוא מן בתר יומתא הנון בטנת אלישבע אנתתה ומטשיא הות נפשה ירחא חמשא ואמרא הות. דהלין עבד לי מריא ביומתא דחר בי למסב חסדי דבית בני אנשא. בירחא דין דשתא אשתלח גבריאיל מלאכא מן לות אלהא לגלילא למדינתא דשמה נצרת. לות בתולתא דמכירא לגברא דשמה יוסף מן ביתה דדויד ושמה לבתולתא מרים. ועל לותה מלאכא ואמר לה שלם לכי מלית טיבותא מרן עמכי בריכת בנשא. הי דין כד חזת אתרהבת במלתה ומתחשבא הות דמנא הו שלמא הנא. ואמר לה מלאכא לא תדחלין מרים אשכחתי גיר טיבותא לות אלהא. הא גיר תקבלין בטנא ותאלדין ברא ותקרין שמה ישוע. הנא נהוא רב וברה דעליא נתקרא ונתל לה מריא אלהא כורסיה דדויד אבוהי. ונמלך על ביתה דיעקוב לעלם ולמלכותה סוף לא נהוא. אמרא מרים למלאכא איכנא תהוא הדא דגברא לא חכים לי. ענא מלאכא ואמר לה רוחא דקודשא תאתא וחילה דעליא נגן עליכי מטל הנא הו דמתילד בכי קדישא הו וברה דאלהא נתקרא. והא אלישבע אחינתכי אף הי בטנא ברא בסיבותה והנא ירחא דשתא לה להי דמתקריא עקרתא. מטל דלא עטל לאלהא מדם. אמרא מרים הא אנא אמתה דמריא נהוא לי איך מלתך ואזל מלאכא מן לותה. קמת דין מרים בהון ביומתא הנון ואזלת בטילאית לטורא למדינתא דיהוד. ועלת לביתה דזכריא ושאלת שלמה דאלישבע. והוא דכד שמעת אלישבע שלמה דמרים דץ עולא בכרסה ואתמלית אלישבע רוחא דקודשא. וקעת בקלא רמא ואמרת למרים מברכתא אנתי בנשא ומברך הו פארא דבכרסכי. אימכא לי הדא דאמה דמרי תאתא לותי. הא גיר כד נפל קלא דשלמכי באדני בחדותא רבתא דץ עולא בכרסי. וטוביה לאידא דהימנת דהוא שולמא לאילין דאתמלל עמה מן לות מריא. ואמרת מרים מורבא נפשי למריא. וחדית רוחי באלהא מחיני. דחר במוככא דאמתה הא גיר מן השא טובא נתלן לי שרבתא כלהין. דעבד לותי רורבתא הו דחילתן וקדיש שמה. וחננה לדרא ושרבתא על אילין דדחלין לה. עבד זכותא בדרעה ובדר חתירי בתרעיתא דלבהון. סחף תקיפא מן כורסותא וארים מכיכא. כפנא סבע טבתא ועתירא שרא ספיקאית. עדר לאיסריל עבדה ואתדכר חננה. איך דמלל עם אבהין עם אברהם ועם זרעה לעלם. קוית דין מרים לות אלישבע איך ירחא תלתא והפכת לביתה. אלישבע דין הוא הוא לה זבנא דתאלד וילדת ברא. ושמעו שבביה ובני טוהמה דאסגי אלהא חננה לותה וחדין הוו עמה. והוא ליומא דתמניא ואתו למגזרה לטליא וקרין הוו לה בשמא דאבוהי זכריא. וענת אמה ואמרא להון לא הכנא אלא נתקרא יוחנן. ואמרו לה דלית אנש בשרבתכי דמתקרא בשמא הנא. ורמזו לאבוהי דאיכנא צבא דנשמיוהי. ושאל פנקיתא וכתב ואמר יוחנן הו שמה ואתדמרו כלנש. ומחדא תפתח פומה ולשנה ומלל וברך לאלהא. והות דחלתא על כלהון שבביהון ובכלה טורא דיהוד הלין מתמללן הוי. וכלהון דשמעו מתחשבין הוו בלבהון ואמרין מנא כי נהוא טליא הנא ואידה דמריא אית הות עמה. ואתמלי זכריה אבוהי רוחא דקודשא ואתנבי ואמר. מברך הו מריא אלהה דאיסריל דסער עמה ועבד לה פורקנא. ואקים לן קרנא דפורקנא בביתה דדויד עבדה. איך דמלל בפומא דנביוהי קדישא דמן עלם. דנפרקן מן בעלדבבין ומן אידא דכלהון סנאין. ועבד חננה עם אבהין ועהד לדיתקוהי קדישתא. ומומתא דימא לאברהם אבון דנתל לן. דנתפרק מן אידא דבעלדבבין ודלא דחלא נפלוח קדמוהי. כלהון יומתא בכאנותא ובזדיקותא. ואנת טליא נביה דעליא תתקרא תאזל גיר קדם פרצופה דמריא דתטיב אורחה. דנתל מדעא דחיא לעמה בשובקנא דחטהיהון. ברחמא דחננא דאלהן דבהון נסערן דנחא מן רומא. למנהרו לאילין דבחשוכא ובטללא דמותא יתבין דנתרוץ רגלין באורחא דשלמא. טליא דין רבא הוא ומתחיל ברוחא ובחורבא איתוהי הוא עדמא ליומא דתחויתה דלות איסריל. 2 הוא דין ביומתא הנון ונפק פוקדנא מן אגוסתוס קסר דנתכתב כלה עמא דאוחדנה. הדא מכתבנותא קדמיתא הות בהגמנותא דקורינוס בסוריא. ואזל הוא כלנש דנתכתב במדינתה. סלק הוא דין אף יוסף מן נצרת מדינתא דגלילא ליהוד למדינתה דדויד דמתקריא בית לחם מטל דאיתוהי הוא מן ביתה ומן שרבתה דדויד. עם מרים מכירתה כד בטנא דתמן נתכתב. והוא דכד תמן אנון אתמליו יומתה דתאלד. וילדת ברה בוכרא וכרכתה בעזרורא וארמיתה באוריא מטל דלית הוא להון דוכתא איכא דשרין הוו. רעותא דין אית הוו בה באתרא דשרין הוו תמן ונטרין מטרתא דלליא על מרעיתהון. והא מלאכא דאלהא אתא לותהון ותשבוחתה דמריא אנהרת עליהון ודחלו דחלתא רבתא. ואמר להון מלאכא לא תדחלון הא גיר מסבר אנא לכון חדותא רבתא דתהוא לכלה עלמא. אתילד לכון גיר יומנא פרוקא דאיתוהי מריא משיחא במדינתה דדויד. והדא לכון אתא משכחין אנתון עולא דכריך בעזרורא וסים באוריא. ומן שלי אתחזיו עם מלאכא חילותא סגיאא דשמיא כד משבחין לאלהא ואמרין. תשבוחתא לאלהא במרומא ועל ארעא שלמא וסברא טבא לבני אנשא. והוא דכד אזלו מן לותהון מלאכא לשמיא מללו רעותא חד עם חד ואמרין נרדא עדמא לבית לחם ונחזא למלתא הדא דהות איך דמריא אודע לן. ואתו מסרהבאית ואשכחו למרים וליוסף ולעולא דסים באוריא. וכד חזו אודעו למלתא דאתמללת עמהון עלוהי על טליא. וכלהון דשמעו אתדמרו על אילין דאתמלל להון מן רעותא. מרים דין נטרא הות כלהין מלא הלין ומפחמא בלבה. והפכו רעותא הנון כד משכחין ומהללין לאלהא על כל דחזו ושמעו איכנא דאתמלל עמהון. וכד מלו תמניא יומין דנתגזר טליא אתקרי שמה ישוע דאתקרי מן מלאכא קדם דנתבטן בכרסא. וכד אתמליו יומתא דתדכיתהון איך נמוסא דמושא אסקוהי לאורשלם דנקימוניהי קדם מריא. איך דכתיב בנמוסא דמריא דכל דכרא פתח מרבעא קדישא דמריא נתקרא. ודנתלון דבחתא איכנא דאמיר בנמוסא דמריא זוגא דשופנינא או תרין פרוגא דיונא. גברא דין חד אית הוא באורשלם שמה הוא שמעון וגברא הנא כאין הוא וזדיק ומסכא הוא לבויאה דאיסריל ורוחא דקודשא אית הות עלוהי. ואמיר הוא לה מן רוחא דקודשא דלא נחזא מותא עדמא דנחזא למשיחה דמריא. הו הנא אתא הוא ברוחא להיכלא וכד מעלין לה אבהוהי לישוע טליא דנעבדון חלפוהי איכנא דפקיד בנמוסא. קבלה על דרעוהי וברך לאלהא ואמר. מכיל שרא אנת לה לעבדך מרי איך מלתך בשלמא. דהא חזי עיני חננך. הו דטיבת בפרצופא דכלהין אמותא. נוהרא לגלינא דעממא ושובחא לעמך איסריל. יוסף דין ואמה תמיהין הוו על אילין דמתמללן הוי עלוהי. וברך אנון שמעון ואמר למרים אמה הא הנא סים למפולתא ולקימא דסגיאא באיסריל ולאתא דחרינא. ובנפשכי דין דילכי תעבר רומחא איך דנתגלין מחשבתא דלבותא דסגיאא. וחנא דין נביתא ברתה דפנואיל מן שבטא דאשיר אף הי קשישת ביומתה הות ושבע שנין עם בעלה חית מן בתולותה. והות ארמלתא איך שנין תמנאין וארבע ולא פרקא הות מן היכלא ובצומא ובצלותא פלחא הות באיממא ובלליא. ואף הי קמת בה בשעתא ואודית למריא וממללא הות עלוהי עם כלנש דמסכא הוא לפורקנה דאורשלם. וכד שלמו כל מדם איך דבנמוסא דמריא הפכו לגלילא לנצרת מדינתהון. טליא דין רבא הוא ומתחיל ברוחא ומתמלא חכמתא וטיבותא דאלהא אית הות עלוהי. ואנשוהי בכל שנא אזלין הוו לאורשלם בעדעדא דפצחא. וכד הוא בר שנין תרתעסרא סלקא איכנא דמעדין הוו לעדעדא. וכד שלמו יומתא הפכו להון ישוע דין טליא פש לה באורשלם ויוסף ואמה לא ידעו. סברין הוו גיר דעם בני לויתהון הו וכד אתו מרדא יומא חד בעאוהי לות אנשותהון ולות מן דידע להון. ולא אשכחוהי והפכו להון תוב לאורשלם ובעין הוו לה. ומן בתר תלתא יומין אשכחוהי בהיכלא כד יתב מצעת מלפנא ושמע מנהון ומשאל להון. ותמיהין הוו כלהון אילין דשמעין הוו לה בחכמתה ובפתגמוהי. וכד חזאוהי תמהו ואמרת לה אמה ברי למנא עבדת לן הכנא דהא אבוך ואנא בטורפא סגיאא בעין הוין לך. אמר להון מנא בעין הויתון לי לא ידעין אנתון דבית אבי ולא לי דאהוא. הנון דין לא אשתודעו למלתא דאמר להון. ונחת עמהון ואתא לנצרת ומשתעבד הוא להון אמה דין נטרא הות כלהין מלא בלבה. ישוע דין רבא הוא בקומתה ובחכמתה ובטיבותא לות אלהא ובנינשא. 3 בשנת חמשעסרא דין דמלכותה דטיבריוס קסר בהגמנותא דפנטיוס פילטוס ביהוד כד רשא רביעיא הרודס בגלילא ופיליפוס אחוהי רשא רביעיא באיטוריא ובאתרא דטרכונא ולוסניא רשא רביעיא דאבילינא. ברבות כהנותא דחנן ודקיפא הות מלתא דאלהא על יוחנן בר זכריא בחורבא. ואתא בכלה אתרא דחדרי יורדנן כד מכרז מעמודיתא דתיבותא לשובקנא דחטהא. איכנא דכתיב בכתבא דמלא דאשעיא נביא דאמר קלא דקרא בחורבא טיבו אורחה דמריא ותרוצו בפקעתא שבילא לאלהן. כלהון נחלא נתמלון וכלהון טורא ורמתא נתמככון ונהוא ערמא לשפיא ואתרא עסקא לפקעתא. ונחזא כל בסר חיא דאלהא. ואמר הוא לכנשא אילין דאתין הוו לותה למעמד ילדא דאכדנא מנו חויכון למערק מן רוגזא דעתיד. עבדו הכיל פארא דשוין לתיבותא ולא לשרון למאמר בנפשכון דאבא אית לן אברהם אמר אנא לכון גיר דמן הלין כאפא משכח אלהא למקמו בניא לאברהם. הא דין נרגא סים על עקרא דאילנא כל אילנא הכיל דפארא טבא לא עבד מתפסק ובנורא נפל. ומשאלין הוו לה כנשא ואמרין מנא הכיל נעבד. ענא ואמר להון מן דאית לה תרתין כותינין נתל למן דלית לה ומן דאית לה סיברתא הכנא נעבד. ואתו אף מכסא למעמד ואמרין לה מלפנא מנא נעבד. הו דין אמר להון לא תתבעון מדם יתיר על מא דפקיד לכון למתבע. ומשאלין הוו לה פלחי אסטרטיא ואמרין מנא נעבד אף חנן אמר להון לא באנש תתטגרון ולאנש לא תעשקון ונספקן לכון אפסוניתכון. כד דין מסבר הוא עמא על יוחנן וכלהון מתחשבין הוו בלבהון דדלמא הויו משיחא. ענא יוחנן ואמר להון אנא הא מעמד אנא לכון במיא אתא דין הו דחילתן מני הו דלא שוא אנא דאשרא ערקא דמסנוהי הו נעמדכון ברוחא דקודשא ובנורא. הו דאחיד רפשא באידה ומדכא אדרוהי וחטא כנש לאוצרוהי ותבנא נוקד בנורא דלא דעכא. אף אחרניתא דין סגיאתא מלף הוא ומסבר לעמא. הרודס דין טטררכא מטל דמתכסס הוא מן יוחנן על הרודיא אנתת פיליפוס אחוהי ועל כלהין בישתא דעבד הוא. אוסף אף הדא על כלהין וחבשה ליוחנן בית אסירא. הוא דין כד עמד כלה עמא ואף ישוע עמד וכד מצלא אתפתחו שמיא. ונחתת רוחא דקודשא עלוהי בדמות גושמא דיונא וקלא הוא מן שמיא דאמר אנת הו ברי חביבא דבך אצטבית. הו דין ישוע איתוהי הוא איך בר שנין תלתין ומסתבר הוא בר יוסף בר הלי. בר מטתת בר לוי בר מלכי בר יאני בר יוסף. בר מתתא בר עמוץ בר נחום בר חסלי בר נגי. בר מאת בר מטת בר שמעי בר יוסף בר יהודא. בר יוחנן בר רסא בר זורבבל בר שלתאיל בר נרי. בר מלכי בר אדי בר קוסם בר אלמודד בר עיר. בר יוסא בר אליעזר בר יורם בר מתיתא בר לוי. בר שמעון בר יהודא בר יוסף בר יונם בר אליקים. בר מליא בר מאני בר מטתא בר נתן בר דויד. בר אישי בר עוביד בר בעז בר סלמון בר נחשון. בר עמינדב בר ארם בר חצרון בר פרץ בר יהודא. בר יעקוב בר איסחק בר אברהם בר תרח בר נחור. בר סרוג בר ארעו בר פלג בר עבר בר שלח. בר קינן בר ארפכשר בר שים בר נוח בר למך. בר מתושלח בר חנוך בר ירד בר מהללאיל בר קינן. בר אנוש בר שית בר אדם דמן אלהא. 4 ישוע דין כד מלא רוחא דקודשא הפך מן יורדנן ודברתה רוחא לחורבא. יומתא ארבעין דנתנסא מן אכלקרצא ולא לעס מדם בהנון יומתא וכד שלם אנון לחרתא כפן. ואמר לה אכלקרצא אן ברה אנת דאלהא אמר לכאפא הדא דתהוא לחמא. ענא ישוע ואמר לה כתיב הו דלא הוא בלחמא בלחוד חיא ברנשא אלא בכל פתגם דאלהא. ואסקה סטנא לטורא רמא וחויה כלהין מלכותא דארעא בעדנא זעורא. ואמר לה אכלקרצא לך אתל שולטנא הנא כלה ושובחה דלי משלם ולמן דאצבא יהב אנא לה. אן הכיל תסגוד קדמי דילך נהוא כלה. ענא ישוע ואמר לה כתיב הו דלמריא אלהך תסגוד ולה בלחודוהי תפלוח. ואיתיה לאורשלם ואקימה על כנפא דהיכלא ואמר לה אן ברה אנת דאלהא ארמא נפשך מכא לתחת. כתיב גיר דלמלאכוהי נפקד עליך דננטרונך. ועל דרעיהון נשקלונך דלא תתקל רגלך בכאפא. ענא דין ישוע ואמר לה אמיר הו דלא תנסא למריא אלהך. וכד שלם אכלקרצא כלהון נסיונוהי פרק מן לותה עד זבנא. והפך ישוע בחילא דרוחא לגלילא ונפק עלוהי טבא בכלה אתרא דחדריהון. והו מלף הוא בכנושתהון ומשתבח הוא מן כל אנש. ואתא לנצרת איכא דאתרבי ועל איכנא דמעד הוא לכנושתא ביומא דשבתא וקם למקרא. ואתיהב לה ספרא דאשעיא נביא ופתח ישוע ספרא ואשכח דוכתא איכא דכתיב. רוחה דמריא עלי ומטל הדא משחני למסברו למסכנא ושלחני למאסיו לתבירי לבא ולמכרזו לשביא שובקנא ולעוירא חזיא ולמשררו לתבירא בשובקנא. ולמכרזו שנתא מקבלתא למריא. וכרך ספרא ויהבה למשמשנא ואזל יתב כלהון דין דבכנושתא עיניהון חירן הוי בה. ושרי למאמר לותהון דיומנא אשתלם כתבא הנא באדניכון. וסהדין הוו לה כלהון ומתדמרין הוו במלא דטיבותא דנפקן הוי מן פומה ואמרין הוו לא הוא הנא בר יוסף. אמר להון ישוע כבר תאמרון לי מתלא הנא אסיא אסא נפשך וכל דשמען דעבדת בכפרנחום עבד אף הרכא במדינתך. הו דין אמר אמין אמר אנא לכון דלית נביא דמתקבל במדינתה. שררא גיר אמר אנא לכון דסגי ארמלתא אית הוי באיסריל ביומי אליא נביא כד אתתחדו שמיא שנין תלת וירחא שתא והוא כפנא רבא בכלה ארעא. ולות חדא מנהין לא אשתדר אליא אלא לצרפת דצידן לות אנתתא ארמלתא. וסגיאא גרבא אית הוו בית איסריל ביומי אלישע נביא וחד מנהון לא אתדכי אלא אן נעמן ארמיא. וכד שמעו הלין הנון דבכנושתא אתמליו חמתא כלהון. וקמו אפקוהי לבר מן מדינתא ואיתיוהי עדמא לגבינא דטורא הו דמדינתהון בניא הות עלוהי דנשדוניהי מן שקיפא. הו דין עבר בינתהון ואזל. ונחת לכפרנחום מדינתא דגלילא ומלף הוא להון בשבא. ותמיהין הוו ביולפנה דמשלטא הות מלתה. ואית הוא בכנושתא גברא דאית הוא בה רוחא דשאדא טנפא וזעק בקלא רמא. ואמר שבוקיני מא לן ולך ישוע נצריא אתית למובדותן ידע אנא לך מן אנת קדישה דאלהא. וכאא בה ישוע ואמר סכור פומך ופוק מנה ושדיהי שאדא במצעתא ונפק מנה כד לא סרח בה מדם. ותמהא רבא אחד לכלנש וממללין הוו עם חדדא ואמרין מנא הי כי מלתא הדא דבשולטנא ובחילא פקדא לרוחא טנפתא ונפקן. ונפק עלוהי טבא בכלה אתרא דחדריהון. וכד נפק ישוע מן כנושתא על לביתה דשמעון וחמתה דשמעון אליצא הות באשתא רבתא ובעו מנה מטלתה. וקם לעל מנה וכאא באשתה ושבקתה ומחדא קמת ומשמשא הות להון. מערבי שמשא דין כלהון אילין דלית הוא להון כריהא דכריהין בכורהנא משחלפא איתיו אנון לותה הו דין על חד חד מנהון אידה סאם הוא ומאסא הוא להון. ונפקין הוו אף שאדא מן סגיאא כד מזעקין ואמרין דאנת הו משיחא ברה דאלהא וכאא הוא בהון ולא שבק הוא להון דנאמרון דידעין דהויו משיחא. ולצפרה דיומא נפק אזל לה לאתרא חורבא וכנשא בעין הוו לה ואתו עדמא לותה ואחדוהי דלא נאזל לה מן לותהון. הו דין ישוע אמר להון דאף למדינתא אחרניתא ולא לי למסברו מלכותה דאלהא דעל הדא הו אשתדרת. והו מכרז הוא בכנושתא דגלילא. 5 הוא דין כד כנש עלוהי כנשא למשמע מלתא דאלהא והו קאם הוא על יד ימתא דגנסר. חזא ספינתא תרתין דקימן על גנב ימתא וצידא דסלקו מנהין ומשיגין מצידתהון. וחדא מנהין דשמעון הות כאפא וסלק ישוע יתב בה ואמר דנדברונה קליל מן יבשא למיא ויתב הוא ומלף מן ספינתא לכנשא. וכד שתק מן ממללה אמר לשמעון דברו לעומקא וארמו מצידתכון לצידא. ענא שמעון ואמר לה רבי לליא כלה לאין ומדם לא אחדן על מלתך דין רמא אנא מצידתא. וכד הדא עבדו חבשו נונא סגיאא דטב ומצטריא הות מצידתהון. ורמזו לחבריהון דבספינתא אחרתא דנאתון נעדרון אנון וכד אתו מלו אנין ספינא תרתיהין איך דקריבין הוי למטבע. כד חזא דין שמעון כאפא נפל קדם רגלוהי דישוע ואמר לה בעא אנא מנך מרי פרוק לך מני דגברא אנא חטיא. תמהא גיר אחדה הוא ולכלהון דעמה על צידא הו דנונא דצדו. הכות דין אף ליעקוב וליוחנן בני זבדי דאיתיהון הוו שותפא דשמעון אמר דין ישוע לשמעון לא תדחל מן השא בני אנשא תהוא צאד לחיא. וקרבו אנין ספינא לארעא ושבקו כל מדם ואתו בתרה. וכד הוא ישוע בחדא מן מדינתא אתא גברא דמלא כלה גרבא חזא לישוע ונפל על אפוהי ובעא הוא מנה ואמר לה מרי אן צבא אנת משכח אנת למדכיותי. ופשט אידה ישוע קרב לה ואמר לה צבא אנא אתדכא ובר שעתה אזל מנה גרבה ואתדכי. ופקדה דלאנש לא תאמר אלא זל חוא נפשך לכהנא וקרב חלף תדכיתך איכנא דפקד מושא לסהדותהון. ונפק עלוהי טבא יתיראית ומתכנש הוא עמא סגיאא למשמע מנה ולמתאסיו מן כורהניהון. הו דין משנא הוא לדברא ומצלא. והוא בחד מן יומתא כד מלף הוא ישוע יתבין הוו פרישא ומלפי נמוסא דאתו הוו מן כל קוריא דגלילא ודיהוד ודאורשלם וחילא דמריא איתוהי הוא למאסיותהון. ואנשא איתיו בערסא גברא חד משריא ובעין הוו דנעלון נסימוניהי קדמוהי. וכד לא אשכחו דאיכנא נעלוניהי מטל סוגאא דעמא סלקו להון לאגרא ושבוהי עם ערסה מן תטלילא למצעתא קדמוהי דישוע. כד חזא דין ישוע הימנותהון אמר להו משריא גברא שביקין לך חטהיך. ושריו ספרא ופרישא מתחשבין ואמרין מנו הנא דממלל גודפא מנו משכח למשבק חטהא אלא אן אלהא בלחוד. ישוע דין ידע מחשבתהון וענא ואמר להון מנא מתחשבין אנתון בלבכון. אידא פשיקא למאמר דשביקין לך חטהיך או למאמר קום הלך. דתדעון דין דשליט הו ברה דאנשא בארעא דנשבוק חטהא אמר למשריא לך אמר אנא קום שקול ערסך וזל לביתך. ומחדא קם לעניהון ושקל ערסה ואזל לביתה כד משבח לאלהא. ותמהא אחד לכלנש ומשבחין הוו לאלהא ואתמליו דחלתא ואמרין דחזין יומנא תדמרתא. בתר הלין נפק ישוע וחזא מכסא דשמה לוי דיתב בית מכסא ואמר לה תא בתרי. ושבק כל מדם וקם אזל בתרה. ועבד לה לוי בביתה קובלא רבא ואית הוא כנשא סגיאא דמכסא ודאחרנא דסמיכין הוו עמהון. ורטנין הוו ספרא ופרישא ואמרין לתלמידוהי למנא עם מכסא וחטיא אכלין אנתון ושתין. וענא ישוע ואמר להון לא מתבעא אסיא לחלימא אלא לאילין דביש ביש עבידין. לא אתית דאקרא לזדיקא אלא לחטיא לתיבותא. הנון דין אמרין לה למנא תלמידוהי דיוחנן צימין אמינאית ומצלין אף דפרישא דילך דין אכלין ושתין. הו דין אמר להון לא משכחין אנתון לבנוהי דגנונא כמא דחתנא עמהון דתעבדון דנצומון. נאתון דין יומתא כד נתתרים חתנא מנהון הידין נצומון בהנון יומתא. ואמר להון מתלא דלא אנש קאד אורקעתא מן מאנא חדתא ורמא על מאנא בליא דלא לחדתא קאד ולבליא לא שלמא אורקעתא דמן חדתא. ולא אנש רמא חמרא חדתא בזקא בליתא ואן דין לא מבזע חמרא חדתא לזקא והו חמרא מתאשד וזקא אבדן. אלא חמרא חדתא בזקא חדתתא רמין ותריהון מתנטרין. ולא אנש שתא חמרא עתיקא ומחדא בעא חדתא אמר גיר עתיקא בסים. 6 הוא דין בשבתא כד מהלך ישוע בית זרעא תלמידוהי מלגין הוו שבלא ופרכין באידיהון ואכלין. אנשין דין מן פרישא אמרין להון מנא עבדין אנתון מדם דלא שליט למעבד בשבתא. ענא ישוע ואמר להון ולא הדא קריתון מדם דעבד דויד כד כפן הו ואילין דעמה. דעל לביתה דאלהא ולחמא דפתורה דמריא נסב אכל ויהב לאילין דעמה הו דלא שליט הוא למאכל אלא לכהנא בלחוד. ואמר להון דמרה הו דשבתא ברה דאנשא. הוא דין לשבתא אחרתא על לכנושתא ומלף הוא ואית הוא תמן גברא דאידה דימינא יבישא הות. וספרא ופרישא נטרין הוו לה דאן הו דמאסא בשבתא דנשכחון נאכלון קרצוהי. הו דין ידע מחשבתהון ואמר להו גברא דיבישא אידה קום תא לך למצעת כנושתא וכד אתא וקם. אמר להון ישוע אשאלכון מנא שליט בשבתא דטב למעבד או דביש נפשא למחיו או למובדו. וחר בהון בכלהון ואמר לה פשוט אידך ופשט ותקנת אידה איך חברתה. הנון דין אתמליו חסמא וממללין הוו חד עם חד דמנא נעבדון לה לישוע. הוא דין ביומתא הנון נפק ישוע לטורא למצליו ותמן אגה הוא בצלותה דאלהא. וכד נגהת קרא לתלמידוהי וגבא מנהון תרעסר הנון דשליחא שמי אנון. שמעון הו דשמי כאפא ואנדראוס אחוהי ויעקוב ויוחנן ופיליפוס ובר תולמי. ומתי ותאומא ויעקוב בר חלפי ושמעון דמתקרא טננא. ויהודא בר יעקוב ויהודא סכריוטא הו דהוא משלמנא. ונחת עמהון ישוע וקם בפקעתא וכנשא סגיאא דתלמידוהי וסוגאא דכנשא דעמא מן כלה יהוד ומן אורשלם ומן ספר ימא דצור ודצידן. דאתו דנשמעון מלתה ודנתאסון מן כורהניהון ואילין דמתאלצין מן רוחא טנפתא ומתאסין הוו. וכלה כנשא בעין הוו למתקרבו לה חילא גיר נפק הוא מנה ולכלהון מאסא הוא. וארים עינוהי על תלמידוהי ואמר טוביכון מסכנא דדילכון הי מלכותא דאלהא. טוביכון אילין דכפנין השא דתסבעון טוביכון לדבכין השא דתגחכון. טוביכון מא דסנין לכון בנינשא ומפרשין לכון ומחסדין לכון ומפקין שמכון איך בישא חלף ברה דאנשא. חדו בהו יומא ודוצו דאגרכון סגי בשמיא הכנא גיר עבדין הוו אבהתהון לנביא. ברם וי לכון עתירא דקבלתון בויאכון. וי לכון סבעא דתכפנון וי לכון לדגחכין השא דתבכון ותתאבלון. וי לכון כד נהוון אמרין עליכון בני אנשא דשפיר הכנא גיר עבדין הוו לנביא דדגלותא אבהתהון. לכון דין אמר אנא לדשמעין אחבו לבעלדבביכון ועבדו דשפיר לאילין דסנין לכון. וברכו לאילין דליטין לכון וצלו על אילין דדברין לכון בקטירא. ולדמחא לך על פכך קרב לה אחרנא ומן מן דשקל מרטוטך לא תכלא אף כותינך. לכל דשאל לך הב לה ומן מן דשקל דילך לא תתבע. ואיכנא דצבין אנתון דנעבדון לכון בני אנשא הכות עבדו להון אף אנתון. אן גיר מחבין אנתון לאילין דמחבין לכון אידא הי טיבותכון אף גיר חטיא לאילין דמחבין להון רחמין. ואן עבדין אנתון דטב לאילין דמטאבין לכון אידא הי טיבותכון אף חטיא גיר הכנא עבדין. ואן מוזפין אנתון למן דסברין אנתון דתתפרעון מנה אידא הי טיבותכון אף חטיא גיר לחטיא מוזפין דהכות נתפרעון. ברם אחבו לבעלדבביכון ואטאבו להון ואוזפו ולא תפסקון סברא דאנש ונהוא סגי אגרכון ותהוון בנוהי דרמא דהו בסים הו על בישא ועל כפורא. הוו הכיל מרחמנא איכנא דאף אבוכון מרחמנא הו. לא תדונון ולא מתתדינין אנתון לא תחיבון ולא מתחיבין אנתון שרו ותשתרון. הבו ומתיהב לכון בכילתא טבתא ורקיעתא ומשפעתא נרמון בעוביכון בהי גיר כילתא דמכילין אנתון מתתכיל לכון. ואמר הוא להון מתלא למא משכח סמיא לסמיא למדברו לא תריהון בגומצא נפלין. לית תלמידא דיתיר מן רבה כלנש גיר דגמיר נהוא איך רבה. מנא דין חזא אנת גלא דבעינה דאחוך קריתא דין דבעינך לא מתחזיא לך. או איכנא משכח אנת למאמר לאחוך אחי שבוק אפק גלא מן עינך דהא קריתא דבעינך דילך לא מתחזיא לך נסב באפא אפק לוקדם קריתא מן עינך והידין נתחזא לך למפקו גלא מן עינה דאחוך. לא אית אילנא טבא דעבד פארא בישא אף לא אילנא בישא דעבד פארא טבא. כל אילנא גיר מן פארוהי הו מתידע לא גיר לקטין מן כובא תאנא אף לא מן סניא קטפין ענבא. גברא טבא מן סימתא טבתא דבלבה מפק טבתא וגברא בישא מן סימתא בישתא דבלבה מפק בישתא מן תותרי לבא גיר ממללן ספותא. מנא קרין אנתון לי מרי מרי ומדם דאמר אנא לא עבדין אנתון. כל אנש דאתא לותי ושמע מלי ועבד להין אחויכון למנא דמא. דמא לגברא דבנא ביתא וחפר ועמק עסם שתאסא על שועא כד הוא דין מלאא אתטרי מלאא בביתא הו ולא אשכח דנזיעיוהי סימא הות גיר שתאסתה על שועא. והו דשמע ולא עבד דמא לגברא דבנא ביתה על עפרא דלא שתאסתא וכד אתטרי בה נהרא בר שעתה נפל והות מפולתה רבא דביתא הו. 7 וכד שלם מלא כלהין למשמעתה דעמא על ישוע לכפרנחום. עבדה דין דקנטרונא חד עביד הוא בישאית אינא דיקיר הוא עלוהי וקריב הוא לממת. ושמע על ישוע ושדר לותה קשישא דיהודיא ובעא הוא מנה איך דנאתא נחא לעבדה. הנון דין כד אתו לות ישוע בעין הוו מנה בטילאית ואמרין שוא הו דתעבד לה הדא. רחם גיר לעמן ואף בית כנושתא הו בנא לן. ישוע דין אזל הוא עמהון כד דין לא סגי רחיק מן ביתא שדר לותה קנטרונא רחמוהי ואמר לה מרי לא תעמל לא גיר שוא אנא דתעול תחית מטללי. מטל הו אנא לא שוית דלותך אתא אלא אמר במלתא ונתאסא טליי. אף אנא גיר גברא אנא דמשעבד אנא תחית שולטנא ואית תחית אידי אסטרטיוטא ואמר אנא להנא דזל ואזל ולאחרנא דתא ואתא ולעבדי עבד הדא ועבד. כד שמע דין ישוע הלין אתדמר בה ואתפני ואמר לכנשא דאתא בתרה אמר אנא לכון דאף לא בית איסריל אשכחת איך הדא הימנותא. והפכו הנון דאשתדרו לביתא ואשכחו לעבדא הו דכריה הוא כד חלים. והוא ליומא דבתרה אזל הוא למדינתא דשמה נאין ותלמידוהי עמה וכנשא סגיאא. וכד קרב לתרעא דמדינתא חזא כד מלוין מיתא דיחידיא הוא לאמה והי אמה ארמלתא הות וכנשא סגיאא דבני מדינתא עמה. חזה דין ישוע ואתרחם עליה ואמר לה לא תבכין. ואזל קרב לערסא והנון דשקילין הוו לה קמו ואמר עלימא לך אמר אנא קום. ויתב הו מיתא ושרי לממללו ויהבה לאמה. ואחדת דחלתא לאנשא כלהון ומשבחין הוו לאלהא ואמרין דנביא רבא קם בן וסער אלהא לעמה. ונפקת עלוהי מלתא הדא בכלה יהוד ובכלה אתרא דחדריהון. ואשתעיו ליוחנן תלמידוהי הלין כלהין. וקרא יוחנן לתרין מן תלמידוהי ושדר אנון לות ישוע ואמר אנת הו הו דאתא או לאחרין הו מסכין חנן. ואתו לות ישוע ואמרין לה יוחנן מעמדנא שדרן לותך ואמר אנת הו הו דאתא או לאחרין הו מסכין חנן. בה דין בהי שעתא סגיאא אסי מן כורהנא ומן מחותא ומן רוחא בישתא ולסגיאא סמיא יהב הוא למחזא. וענא ישוע ואמר להון זלו אמרו ליוחנן כלמדם דחזיתון ושמעתון דסמיא חזין וחגירא מהלכין וגרבא מתדכין וחרשא שמעין ומיתא קימין ומסכנא מסתברין. וטובוהי למן דלא נתכשל בי. כד דין אזלו תלמידוהי דיוחנן שרי למאמר לכנשא על יוחנן מנא נפקתון לחורבא למחזא קניא דמן רוחא מתתזיע. ואלא מנא נפקתון למחזא גברא דנחתא רכיכא לביש הא אילין דבלבושא משבחא ובפונקא איתיהון בית מלכא אנון. ואלא מנא נפקתון למחזא נביא אין אמר אנא לכון ויתיר מן נביא. הנו דעלוהי כתיב דהא אנא משדר אנא מלאכי קדם פרצופך דנתקן אורחא קדמיך. אמר אנא לכון דלית נביא בילידי נשא דרב מן יוחנן מעמדנא זעורא דין במלכותא דאלהא רב הו מנה. וכלה עמא דשמעו אף מכסא זדקו לאלהא דעמדו מעמודיתה דיוחנן. פרישא דין וספרא טלמו בנפשהון צבינא דאלהא דלא אתעמדו מנה. למן הכיל אדמא לאנשא דשרבתא הדא ולמן דמין. דמין לטליא דיתבין בשוקא וקעין לחבריהון ואמרין זמרן לכון ולא רקדתון ואלין לכון ולא בכיתון. אתא גיר יוחנן מעמדנא לא אכל לחמא ולא שתא חמרא ואמרין אנתון שאדא אית בה. אתא ברה דאנשא אכל ושתא ואמרין אנתון הא גברא אכולא ושתא חמרא ורחמא דמכסא ודחטיא. ואזדדקת חכמתא מן כלהון בניה. אתא דין בעא מנה חד מן פרישא דנלעס עמה ועל לביתה דפרישא הו ואסתמך. ואנתתא חטיתא אית הות במדינתא הי וכד ידעת דבביתה דפרישא הו סמיך נסבת שטיפתא דבסמא. וקמת בסתרה לות רגלוהי ובכיא הות ושרית בדמעיה מצבעא רגלוהי ובסערא דרשה משויא להין ומנשקא הות רגלוהי ומשחא בסמא. כד חזא דין פרישא הו דקריהי אתחשב בנפשה ואמר הנא אלו נביא הוא ידע הוא מן הי ומא טבה דחטיתא הי אנתתא הי דקרבת לה. ענא דין ישוע ואמר לה שמעון מדם אית לי דאמר לך הו דין אמר לה אמר רבי אמר לה ישוע. תרין חיבא אית הוו לחד מרא חובא חד חיב הוא דינרא חמשמאא ואחרנא דינרא חמשין. ודלית הוא להון למפרע לתריהון שבק אינא הכיל מנהון יתיר נחביוהי. ענא שמעון ואמר סבר אנא דהו דאשתבק לה סגי אמר לה ישוע תריצאית דנת. ואתפני לות הי אנתתא ואמר לשמעון חזא אנת אנתתא הדא לביתך עלת מיא לרגלי לא יהבת הדא דין בדמעיה רגלי צבעת ובסערה שוית אנין. אנת לא נשקתני הדא דין הא מן דעלת לא שלית רגלי למנשקו. אנת משחא לרשי לא משחת הדא דין במשחא דבסמא רגלי משחת. חלף הדא אמר אנא לך דשביקין לה חטהיה סגיאא מטל דאחבת סגי הו דין דקליל משתבק לה קליל מחב. ואמר להי אנתתא שביקין לכי חטהיכי. שריו דין הנון דסמיכין אמרין בנפשהון מנו הנא דאף חטהא שבק. ישוע דין אמר להי אנתתא הימנותכי אחיתכי זלי בשלמא. 8 והוא מן בתר הלין מתכרך הוא ישוע במדינתא ובקוריא ומכרז הוא ומסבר מלכותא דאלהא ותרעסרתה עמה. ונשא הלין דאתאסי מן כורהנא ומן רוחא בישתא מרים דמתקריא מגדליתא הי דשבעא שאדין נפקו מנה. ויוחן אנתת כוזא רביתה דהרודס ושושן ואחרניתא סגיאתא אילין דמשמשן הוי להון מן קניניהין. וכד כנשא סגיאא כנש הוא ומן כל מדינן אתין הוו לותה אמר במתלא. נפק זרועא למזרע זרעה וכד זרע אית דנפל על יד אורחא ואתדיש ואכלתה פרחתא. ואחרנא נפל על שועא ובר שעתה יעא ודלית הוא לה תלילותא יבש. ואחרנא נפל בית כובא ויעו עמה כובא וחנקוהי. ואחרנא נפל בארעא טבתא ושפירתא ויעא ועבד פארא חד במאא הלין כד אמר קעא הוא דמן דאית לה אדנא דנשמע נשמע. ושאלוהי תלמידוהי דמנו מתלא הנא. הו דין אמר להון לכון הו יהיב למדע ארזא דמלכותה דאלהא להנון דין שרכא בפלאתא מתאמר דכד חזין לא נחזון וכד שמעין לא נסתכלון. הנו דין מתלא זרעא איתוהי מלתא דאלהא. הנון דין דעל יד אורחא איתיהון הנון דשמעין מלתא ואתא בעלדבבא שקל מלתא מן לבהון דלא נהימנון ונחון. הלין דין דעל שועא הלין אנון דמא דשמעו בחדותא מקבלין לה למלתא ועקרא לית להון אלא דזבנא הי הימנותהון ובזבן נסיונא מתכשלין. הו דין דנפל בית כובא הלין אנון אילין דשמעין מלתא ובצפתא ובעותרא וברגיגתה דעלמא מתחנקין ופארא לא יהבין. הו דין דבארעא טבתא הלין אנון אילין דבלבא שפיא וטבא שמעין מלתא ואחדין ויהבין פארא במסיברנותא. לא אנש מנהר שרגא ומחפא לה במאנא או סאם לה תחית ערסא אלא סאם לה לעל מן מנרתא דכל דעאל נחזא נוהרה. לית גיר מדם דכסא דלא נתגלא ולא דמטשי דלא נתידע ונאתא לגליא. חזו איכנא שמעתון מן דאית לה גיר נתיהב לה ומן דלית לה אף הו דסבר דאית לה נשתקל מנה. אתו דין לותה אמה ואחוהי ולא משכחין הוו דנמללון עמה מטל כנשא. ואמרו לה אמך ואחיך קימין לבר וצבין למחזיך. הו דין ענא ואמר להון הלין אנון אמי ואחי אילין דשמעין מלתא דאלהא ועבדין לה. הוא דין בחד מן יומתא סלק ישוע יתב בספינתא הו ותלמידוהי ואמר להון נעבר להו עברא דימתא. וכד רדין דמך לה הו ישוע והות עלעלא דרוחא בימתא וקריבא הות ספינתא למטבע. וקרבו אעירוהי ואמרין לה רבן רבן אבדינן הו דין קם וכאא ברוחא ובמחשולא דימא ונחו והוא שליא. ואמר להון איכא הי הימנותכון הנון דין כד דחילין מתדמרין הוו ואמרין חד לחד מנו כי הנא דאף לרוחא פקד ולמחשולא ולימא ומשתמעין לה. ורדו ואתו לאתרא דגדריא דאיתוהי בעברא לוקבל גלילא. וכד נפק לארעא פגע בה גברא חד מן מדינתא דאית בה דיוא מן זבנא סגיאא ומאנא לא לבש הוא ובביתא לא עמר הוא אלא בבית קבורא. כד חזא דין לישוע קעא ונפל קדמוהי ובקלא רמא אמר מא לן ולך ישוע ברה דאלהא מרימא בעא אנא מנך לא תשנקני. פקד הוא לה גיר ישוע לרוחא טנפא למפק מן ברנשא סגי הוא גיר זבנא מן דשבא הוא לה ומתאסר הוא בששלתא ובכבלא מתנטר הוא ומפסק הוא אסורוהי ומתדבר הוא מן שאדא לחורבא. שאלה דין ישוע מן שמך אמר לה לגיון מטל דדיוא סגיאא עלילין הוו בה. ובעין הוו מנה דלא נפקוד להון למאזל לתהומא. אית הוא דין תמן בקרא דחזירא סגיאא דרעיא בטורא ובעין הוו מנה דנפס להון דבחזירא נעלון ואפס להון. ונפקו שאדא מן גברא ועלו בחזירא ותרצת בקרא הי כלה לשקיפא ונפלו בימתא ואתחנקו. כד חזו דין רעותא מדם דהוא ערקו ואשתעיו במדינתא ובקוריא. ונפקו אנשא דנחזון מדם דהוא ואתו לות ישוע ואשכחוהי לגברא הו דנפקו שאדוהי כד לביש ומנכף ויתב לות רגלוהי דישוע ודחלו. ואשתעיו להון אילין דחזו איכנא אתאסי גברא הו דיונא. ובעין הוו מנה כלה כנשא דגדריא דנאזל לה מן לותהון מטל דדחלתא רבתא אחדת אנון הו דין ישוע סלק לספינתא והפך מן לותהון. הו דין גברא דנפקו מנה שאדא בעא הוא מנה דלותה נהוא ושריהי ישוע ואמר לה. הפוך לביתך ואשתעא מדם דעבד לך אלהא ואזל ומכרז הוא בכלה מדינתא מדם דעבד לה ישוע. כד הפך דין ישוע קבלה כנשא סגיאא כלהון גיר לה חירין הוו. וגברא חד דשמה יוארש ריש כנושתא נפל קדם רגלוהי דישוע ובעא הוא מנה דנעול לביתה. ברתא גיר יחידיתא אית הות לה איך ברת שנין תרתעסרא וקריבא הות לממת וכד אזל עמה הו ישוע כנשא סגיאא חבץ הוא לה. אנתתא דין חדא דתריע הוא דמה שנין תרתעסרא הי דבית אסותא כלה קנינה אפקת ולא אשכחת דמן אנש תתאסא. אתקרבת מן בסתרה וקרבת לכנפא דמאנה ומחדא קמת מרדיתא דדמה. ואמר ישוע מנו קרב לי וכד כלהון כפרין אמר לה שמעון כאפא ודעמה רבן כנשא אלצין לך וחבצין ואמר אנת מנו קרב לי. הו דין אמר אנש קרב לי אנא גיר ידעת דחילא נפק מני. הי דין אנתתא כד חזת דלא טעתה אתת כד רתיתא ונפלת סגדת לה ואמרת לעין עמא כלה מטל אידא עלתא קרבת ואיכנא מחדא אתאסית. הו דין ישוע אמר לה אתלבבי ברתי הימנותכי אחיתכי זלי בשלמא. ועד הו ממלל אתא אנש מן דבית רב כנושתא ואמר לה מיתת לה ברתך לא תעמל למלפנא. ישוע דין שמע ואמר לאבוה דטליתא לא תדחל בלחוד הימן וחיא. אתא דין ישוע לביתא ולא שבק לאנש דנעול עמה אלא לשמעון וליעקוב וליוחנן ולאבוה דטליתא ולאמה. כלהון דין בכין הוו ומרקדין עליה ישוע דין אמר לא תבכון לא גיר מיתת אלא דמכא הי. וגחכין הוו עלוהי דידעין דמיתת לה. הו דין אפק לכלנש לבר ואחדה באידה וקרה ואמר טליתא קומי. והפכת רוחה ומחדא קמת ופקד דנתלון לה למאכל. ותמהו אבהיה הו דין זהר אנון דלאנש לא נאמרון מא דהוא. 9 וקרא ישוע לתרעסרתה ויהב להון חילא ושולטנא על כלהון שאדא וכורהנא למאסיו. ושדר אנון למכרזו מלכותה דאלהא ולמאסיו כריהא. ואמר להון מדם לא תשקלון לאורחא לא שבטא ולא תרמלא ולא לחמא ולא כספא ולא תרתין כותינין נהוין לכון. ולאינא ביתא דעאלין אנתון לה תמן הוו ומן תמן פוקו. ולמן דלא מקבלין לכון מא דנפקין אנתון מן מדינתא הי אף חלא מן רגליכון פצו עליהון לסהדותא. ונפקו שליחא ומתכרכין הוו בקוריא ובמדינתא ומסברין הוו ומאסין בכל דוך. שמע דין הרודס טטררכא כלהין דהוין הוי באידה ומתדמר הוא מטל דאמרין הוו אנשין דיוחנן קם מן בית מיתא. אחרנא דין אמרין הוו דאליא אתחזי ואחרנא דנביא מן נביא קדמיא קם. ואמר הרודס רשה דיוחנן אנא פסקת מנו דין הנא דהלין שמע אנא עלוהי וצבא הוא דנחזיוהי. וכד הפכו שליחא אשתעיו לישוע כלמדם דעבדו ודבר אנון בלחודיהון לאתרא חורבא דבית צידא. כנשא דין כד ידעו אזלו בתרה וקבל אנון וממלל הוא עמהון על מלכותא דאלהא ולאילין דסניקין הוו על אסיותא מאסא הוא. כד דין שרי יומא למצלא קרבו תלמידוהי ואמרין לה שרי לכנשא דנאזלון לקוריא דחדרין ולכפרונא דנשרון בהון ונשכחון להון סיברתא מטל דבאתרא חורבא איתין. אמר להון ישוע הבו להון אנתון למאכל הנון דין אמרין לית לן יתיר מן חמשא לחמין ותרין נונין אלא אן אזלנן וזבנן סיברתא להנא כלה עמא. הוין הוו גיר איך חמשא אלפין גברין אמר להון ישוע אסמכו אנון סמכא חמשין אנשין בסמכא. ועבדו הכות תלמידא ואסמכו לכלהון. ונסב ישוע הנון חמשא לחמין ותרין נונין וחר בשמיא וברך וקצא ויהב לתלמידוהי דנסימון לכנשא. ואכלו כלהון וסבעו ושקלו קציא מדם דאותרו תרעסר קופינין. וכד מצלא בלחודוהי ותלמידוהי עמה שאל אנון ואמר מנו אמרין עלי כנשא דאיתי. ענו ואמרין לה דיוחנן מעמדנא ואחרנא דאליא ואחרנא דין דנביא חד מן נביא קדמיא קם. אמר להון אנתון דין מנו אמרין אנתון דאיתי ענא שמעון ואמר משיחה דאלהא. הו דין כאא בהון וזהר אנון דהדא לאנש לא נאמרון. ואמר להון דעתיד הו ברה דאנשא דסגיאתא נחש ונסתלא מן קשישא ורבי כהנא וספרא ונקטלוניהי וליומא דתלתא נקום. ואמר הוא קדם כלנש מן דצבא דנאתא בתרי נכפור בנפשה ונשקול זקיפה כליום ונאתא בתרי. מן גיר דצבא דנפשה נחא מובד לה מן דין דנובד נפשה מטלתי הנא מחא לה. מנא גיר נתעדר בר אנשא דנאתר עלמא כלה נפשה דין נובד או נחסר. מן דנבהת בי דין ובמלי נבהת בה ברה דאנשא מא דאתא בשובחא דאבוהי עם מלאכוהי קדישא. שררא אמר אנא לכון דאית אנשא דקימין הרכא דלא נטעמון מותא עדמא דנחזון מלכותה דאלהא. הוא דין בתר מלא הלין איך תמניא יומין דבר ישוע לשמעון וליעקוב וליוחנן וסלק לטורא למצליו. וכד הו מצלא אתחלף חזוא דאפוהי ונחתוהי חורו ומברקין הוו. והא תרין גברין ממללין הוו עמה דאיתיהון מושא ואליא. ואתחזיו בתשבוחתא אמרין הוו דין על מפקנה דעתיד הוא דנשתלם באורשלם. ויקרו הוו להון בשנתא שמעון והנון דעמה ולמחסן אתתעירו וחזו שובחה ולהנון תרין אנשין דקימין הוו לותה. וכד שריו למפרש מנה אמר שמעון לישוע רבי שפיר הו לן דהרכא נהוא ונעבד תלת מטלין לך חדא ולמושא חדא ולאליא חדא ולא ידע הוא מנא אמר. וכד אמר הלין הות עננא ואטלת עליהון ודחלו כד חזו למושא ולאליא דעלו בעננא. וקלא הוא מן עננא דאמר הנו ברי חביבא לה שמעו. וכד הוא קלא אשתכח ישוע בלחודוהי והנון שתקו ולאנש לא אמרו בהנון יומתא מדם דחזו. והוא ליומא דבתרה כד נחתין מן טורא פגע בהון כנשא סגיאא. וגברא חד מן כנשא הו קעא ואמר מלפנא בעא אנא מנך אתפני עלי ברי דיחידיא הו לי. ורוחא עדיא עלוהי ומן שליא קעא ומחרק שנוהי ומרעת ולמחסן פרקא מנה מא דשחקתה. ובעית מן תלמידיך דנפקוניהי ולא אשכחו. ענא דין ישוע ואמר און שרבתא דלא מהימנא ומעקלתא עדמא לאמתי אהוא לותכון ואסיברכון קרביהי לכא לברך. וכד מקרב לה ארמיה דיוא הו ומעסה וכאא ישוע ברוחא הי טנפתא ואסיה לטליא ויהבה לאבוהי. ואתדמרו כלהון ברבותה דאלהא וכד כלנש מתדמר הו על כל דעבד ישוע אמר לתלמידוהי. סימו אנתון מלא הלין באדניכון ברה גיר דאנשא עתיד דנשתלם באידי בני אנשא. הנון דין לא אשתודעוה למלתא הדא מטל דמכסיא הות מנהון דלא נדעונה ודחלין הוו דנשאלוניהי עליה על מלתא הדא. ועלת בהון מחשבתא דמנו כי רב בהון. ישוע דין ידע מחשבתא דלבהון ונסב טליא ואקימה לותה. ואמר להון מן דמקבל טליא איך הנא בשמי לי הו מקבל ומן דלי מקבל מקבל למן דשדרני אינא גיר דזעור בכלכון הנא נהוא רב. וענא יוחנן ואמר רבן חזין אנש דמפק דיוא בשמך וכליניהי על דלא אתא עמן בתרך. אמר להון ישוע לא תכלון מן גיר דלא הוא לוקבלכון חלפיכון הו. והוא דכד מתמלין יומתא דסולקה אתקן פרצופה דנאזל לאורשלם. ושדר מלאכא קדם פרצופה ואזלו עלו לקריתא דשמריא איך דנתקנון לה. ולא קבלוהי מטל דפרצופה לאורשלם סים הוא למאזל. וכד חזו יעקוב ויוחנן תלמידוהי אמרין לה מרן צבא אנת דנאמר ותחות נורא מן שמיא ותסיף אנון איך דאף אליא עבד. ואתפני וכאא בהון ואמר לא ידעין אנתון דאידא אנתון רוחא. ברה גיר דאנשא לא אתא למובדו נפשתא אלא למחיו ואזלו להון לקריתא אחרתא. וכד אזלין באורחא אמר לה אנש אתא בתרך לאתר דאזל אנת מרי. אמר לה ישוע לתעלא נקעא אית להון ולפרחתא דשמיא מטללא לברה דין דאנשא לית לה איכא דנסמוך רשה. ואמר לאחרנא תא בתרי הו דין אמר לה מרי אפס לי לוקדם אזל אקבור אבי. אמר לה ישוע שבוק מיתא קברין מיתיהון ואנת זל סבר מלכותה דאלהא. אמר לה אחרנא אתא בתרך מרי לוקדם דין אפס לי אזל אשלם לבני ביתי ואתא. אמר לה ישוע לא אנש רמא אידה על חרבא דפדנא וחאר לבסתרה וחשח למלכותה דאלהא. 10 בתר הלין פרש ישוע מן תלמידוהי אחרנא שבעין ושדר אנון תרין תרין קדם פרצופה לכל אתר ומדינא דעתיד הוא למאזל. ואמר להון חצדא סגי ופעלא זעורין בעו הכיל מן מרא חצדא דנפק פעלא לחצדה. זלו הא אנא משדר אנא לכון איך אמרא ביני דאבא. לא תשקלון לכון כיסא ולא תרמלא ולא מסנא ובשלמא דאנש באורחא לא תשאלון. ולאינא ביתא דעאלין אנתון לוקדם אמרו שלמא לביתא הנא. ואן אית תמן בר שלמא נתתניח עלוהי שלמכון אן דין לא עליכון נהפוך. בה דין בביתא הוו כד לעסין אנתון ושתין מן דילהון שוא הו גיר פעלא אגרה ולא תשנון מן ביתא לביתא. ולאידא מדינתא דעאלין אנתון ומקבלין לכון לעסו מדם דמתתסים לכון. ואסו לאילין דכריהין בה ואמרו להון קרבת עליכון מלכותה דאלהא. לאידא מדינתא דין דעאלין אנתון ולא נקבלונכון פוקו לכון לשוקא ואמרו. ואף חלא דדבק לן ברגלין מן מדינתכון נפצין חנן לכון ברם הדא דעו דקרבת לה עליכון מלכותה דאלהא. אמר אנא לכון דלסדום נהוא ניח ביומא הו או למדינתא הי. וי לכי כורזין וי לכי בית צידא דאלו בצור ובצידן הוו חילא דהוו בכין כבר דין בסקא ובקטמא תבו. ברם לצור ולצידן נהוא ניח בדינא או לכין. ואנתי כפרנחום הי דעדמא לשמיא אתתרימתי עדמא לשיול תתחתין. מן דלכון שמע לי שמע ומן דלכון טלם לי הו טלם ומן דלי טלם טלם למן דשלחני. והפכו הנון שבעין דשדר בחדותא רבתא ואמרין לה מרן אף שאדא משתעבדין לן בשמך. הו דין אמר להון חזא הוית לה לסטנא דנפל איך ברקא מן שמיא. הא יהב אנא לכון שולטנא דהויתון דישין חוותא ועקרבא וכלה חילה דבעלדבבא ומדם לא נהרכון. ברם בהדא לא תחדון דשאדא משתעבדין לכון אלא חדו דשמהיכון אתכתבו בשמיא. בה בשעתא רוז ישוע ברוחא דקודשא ואמר מודא אנא לך אבי מרא דשמיא ודארעא דכסית הלין מן חכימא וסכולתנא וגלית אנין לילודא אין אבי דהכנא הוא צבינא קדמיך. ואתפני לות תלמידוהי ואמר להון כל מדם אשתלם לי מן אבי ולא אנש ידע מנו ברא אלא אן אבא ומנו אבא אלא אן ברא ולמן דאן נצבא ברא דנגלא. ואתפני לות תלמידוהי בלחודיהון ואמר טוביהין לעינא דחזין מדם דאנתון חזין. אמר אנא לכון גיר דנביא סגיאא ומלכא צבו דנחזון מדם דחזין אנתון ולא חזו ולמשמע מדם דאנתון שמעין ולא שמעו. והא ספרא חד קם דננסיוהי ואמר מלפנא מנא אעבד דארת חיא דלעלם. הו דין ישוע אמר לה בנמוסא איכנא כתיב איכנא קרא אנת. ענא ואמר לה דתרחם למריא אלהך מן כלה לבך ומן כלה נפשך ומן כלה חילך ומן כלה רעינך ולקריבך איך נפשך. אמר לה ישוע תריצאית אמרת הדא עבד ותחא. הו דין כד צבא למזדקו נפשה אמר לה ומנו קריבי. אמר לה ישוע גברא חד נחת הוא מן אורשלם לאיריחו ונפלו עלוהי לסטיא ושלחוהי ומחאוהי ושבקוהי כד קליל קימא בה נפשא ואזלו. וגדש כהנא חד נחת הוא באורחא הי וחזיהי ועבר. והכנא אף לויא אתא מטא להי דוכתא וחזיהי ועבר. אנש דין שמריא כד רדא הוא אתא איכא דאיתוהי הוא וחזיהי ואתרחם עלוהי. ואתקרב ועצב מחותה ונצל עליהין חמרא ומשחא וסמה על חמרה ואיתיה לפותקא ואתבטל לה עלוהי. ולצפרה דיומא אפק תרין דינרין יהב לפותקיא ואמר לה יצף דילה ואן מדם יתיר תפק מא דהפך אנא יהב אנא לך. מנו הכיל מן הלין תלתא מתחזא לך דהוא קריבא להו דנפל באידי גיסא. הו דין אמר הו דאתרחם עלוהי אמר לה ישוע זל אף אנת הכנא הוית עבד. והוא דכד הנון רדין באורחא על קריתא חדא ואנתתא דשמה מרתא קבלתה בביתה. ואית הוא לה חתא דשמה מרים ואתת יתבת לה לות רגלוהי דמרן ושמעא הות מלוהי. מרתא דין עניא הות בתשמשתא סגיאתא ואתת אמרא לה מרי לא בטיל לך דחתי שבקתני בלחודי למשמשו אמר לה מעדרא לי. ענא דין ישוע ואמר לה מרתא מרתא יצפתי ורהיבתי על סגיאתא. חדא הי דין דמתבעיא מרים דין מנתא טבתא גבת לה הי דלא תתנסב מנה. 11 והוא דכד הו מצלא בדוכתא חדא כד שלם אמר לה חד מן תלמידוהי מרן אלפין למצליו איכנא דאף יוחנן אלף לתלמידוהי. אמר להון ישוע אמתי דמצלין אנתון הכנא הויתון אמרין אבון דבשמיא נתקדש שמך תאתא מלכותך נהוא צבינך איך דבשמיא אף בארעא. הב לן לחמא דסונקנן כליום. ושבוק לן חטהין אף אנחנן גיר שבקן לכל דחיבין לן ולא תעלן לנסיונא אלא פרוקין מן בישא. ואמר להון מנו מנכון דאית לה רחמא ונאזל לותה בפלגות לליא ונאמר לה רחמי אשאליני תלת גריצן. מטל דרחמא אתא לותי מן אורחא ולית לי מדם דאסים לה. והו רחמה מן לגו נענא ונאמר לה לא תהריני דהא תרעא אחיד הו ובני עמי בערסא לא משכח אנא דאקום ואתל לך. אמר אנא לכון דאן מטל רחמותא לא נתל לה מטל חציפותה נקום ונתל לה כמא דמתבעא לה. אף אנא אמר אנא לכון שאלו ונתיהב לכון בעו ותשכחון קושו ונתפתח לכון. כל גיר דשאל נסב ודבעא משכח ודנקש מתפתח לה. אינא גיר מנכון אבא דנשאליוהי ברה לחמא למא כאפא מושט לה ואן נונא נשאליוהי למא חלף נונא חויא מושט לה. ואן ברתא נשאליוהי למא הו עקרבא מושט לה. ואן אנתון דבישא איתיכון ידעין אנתון מוהבתא טבתא למתל לבניכון כמא יתיראית אבוכון מן שמיא נתל רוחא דקודשא לאילין דשאלין לה. וכד מפק שאדא דאיתוהי חרשא הוא דכד נפק הו שאדא מלל הו חרשא ואתדמרו כנשא. אנשא דין מנהון אמרו בבעלזבוב רשא דדיוא מפק הנא דיוא. אחרנא דין כד מנסין לה אתא מן שמיא שאלין הוו לה. ישוע דין דידע הוא מחשבתהון אמר להון כל מלכו דתתפלג על נפשה תחרב וביתא דעל קנומה מתפלג נפל. ואן סטנא על נפשה אתפלג איכנא תקום מלכותה דאמרין אנתון דבבעלזבוב מפק אנא דיוא. ואן אנא בבעלזבוב מפק אנא דיוא בניכון במנא מפקין מטל הנא הנון נהוון לכון דינא. אן דין בצבעא דאלהא מפק אנא דיוא קרבת לה עליכון מלכותה דאלהא. אמתי דחסינא כד מזין נטר דרתה בשינא הו קנינה. אן דין נאתא מן דחסין מנה נזכיוהי כלה זינה שקל הו דתכיל הוא עלוהי ובזתה מפלג. מן דלא הוא עמי ליקבלי הו ומן דלא כנש עמי מבדרו מבדר. רוחא טנפתא מא דנפקת מן בר אנשא אזלא מתכרכא באתרותא דמיא לית בהון דתבעא לה ניחא ומא דלא אשכחת אמרא אהפוך לביתי אימכא דנפקת. ואן אתת אשכחתה דחמים ומצבת. הידין אזלא דברא שבע רוחין אחרנין דבישן מנה ועאלן ועמרן תמן והויא חרתה דברנשא הו בישא מן קדמיתה. וכד הלין ממלל הוא ארימת אנתתא חדא קלה מן כנשא ואמרת לה טוביה לכרסא דטענתך ולתדיא דאינקוך. אמר לה הו טוביהון לאילין דשמעו מלתה דאלהא ונטרין לה. וכד מתכנשין הוו כנשא שרי למאמר שרבתא הדא בישתא אתא בעיא ואתא לא תתיהב לה אלא אתה דיונן נביא. איכנא גיר דהוא יונן אתא לנינויא הכנא נהוא אף ברה דאנשא לשרבתא הדא. מלכתא דתימנא תקום בדינא עם אנשא דשרבתא הדא ותחיב אנון דאתת מן עבריה דארעא דתשמע חכמתה דשלימון והא דיתיר מן שלימון הרכא. גברא נינויא נקומון בדינא עם שרבתא הדא ונחיבונה דתבו בכרוזותה דיונן והא דיתיר מן יונן הרכא. לא אנש מנהר שרגא וסאם לה בכסיא או תחית סאתא אלא לעל מן מנרתא דאילין דעאלין נחזון נוהרה. שרגה דפגרך איתיה עינך אמתי הכיל דעינך פשיטא אף כלה פגרך נהוא נהיר אן דין תהוא בישא ואף פגרך נהוא חשוך. אזדהר הכיל דלמא נוהרא דבך חשוכא הו. אן דין פגרך כלה נהיר ולית בה מנתא מדם חשוכא נהוא מנהר כלה איך דשרגא בדלקה מנהר לך. כד דין ממלל בעא מנה פרישא חד דנשתרא לותה ועל אסתמך. הו דין פרישא כד חזיהי אתדמר דלא לוקדם עמד מן קדם שרותה. אמר לה דין ישוע השא אנתון פרישא ברה דכסא ודפינכא מדכין אנתון לגו מנכון דין מלא חטופיא ובישתא. חסירי רעינא לא הוא מן דעבד דלבר ודלגו הו עבד. ברם מדם דאית הבוהי בזדקתא והא כלמדם דכא הו לכון. אלא וי לכון פרישא דמעסרין אנתון ננעא ופגנא וכל יורק ועברין אנתון על דינא ועל חובא דאלהא הלין דין ולא הוא דתעבדון והלין לא תשבקון. וי לכון פרישא דרחמין אנתון ריש מותבא בכנושתא ושלמא בשוקא. וי לכון ספרא ופרישא נסבי באפא דאיתיכון איך קברא דלא ידיעין ובני אנשא מהלכין עליהון ולא ידעין. וענא חד מן ספרא ואמר לה מלפנא כד הלין אמר אנת אף לן מצער אנת. הו דין אמר אף לכון ספרא וי דמטענין אנתון לבני אנשא מובלא יקירתא ואנתון בחדא מן צבעתכון לא קרבין אנתון להין למובלא. וי לכון דבנין אנתון קברא דנביא דאבהיכון קטלו אנון. סהדין אנתון הכיל וצבין אנתון בעבדא דאבהיכון דהנון קטלו אנון ואנתון בנין אנתון קבריהון. מטל הנא אף חכמתא דאלהא אמרת דהא אנא אשדר להון נביא ושליחא מנהון נרדפון ונקטלון. דנתתבע דמא דכלהון נביא דאתאשד מן דאתברי עלמא מן שרבתא הדא. מן דמה דהביל עדמא לדמה דזכריא הו דאתקטל ביני היכלא למדבחא אין אמר אנא לכון דמתתבע מן שרבתא הדא. וי לכון ספרא דשקלתון קלידא דידעתא אנתון לא עלתון ולאילין דעאלין כליתון. וכד הלין אמר הוא להון שריו ספרא ופרישא מתבאש להון ומתחמתין ומתכסין מלוהי. ונכלין לה בסגיאתא כד בעין למאחד מדם מן פומה דנשכחון נאכלון קרצוהי. 12 וכד אתכנשו רבותא דכנשא סגיאא איכנא דנדישון חד לחד שרי ישוע למאמר לתלמידוהי לוקדם אזדהרו בנפשכון מן חמירא דפרישא דאיתוהי מסב באפא. לית דין מדם דכסא דלא נתגלא ולא דמטשי דלא נתידע. כל גיר דבחשוכא אמרתון בנהירא נשתמע ומדם דבתונא באדנא לחשתון על אגרא נתכרז. אמר אנא לכון דין לרחמי לא תדחלון מן אילין דקטלין פגרא ומן בתרכן לית להון מדם יתיר למעבד. אחויכון דין מן מן תדחלון מן הו דמן בתר דקטל שליט למרמיו בגהנא אין אמר אנא לכון דמן הנא דחלו. לא חמש צפרין מזדבנן בתרין אסרין וחדא מנהין לא טעיא קדם אלהא. דילכון דין אף מנא דסערא דרשכון כלהין מנין אנין לא הכיל תדחלון דמן סוגאא דצפרא מיתרין אנתון. אמר אנא לכון דין דכל דנודא בי קדם בנינשא אף ברה דאנשא נודא בה קדם מלאכוהי דאלהא. אינא דין דכפר בי קדם בנינשא נתכפר בה קדם מלאכוהי דאלהא. וכל דנאמר מלתא על ברה דאנשא נשתבק לה מן דעל רוחא דין דקודשא נגדף לא נשתבק לה. מא דמקרבין לכון דין לכנושתא קדם רשא ושליטנא לא תאצפון איכנא תפקון רוחא או מנא תאמרון. רוחא גיר דקודשא נלפכון בהי שעתא מדם דולא דתאמרון. אמר לה דין אנש מן הו כנשא מלפנא אמר לאחי פלג עמי ירתותא. ישוע דין אמר לה גברא מנו אקימני עליכון דינא ומפלגנא. ואמר לתלמידוהי אזדהרו מן כלה יענותא מטל דלא הוא ביתירותא דנכסא אית חיא. ואמר מתלא לותהון גברא חד עתירא אעלת לה ארעה עללתא סגיאתא. ומתחשב הוא בנפשה ואמר מנא אעבד דלית לי איכא דאחמול עללתי. ואמר הדא אעבד אסתור בית קפסי ואבנא ואורב אנון ואחמול תמן כלה עבורי וטבתי. ואמר לנפשי נפשי אית לכי טבתא סגיאתא דסימן לשניא סגיאתא אתתניחי אכולי אשתי אתבסמי. אמר לה דין אלהא חסיר רעינא בהנא לליא נפשך תבעין לה מנך והלין דטיבת למן נהוין. הכנא הו מן דסאם לה סימתא ובאלהא לא עתיר. ואמר לתלמידוהי מטל הנא לכון אמר אנא לא תאצפון לנפשכון מנא תאכלון ולא לפגרכון מנא תלבשון. נפשא גיר יתירא מן סיברתא ופגרא מן לבושא. אתבקו בנעבא דלא זרעין ולא חצדין ולית להון תונא ובית קפסא ואלהא מתרסא להון כמא הכיל אנתון יתירין אנתון מן פרחתא. אינא דין מנכון כד יצף משכח למוספו על קומתה אמתא חדא. אן דין אף לא זעורתא משכחין אנתון מנא על שרכא יצפין אנתון. אתבקו בשושנא איכנא רבין דלא לאין ולא עזלן אמר אנא לכון דין דאף לא שלימון בכלה שובחה אתכסי איך חדא מן הלין. אן דין לעמירא דיומנא איתוהי בחקלא ומחר נפל בתנורא אלהא הכנא מלבש כמא יתיר לכון זעורי הימנותא. ואנתון לא תבעון מנא תאכלון ומנא תשתון ולא נפהא רעינכון בהלין. הלין גיר כלהין עממא הו דעלמא בעין אף לכון דין אבוכון ידע דמתבעין לכון הלין. ברם בעו מלכותה דאלהא והלין כלהין מתתוספן לכון. לא תדחל גזרא זעורא דצבא אבוכון דנתל לכון מלכותא. זבנו קנינכון והבו זדקתא עבדו לכון כיסא דלא בלין וסימתא דלא גיזא בשמיא איכא דגנבא לא קרב וססא לא מחבל. איכא גיר דאיתיה סימתכון תמן נהוא אף לבכון. נהוון אסירין חציכון ומנהרין שרגיכון. והוו דמין לאנשא דמסכין למרהון דאמתי נפנא מן בית משתותא דמא דאתא ונקש מחדא נפתחון לה. טוביהון לעבדא הנון אילין דנאתא מרהון ונשכח אנון כד עירין אמין אמר אנא לכון דנאסור חצוהי ונסמך אנון ונעבר נשמש אנון. ואן במטרתא דתרתין או דתלת נאתא ונשכח הכנא טוביהון לעבדא הנון. הדא דין דעו דאלו ידע הוא מרא ביתא באידא מטרתא אתא גנבא מתתעיר הוא ולא שבק הוא דנתפלש ביתה. אף אנתון הכיל הוו מטיבא דבהי שעתא דלא סברין אנתון אתא ברה דאנשא. אמר לה שמעון כאפא מרן לותן אמר אנת לה למתלא הנא או אף לות כלנש. אמר לה ישוע מנו כי אית רביתא מהימנא וחכימא דנקימיוהי מרה על תשמשתה דנתל פרסא בזבנה. טובוהי להו עבדא דנאתא מרה נשכחיוהי דעבד הכנא. שריראית אמר אנא לכון דנקימיוהי על כלה קנינה. אן דין נאמר עבדא הו בלבה דמרי מוחר למאתא ונשרא לממחא לעבדא ולאמהתא דמרה ונשרא למלעס ולמשתא ולמרוא. נאתא מרה דעבדא הו ביומא דלא סבר ובשעתא דלא ידע ונפלגיוהי ונסים מנתה עם הנון דלא מהימנין. עבדא דין אינא דידע צבינא דמרה ולא טיב לה איך צבינה נבלע סגיאתא. הו דין דלא ידע ועבד מדם דשוא למחותא נבלע מחותא זעוריתא כל גיר דאתיהב לה סגי סגי נתתבע מנה ולהו דאגעלו לה סגי יתיראית נתבעון באידה. נורא אתית דארמא בארעא וצבא אנא אלו מן כדו חבת. ומעמודיתא אית לי דאעמד וסגי אליץ אנא עדמא דתשתמלא. סברין אנתון דשינא אתית דארמא בארעא אמר אנא לכון דלא אלא פלגותא. מן השא גיר נהוון חמשא בביתא חד דפליגין תלתא על תרין ותרין על תלתא. נתפלג גיר אבא על ברה וברא על אבוהי אמא על ברתה וברתא על אמה חמתא על כלתה וכלתא על חמתה. ואמר לכנשא מא דחזיתון עננא דדנחא מן מערבא מחדא אמרין אנתון מטרא אתא והוא הכנא. ומא דנשבא תימנא אמרין אנתון חומא הוא והוא. נסבי באפא פרצופא דארעא ודשמיא ידעין אנתון דתפרשון זבנא דין הנא איכנא לא פרשין אנתון. למנא דין מן נפשכון לא דינין אנתון קושתא. מא גיר דאזל אנת עם בעלדינך לות ארכונא עד באורחא אנת הב תאגורתא ותתפרק מנה דלמא נובלך לות דינא ודינא נשלמך לגביא וגביא נרמיך בית אסירא. ואמר אנא לך דלא תפוק מן תמן עדמא דתתל שמונא אחריא. 13 בהו דין זבנא אתו אנשין אמרו לה על גליליא הנון דפילטוס חלט דמהון עם דבחיהון. וענא ישוע ואמר להון סברין אנתון דהלין גליליא חטיין הוו יתיר מן כלהון גליליא דהכנא הוא אנון. לא אמר אנא לכון דין דאף כלכון אלא תתובון הכנא תאבדון. אף הנון תמנתעסר דנפל עליהון מגדלא בשילוחא וקטל אנון סברין אנתון דחטיין הוו יתיר מן כלהון בנינשא דעמרין באורשלם. לא אמר אנא לכון דין דאלא תתובון כלכון אכותהון תאבדון. ואמר מתלא הנא תתא אית הות לאנש דנציבא בכרמה ואתא בעא בה פארא ולא אשכח. ואמר לפלחא הא תלת שנין אתא אנא בעא אנא פארא בתתא הדא ולא משכח אנא פסוקיה למנא מבטלא ארעא. אמר לה פלחא מרי שבוקיה אף הדא שנתא עד אפלחיה ואזבליה. ואן עבדת פארא ואלא למנחי תפסקיה. כד דין מלף ישוע בשבתא בחדא מן כנושתא. אית הות תמן אנתתא דאית הות לה רוחא דכורהנא שנין תמנעסרא וכפיפא הות ולא משכחא הות דתתפשט לגמר. חזה דין ישוע וקרה ואמר לה אנתתא שריתי מן כורהנכי. וסם אידה עליה ומחדא אתפשטת ושבחת לאלהא. ענא דין רב כנושתא כד מתחמת על דאסי בשבתא ישוע ואמר לכנשא שתא אנון יומין דבהון ולא למפלח בהון הויתון אתין מתאסין ולא ביומא דשבתא. ישוע דין ענא ואמר לה נסב באפא חד חד מנכון בשבתא לא שרא תורה או חמרה מן אוריא ואזל משקא. הדא דין דברתה הי דאברהם ואסרה אכלקרצא הא תמנעסרא שנין לא ולא הוא דתשתרא מן הנא אסוריא ביומא דשבתא. וכד הלין אמר הוא בהתין הוו כלהון אילין דקימין הוו לקובלה וכלה עמא חדא הוא בכלהין תמיהתא דהוין הוי באידיה. אמר הוא דין ישוע למנא דמיא מלכותא דאלהא ולמנא אדמיה. דמיא לפרדתא דחרדלא הי דנסב גברא ארמיה בגנתה ורבת והות אילנא רבא ופרחתא דשמיא אקנת בסוכיה. תוב אמר ישוע למנא אדמיה למלכותא דאלהא. דמיא לחמירא דנסבת אנתתא טמרת בקמחא דתלת סאין עדמא דכלה חמע. ורדא הוא בקוריא ובמדינתא כד מלף ואזל לאורשלם. שאלה דין אנש דאן זעורין אנון אילין דחאין. ישוע דין אמר להון אתכתשו למעל בתרעא אליצא אמר אנא לכון גיר דסגיאא נבעון למעל ולא נשכחון. מן שעתא דנקום מרא ביתא ונאחוד תרעא ותהוון קימין לבר ונקשין בתרעא ותשרון למאמר מרן מרן פתח לן ונענא הו ונאמר אמר אנא לכון דלא ידע אנא לכון אימכא אנתון. ותשרון למאמר קדמיך אכלן ואשתין ובשוקין אלפת. ונאמר לכון דלא ידע אנא לכון אימכא אנתון פרוקו לכון מני פלחי שוקרא. תמן נהוא בכיא וחורק שנא כד תחזון לאברהם ולאיסחק וליעקוב ולכלהון נביא במלכותא דאלהא אנתון דין תהוון מפקין לבר. ונאתון מן מדנחא ומן מערבא ומן תימנא ומן גרביא ונסתמכון במלכותא דאלהא. והא אית אחריא דנהוון קדמיא ואית קדמיא דנהוון אחריא. בה בהו יומא קרבו אנשא מן פרישא ואמרין לה פוק זל לך מכא מטל דהרודס צבא למקטלך. אמר להון ישוע זלו אמרו לתעלא הנא דהא מפק אנא שאדא ואסותא עבד אנא יומנא ומחר וליומא דתלתא משתמלא אנא. ברם ולא לי דיומנא ומחר אסעור וליומא אחרנא אזל מטל דלא משכחא דנביא נאבד לבר מן אורשלם. אורשלם אורשלם קטלת נביא ורגמת לאילין דשליחין לותה כמא זבנין צבית למכנשו בניכי איך תרנגולתא דכנשא פרוגיה תחית גפיה ולא צביתון. הא משתבק לכון ביתכון חרבא אמר אנא לכון גיר דלא תחזונני עדמא דתאמרון בריך הו דאתא בשמה דמריא. 14 והוא דכד על לביתא דחד מן רשא דפרישא דנאכול לחמא ביומא דשבתא והנון נטרין הוו לה. והא גברא חד דכניש הוא מיא אית הוא קדמוהי. וענא ישוע ואמר לספרא ולפרישא דאן שליט בשבתא למאסיו. הנון דין שתקו ואחדה הו ואסיה ושריהי. ואמר להון מנו מנכון דנפל ברה או תורה בברא ביומא דשבתא ולא מחדא דלא מסק לה. ולא אשכחו למתל לה פתגמא על הדא. ואמר הוא מתלא לות הנון דמזמנין תמן על דחזא הוא להון דמגבין דוכיתא דריש סמכא. אמתי דמזדמן אנת מן אנש לבית משתותא לא תאזל תסתמך לך בריש סמכא דלמא נהוא מזמן תמן אנש דמיקר מנך. ונאתא הו מן דלך ולה קרא ונאמר לך דהב דוכתא להנא ותבהת כד קאם אנת ואחד אנת דוכתא אחריתא. אלא מא דאזדמנת זל אסתמך לך בחרתא דמא דאתא הו דקרך נאמר לך רחמי אתעלא לעל ואסתמך ותהוא לך תשבוחתא קדם כלהון דסמיכין עמך. מטל דכל דנרים נפשה נתמכך וכל דנמך נפשה נתתרים. אמר דין אף להו דקריהי מא דעבד אנת שרותא או אחשמיתא לא תהוא קרא רחמיך אפלא אחיך או אחיניך ולא שבביך עתירא דלמא ואף הנון נקרונך ונהוא לך פורענא הנא. אלא מא דעבד אנת קובלא קרי למסכנא סגיפא חגיסא סמיא. וטוביך דלית להון דנפרעונך נהוא גיר פורענך בקימא דזדיקא. כד שמע דין חד מן הנון דסמיכין הלין אמר לה טובוהי למן דנאכול לחמא במלכותה דאלהא. אמר לה ישוע גברא חד עבד אחשמיתא רבתא וקרא לסגיאא. ושדר עבדה בעדנא דאחשמיתא דנאמר לאילין דקרין הא כלמדם מטיב לכון תו. ושריו מן חד כלהון למשתאלו אמר לה קדמיא קריתא זבנת ואליץ אנא דאפוק אחזיה בעא אנא מנך שבוקיני דמשתאל אנא. אחרנא אמר חמשא זוגין תורא זבנת ואזל אנא דאבקא אנון בעא אנא מנך שבוקיני דמשתאל אנא. ואחרנא אמר אנתתא נסבת ומטל הדא לא משכח אנא דאתא. ואתא הו עבדא ואמר למרה הלין הידין רגז מרא ביתא ואמר לעבדה פוק בעגל לשוקא ולבריתא דמדינתא ואעל לכא למסכנא ולמכאבא ולמחגרא ולעוירא. ואמר עבדא מרי הוא איך דפקדת ותוב אית אתרא. ואמר מרא לעבדה פוק לאורחתא ולבית סיגא ואלוץ דנעלון דנתמלא ביתי. אמר אנא לכון גיר דחד מן הנון אנשא דקרין הוו לא נטעמון מן אחשמיתי. וכד אזלין הוו עמה כנשא סגיאא אתפני ואמר להון. מן דאתא לותי ולא סנא לאבוהי ולאמה ולאחוהי ולאחותה ולאנתתה ולבנוהי ואף לנפשה תלמידא לא משכח דנהוא לי. ומן דלא שקל צליבה ואתא בתרי תלמידא לא משכח דנהוא לי. מנו גיר מנכון דצבא דנבנא מגדלא ולא לוקדם יתב חשב נפקתה אן אית לה למשלמותה. דלא כד נסים שתאסתא ולא נשכח למשלמו כל דחזין נהוון מבזחין בה. ואמרין דהנא גברא שרי למבנא ולא אשכח למשלמו. או מנו מלכא דאזל לקרבא למתכתשו עם מלכא חברה ולא לוקדם מתרעא דאן משכח בעסרא אלפין למארע להו דאתא עלוהי בעסרין אלפין. ואן דין לא עד הו רחיק מנה משדר איזגדא ובעא על שלמא. הכנא כלנש מנכון דלא שבק כלה קנינה לא משכח דנהוא לי תלמידא. שפירא הי מלחא אן דין אף מלחא תפכה במנא תתמלח. לא לארעא ולא לזבלא אזלא לבר שדין לה מן דאית לה אדנא דנשמע נשמע. 15 מתקרבין הוו דין לותה מכסא וחטיא דנשמעוניהי. וספרא ופרישא רטנין הוו ואמרין הנא לחטיא מקבל ואכל עמהון. ואמר להון ישוע מתלא הנא. מנו מנכון גברא דאית לה מאא ערבין ואן נאבד חד מנהון לא שבק תשעין ותשעא בדברא ואזל בעא להו דאבד עדמא דנשכחיוהי. ומא דאשכחה חדא ושקל לה על כתפתה. ואתא לביתה וקרא לרחמוהי ולשבבוהי ואמר להון חדו עמי דאשכחת ערבי דאביד הוא. אמר אנא לכון דהכנא תהוא חדותא בשמיא על חד חטיא דתאב או על תשעין ותשעא זדיקין דלא מתבעיא להון תיבותא. או אידא הי אנתתא דאית לה עסרא זוזין ותובד חד מנהון ולא מנהרא שרגא וחמא ביתא ובעיא לה בטילאית עדמא דתשכחיוהי. ומא דאשכחתה קריא לרחמתה ולשבבתה ואמרא להין חדיין עמי דאשכחת זוזי דאביד הוא. אמר אנא לכון דהכנא תהוא חדותא קדם מלאכוהי דאלהא על חד חטיא דתאב. ואמר הוא להון תוב ישוע לגברא חד אית הוא לה בניא תרין. ואמר לה ברה זעורא אבי הב לי פלגותא דמטיא לי מן ביתך ופלג להון קנינה. ומן בתר יומתא קליל כנש הו ברה זעורא כל מדם דמטיהי ואזל לאתרא רחיקא ותמן בדר קנינה כד חיא פרחאית. וכד גמר כל מדם דאית הוא לה הוא כפנא רבא באתרא הו ושרי חסר לה. ואזל נפק לה לחד מן בני מדינתא דאתרא הו והו שדרה לקריתא למרעא חזירא. ומתרגרג הו לממלא כרסה מן חרובא הנון דאכלין הוו חזירא ולא אנש יהב הוא לה. וכד אתא לות נפשה אמר כמא השא אגירא אית בית אבי דיתיר להון לחמא ואנא הרכא לכפני אבד אנא. אקום אזל לות אבי ואמר לה אבי חטית בשמיא וקדמיך. ולא מכיל שוא אנא דברך אתקרא עבדיני איך חד מן אגיריך. וקם אתא לות אבוהי ועד הו רחיק חזיהי אבוהי ואתרחם עלוהי ורהט נפל על צורה ונשקה. ואמר לה ברה אבי חטית בשמיא וקדמיך ולא שוא אנא דברך אתקרא. אמר דין אבוהי לעבדוהי אפקו אסטלא רשיתא אלבשוהי וסימו עזקתא באידה ואסאנוהי מסנא. ואיתו קטולו תורא דפטמא ונאכול ונתבסם. דהנא ברי מיתא הוא וחיא ואבידא הוא ואשתכח ושריו למתבסמו. הו דין ברה קשישא בקריתא הוא וכד אתא וקרב לות ביתא שמע קל זמרא דסגיאא. וקרא לחד מן טליא ושאלה מנו הנא. אמר לה אחוך אתא וקטל אבוך תורא דפטמא דכד חלים אקבלה. ורגז ולא צבא הוא למעל ונפק אבוהי בעא מנה. הו דין אמר לאבוהי הא כמא שנין פלח אנא לך עבדותא ולא ממתום עברת פוקדנך ומן מתום גדיא לא יהבת לי דאתבסם עם רחמי. להנא דין ברך כד פרח קנינך עם זניתא ואתא נכסת לה תורא דפטמא. אמר לה אבוהי ברי אנת בכלזבן עמי אנת וכלמדם דילי דילך הו. למבסם דין ולא הוא לן ולמחדא דהנא אחוך מיתא הוא וחיא ואבידא הוא ואשתכח. 16 ואמר מתלא לות תלמידוהי גברא חד אית הוא עתירא ואית הוא לה רביתא ואתאכלו לה קרצוהי דקנינה מפרח. וקריהי מרה ואמר לה מנו הנא דשמע אנא עליך הב לי חושבנא דרבת ביתותך לא גיר משכח אנת מכיל רביתא דתהוא לי. אמר הו רביתא בנפשה מנא אעבד דמרי שקל לה מני רבת ביתותא דאחפור לא משכח אנא ולמחדר בהת אנא. ידעת מנא אעבד דמא דנפקת מן רבת ביתותא נקבלונני בבתיהון. וקרא חד חד מן חיבא דמרה ואמר לקדמיא כמא חיב אנת למרי. ואמר לה מאא מתרין משחא אמר לה סב כתבך ותב בעגל כתוב חמשין מתרין. ואמר לאחרנא ואנת מנא חיב אנת למרי אמר לה מאא כורין חטא אמר לה קבל כתבך ותב כתוב תמנאין כורין. ושבח מרן לרביתא דעולא דחכימאית עבד בנוהי גיר דעלמא הנא חכימין אנון מן בנוהי דנוהרא בשרבתהון הדא. ואף אנא אמר אנא לכון דעבדו לכון רחמא מן ממונא הנא דעולא דמא דגמר נקבלונכון במטליהון דלעלם. מן דבקליל מהימן אף בסגי מהימן הו ומן דבקליל עול אף בסגי עול הו. אן הכיל בממונא דעולא מהימנא לא הויתון שררא לכון מנו מהימן. ואן בדלא דילכון לא אשתכחתון מהימנא דילכון מנו נתל לכון. לית עבדא דמשכח לתרין מרון למפלח או גיר לחד נסנא ולאחרנא נרחם או לחד ניקר ולאחרנא נשוט לא משכחין אנתון למפלח לאלהא ולממונא. פרישא דין כד שמעו הלין כלהין מטל דרחמין הוו כספא ממיקין הוו בה. ישוע דין אמר להון אנתון אנון דמזדקין נפשהון קדם בני אנשא אלהא דין ידע לבותכון דמדם דרם בית בנינשא קדם אלהא נדיד הו. נמוסא ונביא עדמא ליוחנן מן הידין מלכותא דאלהא מסתברא וכל לה חבץ דנעול. פשיק הו דין דשמיא וארעא נעברון או אתותא חדא מן נמוסא תעבר. כל מן דשרא אנתתה ונסב אחרתא גאר וכל מן דנסב שביקתא גאר. גברא דין חד עתירא אית הוא ולבש הוא בוצא וארגונא וכליום מתבסם הוא גאיאית. ומסכנא חד אית הוא דשמה לעזר ורמא הוא לות תרעה דהו עתירא כד ממחי בשוחנא. ומתיאב הוא דנמלא כרסה מן פרתותא דנפלין מן פתורה דהו עתירא אלא אף כלבא אתין הוו מלחכין שוחנוהי. הוא דין ומית הו מסכנא ואובלוהי מלאכא לעובה דאברהם אף הו דין עתירא מית ואתקבר. וכד משתנק בשיול ארים עינוהי מן רוחקא וחזא לאברהם וללעזר בעובה. וקרא בקלא רמא ואמר אבי אברהם אתרחם עלי ושדר ללעזר דנצבוע ריש צבעה במיא ונרטב לי לשני דהא משתנק אנא בשלהביתא הדא. אמר לה אברהם ברי אתדכר דקבלת טבתך בחייך ולעזר בישתה והשא הא מתתניח הרכא ואנת משתנק. ועם הלין כלהין הותא רבתא סימא בינין ולכון דאילין דצבין מכא דנעברון לותכון לא נשכחון ואפלא דמן תמן נעברון לותן. אמר לה מדין בעא אנא מנך אבי דתשדריוהי לבית אבי. חמשא גיר אחין אית לי נאזל נסהד אנון דלא אף הנון נאתון לדוכתא הדא דתשניקא. אמר לה אברהם אית להון מושא ונביא נשמעון אנון. הו דין אמר לה לא אבי אברהם אלא אן אנש מן מיתא נאזל לותהון תיבין. אמר לה אברהם אן למושא ולנביא לא שמעין אף לא אן אנש מן מיתא נקום מהימנין לה. 17 ואמר הוא ישוע לתלמידוהי לא משכחא דלא נאתון מכשולא וי דין להו דבאידה נאתון. פקח הוא לה אלו רחיא דחמרא תליא בצורה ושדא בימא או דנכשל לחד מן הלין זעורא. אזדהרו בנפשכון אן נחטא אחוך כאי בה ואן תאב שבוק לה. ואן שבע זבנין ביומא נסכל בך ושבע זבנין ביומא נתפנא לותך ונאמר דתאב אנא שבוק לה. ואמרו שליחא למרן אוסף לן הימנותא. אמר להון אן אית הות לכון הימנותא איך פרדתא דחרדלא אמרין הויתון לתותא הנא דאתעקר ואתנצב בימא ומשתמע הוא לכון. מנו דין מנכון דאית לה עבדא דדבר פדנא או דרעא ענא ואן נאתא מן חקלא אמר לה מחדא עבר אסתמך. אלא אמר לה טיב לי מדם דאחשם ואסור חציך שמשיני עדמא דאלעס ואשתא ובתרכן אף אנת תלעס ותשתא. למא טיבותה מקבל דהו עבדא דעבד מדם דאתפקד לה לא סבר אנא. הכנא אף אנתון מא דעבדתון כלהין אילין דפקידן לכון אמרו דעבדא חנן בטילא דמדם דחיבין הוין למעבד עבדן. והוא דכד אזל ישוע לאורשלם עבר הוא בית שמריא לגלילא. וכד קריב למעל לקריתא חדא ארעוהי עסרא אנשין גרבא וקמו מן רוחקא. וארימו קלהון ואמרין רבן ישוע אתרחם עלין. וכד חזא אנון אמר להון זלו חוו נפשכון לכהנא וכד אזלין אתדכיו. חד דין מנהון כד חזא דאתדכי הפך לה ובקלא רמא משבח הוא לאלהא. ונפל על אפוהי קדם רגלוהי דישוע כד מודא לה והו הנא שמריא הוא. ענא דין ישוע ואמר לא הוא עסרא הוין הלין דאתדכיו איכא אנון תשעא. למא פרשו דנאתון נתלון תשבוחתא לאלהא אלא הנא דמן עמא הו נוכריא. ואמר לה קום זל הימנותך אחיתך. וכד שאלוהי לישוע מן פרישא אמתי אתיא מלכותה דאלהא ענא ואמר להון לא אתיא מלכותה דאלהא בנטורתא. ולא אמרין הא הרכא הי והא הר תמן הי הא גיר מלכותה דאלהא לגו מנכון הי. ואמר לתלמידוהי נאתון יומתא דתתרגרגון למחזא חד מן יומתא דברה דאנשא ולא תחזון. ואן נאמרון לכון הא הרכא הו והא הר תמן הו לא תאזלון. איכנא גיר דברקא ברק מן שמיא וכלה תחית שמיא מנהר הכנא נהוא ברה דאנשא ביומה. לוקדם דין עתיד הו דנחש סגיאתא ונסתלא מן שרבתא הדא. ואיכנא דהוא ביומתה דנוח הכנא נהוא ביומתה דברה דאנשא. דאכלין הוו ושתין ונסבין נשא ויהבין לגברא עדמא ליומא דעל נוח לכוילא ואתא טופנא ואובד לכל אנש. איכנא תוב דהוא ביומתה דלוט דאכלין הוו ושתין וזבנין ומזבנין ונצבין הוו ובנין. ביומא דין דנפק לוט מן סדום אמטר מריא נורא וכבריתא מן שמיא ואובד לכלהון. הכנא נהוא ביומא דמתגלא ברה דאנשא. בהו יומא מן דבאגרא הו ומאנוהי בביתא לא נחות דנשקול אנון ומן דבחקלא הו לא נתהפך לבסתרה. אתדכרו לאנתתה דלוט. מן דצבא דנחא נפשה נובדיה ומן דנובד נפשה נחיה. אמר אנא לכון דבהו לליא תרין נהוון בחדא ערסא חד נתדבר ואחרנא נשתבק. תרתין נהוין טחנן אכחדא חדא תתדבר ואחרתא תשתבק. תרין נהוון בחקלא חד נתדבר ואחרנא נשתבק. ענו ואמרין לה לאיכא מרן אמר להון איכא דפגרא תמן נתכנשון נשרא. 18 אמר להון דין אף מתלא דבכל עדן נצלון ולא תמאן להון. דינא חד אית הוא במדינתא חדא דמן אלהא לא דחל הוא ומן בנינשא לא מתכחד הוא. ארמלתא דין חדא אית הות במדינתא הי ואתיא הות לותה ואמרא תבעיני מן בעל דיני. ולא צבא הוא זבנא סגיאא בתרכן דין אמר בנפשה אן מן אלהא לא דחל אנא ומן בנינשא לא מתכחד אנא. אפן מטל דמלאיא לי הדא ארמלתא אתבעיה דלא בכל עדן תהוא אתיא מהרא לי. ואמר מרן שמעו מנא אמר דינא דעולא. אלהא דין לא יתיראית נעבד תבעתא לגבוהי דקרין לה באיממא ובלליא ומגר רוחה עליהון. אמר אנא לכון דנעבד תבעתהון בעגל ברם נאתא ברה דאנשא ונשכח כי הימנותא על ארעא. ואמר הוא מתלא הנא לוקבל אנשא אילין דתכילין על נפשהון דאיתיהון זדיקא ובסים על כלנש. תרין גברין סלקו להיכלא למצליו חד פרישא ואחרנא מכסא. והו פרישא קאם הוא בינוהי לנפשה והלין מצלא הוא אלהא מודא אנא לך דלא הוית איך שרכא דאנשא חטופא ועלובא וגירא ולא איך הנא מכסא. אלא צאם אנא תרין בשבתא ומעסר אנא כל מדם דקנא אנא. הו דין מכסא קאם הוא מן רוחקא ולא צבא הוא אף לא עינוהי נרים לשמיא אלא טרף הוא על חדיה ואמר אלהא חוניני לחטיא. אמר אנא לכון דנחת הנא מזדק לביתה יתיר מן הו פרישא כל אנש גיר דנרים נפשה נתמכך וכל דנמך נפשה נתתרים. קרבו הוו לה דין אף ילודא דנקרוב להון וחזו אנון תלמידוהי וכאו בהון. הו דין ישוע קרא אנון ואמר להון שבוקו טליא אתין לותי ולא תכלון אנון דדאילין גיר דאיך הלין אנון דילהון הי מלכותא דשמיא. אמין אמר אנא לכון דמן דלא נקבל מלכותא דאלהא איך טליא לא נעול לה. ושאלה חד מן רשנא ואמר לה מלפנא טבא מנא אעבד דארת חיא דלעלם. אמר לה ישוע מנא קרא אנת לי טבא לית טבא אלא אן חד אלהא. פוקדנא ידע אנת לא תקטול ולא תגור ולא תגנוב ולא תסהד סהדותא דשוקרא יקר לאבוך ולאמך. אמר לה הלין כלהין נטרת אנין מן טליותי. כד שמע דין הלין ישוע אמר לה חדא חסירא לך זל זבן כל מדם דאית לך והב למסכנא ותהוא לך סימתא בשמיא ותא בתרי. הו דין כד שמע הלין כרית לה עתיר הוא גיר טב. וכד חזא ישוע דכרית לה אמר איכנא עטלא לאילין דאית להון נכסא דנעלון למלכותה דאלהא. דלילא הי לגמלא דבחרורא דמחטא נעול או עתירא למלכותה דאלהא. אמרין לה אילין דשמעו ומנו משכח למחא. ישוע דין אמר אילין דלות בני אנשא לא משכחן לות אלהא משכחן למהוא. אמר לה שמעון כאפא הא חנן שבקן כל מדם ואתין בתרך. אמר לה ישוע אמין אמר אנא לכון דלית אנש דשבק בתא או אבהא או אחא או אנתתא או בניא מטל מלכותא דאלהא. ולא נקבל באעפא סגיאא בהנא זבנא ובעלמא דאתא חיא דלעלם. ודבר ישוע לתרעסרתה ואמר להון הא סלקינן לאורשלם ומשתלמן כלהין דכתיבן בנביא על ברה דאנשא. נשתלם גיר לעממא ונבזחון בה ונרקון באפוהי. וננגדוניהי ונצערוניהי ונקטלוניהי וליומא דתלתא נקום. הנון דין חדא מן הלין לא אסתכלו את מכסיא הות מנהון מלתא הדא ולא ידעין הוו הלין דמתמללן עמהון. וכד קריב לאיריחו סמיא חד יתב הוא על יד אורחא וחדר. ושמע קל כנשא דעבר ומשאל הוא דמנו הנא. אמרין לה ישוע נצריא עבר. וקעא ואמר ישוע ברה דדויד אתרחם עלי. ואילין דאזלין הוו קדמוהי דישוע כאין הוו בה דנשתוק הו דין יתיראית קעא הוא ברה דדויד אתרחם עלי. וקם ישוע ופקד דניתוניהי לותה וכד קרב לותה שאלה. ואמר לה מנא צבא אנת אעבד לך הו דין אמר מרי דאחזא. וישוע אמר לה חזי הימנותך אחיתך. ובר שעתה חזא ואתא הוא בתרה ומשבח לאלהא וכלה עמא דחזא יהב הוא שובחא לאלהא. 19 וכד על ישוע ועבר באיריחו. גברא חד דשמה זכי עתירא הוא ורב מכסא. וצבא הוא דנחזא לישוע דמנו ולא משכח הוא מן כנשא מטל דבקומתה זעור הוא זכי. ורהט קדמה לישוע וסלק לה לתתא פכיהתא דנחזיוהי מטל דהכות עתיד הוא דנעבר. וכד אתא להי דוכתא ישוע חזיהי ואמר לה אסתרהב חות זכי יומנא גיר ולא דבביתך אהוא. ואסתרהב נחת וקבלה כד חדא. כד חזו דין כלהון רטנין הוו ואמרין דלות גברא חטיא על שרא. קם דין זכי ואמר לישוע הא מרי פלגות נכסי יהב אנא למסכנא ולכלנש מדם דגלזת חד בארבעא פרע אנא. אמר לה ישוע יומנא הוו חיא לביתא הנא מטל דאף הנא ברה הו דאברהם. אתא גיר ברה דאנשא דנבעא ונחא הו מדם דאביד הוא. וכד שמעין הוו הלין אוסף למאמר מתלא מטל דקריב הוא לאורשלם וסברין הוו דבהי שעתא עתידא דתתגלא מלכותה דאלהא. ואמר גברא חד בר טוהמא רבא אזל לאתרא רחיקא דנסב לה מלכותא ונהפוך. וקרא עסרא עבדוהי ויהב להון עסרא מנין ואמר להון אתתגרו עד אתא אנא. בני מדינתה דין סנין הוו לה ושדרו איזגדא בתרה ואמרין לא צבין חנן דנמלך עלין הנא. וכד נסב מלכותא והפך אמר דנקרון לה הנון עבדוהי דיהב להון כספא דנדע מנא כל חד חד מנהון אתתגר. ואתא קדמיא ואמר מרי מניך עסרא מנין אותר. אמר לה איו עבדא טבא דבקליל אשתכחת מהימן תהוא שליט על עסרא כרכין. ואתא דתרין ואמר מרי מניך חמשא מנין עבד. אמר אף להנא אף אנת תהוא שליט על חמשא כרכין. ואתא אחרנא ואמר מרי הא מניך הו דאית הוא לותי כד סים בסדונא. דחלת גיר מנך דגברא אנת קשיא ושקל אנת מדם דלא סמת וחצד אנת מדם דלא זרעת. אמר לה מן פומך אדונך עבדא בישא ידע הוית לי דגברא אנא קשיא ושקל אנא מדם דלא סמת וחצד אנא מדם דלא זרעת. למנא לא יהבת כספי על פתורא ואנא אתא הוית תבע לה עם רביתה. ולהנון דקימין קדמוהי אמר סבו מנה מניא והבו להו דאית לותה עסרא מנין. אמרין לה מרן אית לותה עסרא מנין. אמר להון אמר אנא לכון דלכל מן דאית לה נתיהב לה ומן הו דלית לה אף הו דאית לה נתנסב מנה. ברם להנון בעלדבבי אילין דלא צבו דאמלך עליהון איתו אנון וקטלו אנון קדמי. וכד אמר הלין ישוע נפק לקדמוהי דנאזל לאורשלם. וכד מטי לבית פגא ובית עניא על גנב טורא דמתקרא דבית זיתא שדר תרין מן תלמידוהי. ואמר להון זלו לקריתא הי דלקובלן וכד עאלין אנתון לה הא משכחין אנתון עילא דאסיר דאנש ממתום לא רכב עלוהי שרו איתאוהי. ואן אנש משאל לכון למנא שרין אנתון לה הכנא אמרו לה למרן מתבעא. ואזלו הנון דאשתדרו ואשכחו איכנא דאמר להון. וכד שרין לה לעילא אמרין להון מרוהי מנא שרין אנתון עילא הו. ואמרו להון דלמרן מתבעא. ואיתיוהי לות ישוע וארמיו על עילא מאניהון וארכבוהי לישוע עלוהי. כד דין אזל פרסים הוו מאניהון באורחא. וכד קרב למחתתא דטורא דבית זיתא שריו כלה כנשא דתלמידא חדין ומשבחין לאלהא בקלא רמא על כל חילא דחזו. ואמרין הוו בריך הו מלכא דאתא בשמה דמריא שלמא בשמיא ושובחא במרומא. אנשא דין מן פרישא מן ביני כנשא אמרין לה רבי כאי בתלמידיך. אמר להון אמר אנא לכון דאן הלין נשתקון כאפא נקעין. וכד קרב וחזה למדינתא בכא עליה. ואמר אלו כי ידעתי אילין דאיתיהין דשלמכי אפן בהנא יומכי השא דין אתכסי להין מן עיניכי. נאתון לכי דין יומתא דנחדרונכי בעלדבביכי ונאלצונכי מן כל דוכא. ונסחפונכי ולבניכי בגוכי ולא נשבקון בכי כאף על כאף חלף דלא ידעתי זבנא דסוערנכי. וכד על להיכלא שרי למפקו לאילין דזבנין בה ומזבנין. ואמר להון כתיב דביתי בית צלותא איתוהי אנתון דין עבדתוניהי מערתא דלסטיא. והו מלף הוא כל יום בהיכלא רבי כהנא דין וספרא וקשישא דעמא בעין הוו למובדותה. ולא משכחין הוו מנא נעבדון לה כלה גיר עמא תלא הוא בה למשמעה. 20 והוא בחד מן יומתא כד מלף בהיכלא לעמא ומסבר קמו עלוהי רבי כהנא וספרא עם קשישא. ואמרין לה אמר לן באינא שולטנא הלין עבד אנת ומנו הו דיהב לך שולטנא הנא. ענא ישוע ואמר להון אשאלכון אף אנא מלתא ואמרו לי. מעמודיתה דיוחנן מן שמיא הות או מן בני אנשא. הנון דין מתחשבין הוו בנפשהון ואמרין דאן נאמר מן שמיא אמר לן ומטל מנא לא הימנתוניהי. אן דין נאמר מן בני אנשא רגם לן עמא כלה מפסין גיר דיוחנן נביא הו. ואמרו לה דלא ידעינן מן אימכא הי. אמר להון ישוע ולא אנא אמר אנא לכון באינא שולטנא הלין עבד אנא. ושרי דנאמר לעמא מתלא הנא גברא חד נצב כרמא ואוחדה לפלחא ואבעד זבנא סגיאא. ובזבנא שדר עבדה לות פלחא דנתלון לה מן פארא דכרמא פלחא דין מחאוהי ושדרוהי כד סריק. ואוסף ושדר לעבדה אחרנא הנון דין אף להו מחאוהי וצערוהי ושדרוהי כד סריק. ואוסף ושדר דתלתא הנון דין ואף להו צלפוהי ואפקוהי. אמר מרא כרמא מנא אעבד אשדר ברי חביבא כבר נחזוניהי ונתכחדון. כד חזאוהי דין פלחא מתחשבין הוו בנפשהון ואמרין הנו ירתא תו נקטליוהי ותהוא ירתותא דילן. ואפקוהי לבר מן כרמא וקטלוהי מנא הכיל נעבד להון מרא כרמא. נאתא ונובד לפלחא הנון ונתל כרמא לאחרנא כד שמעו דין אמרו לא תהוא הדא. הו דין חר בהון ואמר ומנא הי הי דכתיבא דכאפא דאסליו בניא הי הות לריש קרנא דזויתא. וכל דנפל על הי כאפא נתרעע וכל מן דהי תפל עלוהי תדריוהי. בעו הוו דין רבי כהנא וספרא נרמון עלוהי אידיא בהי שעתא ודחלו מן עמא ידעו גיר דעליהון אמר מתלא הנא. ושדרו לותה גשושא דמתדמין בזדיקא דנאחדוניהי במלתא ונשלמוניהי לדינא ולשולטנה דהגמונא. ושאלוהי ואמרין לה מלפנא ידעינן דתריצאית ממלל אנת ומלף ולא נסב אנת באפא אלא בקושתא אורחא דאלהא מלף אנת. שליט לן דנתל כסף רשא לקסר או לא. הו דין אסתכל חרעותהון ואמר מנא מנסין אנתון לי. חואוני דינרא דמן אית בה צלמא וכתיבתא הנון דין אמרו דקסר. אמר להון ישוע הבו הכיל דקסר לקסר ודאלהא לאלהא. ולא אשכחו למאחד מנה מלתא קדם עמא ואתדמרו על פתגמה ושתקו. קרבו דין אנשין מן זדוקיא הנון דאמרין דקימתא לית ושאלוהי. ואמרין לה מלפנא מושא כתב לן דאן אנש נמות אחוהי דאית לה אנתתא דלא בניא נסב אחוהי אנתתה ונקים זרעא לאחוהי. שבעא דין אחין אית הוו קדמיא נסב אנתתא ומית דלא בניא. ונסבה דתרין לאנתתה והנא מית דלא בניא. ודתלתא תוב נסבה והכות ואף שבעתיהון ומיתו ולא שבקו בניא. ומיתת בחרתא אף אנתתא. בקימתא הכיל דאינא מנהון תהוא אנתתא שבעתיהון גיר נסבוה. אמר להון ישוע בנוהי דעלמא הנא נסבין נשא ונשא הוין לגברא. הנון דין דלהו עלמא שוו ולקימתא דמן בית מיתא לא נסבין נשא ואף לא נשא הוין לגברא. אפלא גיר תוב לממת משכחין איך מלאכא אנון גיר ובניא איתיהון דאלהא מטל דהוו בניא דקימתא. דקימין דין מיתא אף מושא בדק אדכר גיר בסניא כד אמר מריא אלהה דאברהם ואלהה דאיסחק ואלהה דיעקוב. אלהא דין לא הוא דמיתא אלא דחיא כלהון גיר חיין אנון לה. וענו אנשין מן ספרא ואמרין לה מלפנא שפיר אמר אנת. ולא תוב אמרחו למשאלותה על מדם. ואמר הוא להון איכנא אמרין ספרא על משיחא דברה הו דדויד. והו דויד אמר בכתבא דמזמורא דאמר מריא למרי תב לך מן ימיני. עדמא דאסים בעלדבביך תחית רגליך. אן הכיל דויד מרי קרא לה איכנא ברה הו. וכד כלה עמא שמע הוא אמר לתלמידוהי. אזדהרו מן ספרא דצבין למהלכו באסטלא ורחמין שלמא בשוקא וריש מותבא בכנושתא וריש סמכא באחשמיתא. הנון דאכלין בתא דארמלתא בעלתא דמורכין צלותהון הנון נקבלון דינא יתירא. 21 חר דין ישוע בעתירא אילין דרמין הוו בית גזא קורבניהון. וחזא אף ארמלתא חדא מסכנתא דארמית שמונא תרין. ואמר שררא אמר אנא לכון דהדא ארמלתא מסכנתא ארמית יתיר מן כלנש. כלהון גיר הלין מן מא דיתיר הוא להון ארמיו בית קורבנא דאלהא הדא דין מן חסירותה כל דקניא הות ארמיתה. וכד אמרין הוו אנשין על היכלא דבכאפא שפירתא ובקורבנא מצבת אמר להון ישוע. הלין דחזין אנתון נאתון יומתא דבהון לא תשתבק כאף על כאף דלא תסתתר. ומשאלין הוו לה ואמרין מלפנא אמתי הלין נהוין ומנא הי אתא מא דקריבן הלין דנהוין. הו דין אמר להון חזו למא תטעון סגיאא גיר נאתון בשמי ונאמרון דאנא אנא משיחא וזבנא קרב לא דין תאזלון בתרהון. ומא דשמעין אנתון קרבא ושגושיא לא תדחלון עתידן אנין גיר הלין לוקדם למהוא אלא לא עדכיל מטת חרתא. נקום גיר עמא על עמא ומלכו על מלכו. וזועא רורבא נהוון בדוכא דוכא וכפנא ומותנא ונהוין דחלתא וסורדא ואתותא רורבתא מן שמיא נתחזין וסתוא רורבא נהוון. קדם דין הלין כלהין נרמון עליכון אידיא ונרדפונכון ונשלמונכון לכנושתא ולבית אסירא ונקרבונכון קדם מלכא והגמונא מטל שמי. הויא לכון דין לסהדותא. סימו דין בלבכון דלא תהוון מתילפין למפק רוחא. אנא גיר אתל לכון פומא וחכמתא אידא דלא נשכחון למקם לקובלה כלהון בעלדבביכון. נשלמונכון דין אבהיכון ואחיכון ואחיניכון ורחמיכון ונמיתון מנכון. ותהוון סניאין מן כל אנש מטל שמי. ומנתא מן רשכון לא תאבד. במסיברנותכון דין תקנון נפשכון. מא דין דחזיתון לאורשלם דחדיר לה חילא הידין דעו דקרב לה חורבה. הידין אילין דביהוד אנון נערקון לטורא ואילין דבגוה אנון נערקון ודבקוריא לא נעלון לה. דיומתא אנון הלין דתבעתא דנשלם כל מא דכתיב. וי דין לאילין דבטנן ולאילין דמינקן בהנון יומתא נהוא גיר אולצנא רבא בארעא ורוגזא על עמא הנא. ונפלון בפומא דחרבא ונשתבון לכל אתר ואורשלם תהוא מתדישא מן עממא עדמא דנשלמון זבנא דעממא. ונהוין אתותא בשמשא ובסהרא ובכוכבא ובארעא אולצנא דעממא ופושך אידיא מן תוהתא דקלא דימא. וזועא דמפק נפשתא דבנינשא מן דחלתא דמדם דעתיד למאתא על ארעא ונתתזיעון חילא דשמיא. והידין נחזוניהי לברה דאנשא דאתא בעננא עם חילא סגיאא ושובחא רבא. מא דין דשרי הלין דנהוין אתלבבו וארימו רשיכון מטל דקרב לה פורקנכון. ואמר הוא להון מתלא חזו לתתא ולכלהון אילנא. דמא דמפרעין מחדא מנהון מסתכלין אנתון דקרב לה קיטא. הכנא אף אנתון מא דחזיתון הלין דהוין דעו דקריבא הי מלכותא דאלהא. אמין אמר אנא לכון דלא תעבר שרבתא הדא עדמא דהלין כלהין נהוין. שמיא וארעא נעברון ומלי לא נעברן. אזדהרו דין בנפשכון דלא מתום נאקרון לבותכון באסוטותא וברויותא ובצפתא דעלמא ומן שליא נאתא עליכון יומא הו. איך צפחתא גיר נצפח על כלהון אילין דיתבין על אפיה דכלה ארעא. הוו הכיל שהרין בכלזבן ומצלין דתשוון למערק מן הלין דעתידן למהוא ותקומון קדם ברה דאנשא. באיממא דין מלף הוא בהיכלא ובלליא נפק הוא באת בטורא דמתקרא דבית זיתא. וכלה עמא מקדמין הוו לותה להיכלא למשמע מלתה. 22 קריב הוא דין עדעדא דפטירא דמתקרא פצחא. ובעין הוו רבי כהנא וספרא דאיכנא נקטלוניהי דחלין הוו גיר מן עמא. על הוא דין סטנא ביהודא דמתקרא סכריוטא דאיתוהי הוא מן מנינא דתרעסר. ואזל מלל עם רבי כהנא וספרא ורבי חילא דהיכלא איך דנשלמיוהי להון. וחדיו ואקימו דנתלון לה כספא. ואשתודי להון ובעא הוא פלעא דנשלמיוהי להון בלעד מן כנשא. ומטי יומא דפטירא דבה אית הוא עידא דנתנכס פצחא. ושדר ישוע לכאפא וליוחנן ואמר להון זלו טיבו לן פצחא דנלעס. הנון דין אמרו לה איכא צבא אנת דנטיב. אמר להון הא מא דעאלין אנתון למדינתא פגע בכון גברא דשקיל גרבא דמיא זלו בתרה. ואיכא דעאל אמרו למרה דביתא רבן אמר אינו בית משריא איכא דאכול פצחא עם תלמידי. והא הו מחוא לכון עליתא חד רבתא דמשויא תמן טיבו. ואזלו אשכחו איך דאמר להון וטיבו פצחא. וכד הוא עדנא אתא ישוע אסתמך ותרעסר שליחא עמה. ואמר להון רגתא רגתני דהנא פצחא אכול עמכון קדם דאחש. אמר אנא לכון גיר דמכיל לא אכליוהי עדמא דנשלם במלכותה דאלהא. ונסב כסא ואודי ואמר סבו הנא ופלגו בינתכון. אמר אנא גיר לכון דלא אשתא מן ילדא דגפתא עדמא דתאתא מלכותא דאלהא. ונסב לחמא ואודי וקצא ויהב להון ואמר הנו פגרי דעל אפיכון מתיהב הדא הויתון עבדין לדוכרני. והכות אף על כסא מן בתר דאחשמו אמר הנא כסא דיתקא חדתא בדמי דחלפיכון מתאשד. ברם הוא אידה דמשלמני על פתורא. וברה דאנשא אזל איכנא דאתפרש ברם וי להו גברא דבאידה משתלם. ושריו דנעקבון בינתהון דמנו כי מנהון הו דהדא עתיד למסער. הוא דין אף חרינא בינתהון דמן אית בהון דרב. הו דין ישוע אמר להון מלכיהון דעממא מריהון אנון ודשליטין עליהון עבדי טבתא מתקרין. אנתון דין לא הכנא אלא אינא דרב בכון נהוא איך זעורא ואינא דרשא הו איך משמשנא. מנו גיר רב הו דסמיך או הו דמשמש לא הוא הו דסמיך אנא דין איתי בינתכון איך הו דמשמש. אנתון אנון דין דכתרתון לותי בנסיוני. ואנא משתודא אנא לכון איך דאשתודי לי אבי מלכותא. דתאכלון ותשתון על פתורא דמלכותא דילי ותתבון על כורסותא ותדונון תרעסר שבטא דאיסריל. ואמר ישוע לשמעון שמעון הא סטנא שאל דנערובכון איך דלחטא. ואנא בעית עליך דלא תחסר הימנותך אף אנת בזבן אתפני ושרר אחיך. שמעון דין אמר לה מרי עמך מטיב אנא ולבית אסירא ולמותא. אמר לה ישוע אמר אנא לך שמעון דלא נקרא תרנגלא יומנא עדמא דתלת זבנין תכפור דלא ידע אנת לי. ואמר להון כד שדרתכון דלא כיסא ודלא תרמלא ומסנא למא חסר לכון מדם אמרין לה ולא מדם. אמר להון מן השא מן דאית לה כיסא נסב והכנא אף תרמלא ומן דלית לה סיפא נזבן נחתה ונזבן לה סיפא. אמר אנא לכון גיר דאף הדא דכתיבא ולא דתתמלא בי דעם עולא אתמנא כלהין גיר דעלי אשתלם. והנון אמרין לה מרן הא הרכא אית תרין סיפין אמר להון ספקין. ונפק ואזל איך דמעד הוא לטורא דבית זיתא ואזלו בתרה אף תלמידוהי. וכד מטי לדוכתא אמר להון צלו דלא תעלון לנסיונא. והו פרק מנהון איך משדא כאפא וסם בורכוהי ומצלא הוא. ואמר אבא אן צבא אנת נעברני כסא הנא ברם לא צביני אלא דילך נהוא. ואתחזי לה מלאכא מן שמיא דמחיל לה. וכד הוא בדחלתא תכיבאית מצלא הוא והות דועתה איך שלתא דדמא ונפל על ארעא. וקם מן צלותה ואתא לות תלמידוהי ואשכח אנון כד דמכין מן עקתא. ואמר להון מנא דמכין אנתון קומו צלו דלא תעלון לנסיונא. ועד הו ממלל הא כנשא והו דמתקרא יהודא חד מן תרעסר אתא קדמיהון וקרב לות ישוע ונשקה הדא גיר אתא יהב הוא להון דאינא דנשק אנא הויו. אמר לה ישוע יהודא בנושקתא משלם אנת לה לברה דאנשא. כד חזו דין אילין דעמה מדם דהוא אמרין לה מרן נמחא אנון בסיפא. ומחא חד מנהון לעבדה דרב כהנא ונסבה אדנה דימינא. ענא דין ישוע ואמר כדו עדמא להדא וקרב לאדנה דהו דבלע ואסיה. ואמר ישוע להנון דאתו עלוהי רבי כהנא וקשישא ורבי חילא דהיכלא איך דעל לסטיא נפקתון עלי בסיפא ובחוטרא דתאחדונני. כליום עמכון הוית בהיכלא ולא אושטתון עלי אידיא אלא הדא הי שעתכון ושולטנא דחשוכא. ואחדו איתיוהי לביתה דרב כהנא ושמעון אתא הוא בתרה מן רוחקא. אוחדו דין נורא מצעת דרתא ויתבין הוו חדריה ויתב הוא אף הו שמעון בינתהון. וחזתה עלימתא חדא דיתב לות נורא וחרת בה ואמרא אף הנא עמה הוא. הו דין כפר ואמר אנתתא לא ידע אנא לה. ובתר קליל חזיהי אחרנא ואמר לה אף אנת מנהון אנת כאפא דין אמר לא הוית. ובתר שעא חדא אחרנא מתחרא הוא ואמר שריראית אף הנא עמה הוא אף גליליא הו גיר. אמר כאפא גברא לא ידע אנא מנא אמר אנת ומחדא כד הו ממלל קרא תרנגלא. ואתפני ישוע וחר בכאפא ואתדכר שמעון מלתה דמרן דאמר הוא לה דקדם דנקרא תרנגלא תכפור בי תלת זבנין. ונפק לבר שמעון בכא מריראית. וגברא אחידין הוו לישוע מבזחין הוו בה ומחפין הוו לה. ומחין הוו לה על אפוהי ואמרין אתנבא מנו מחך. ואחרניתא סגיאתא מגדפין הוו ואמרין עלוהי. וכד נגהת אתכנשו קשישא ורבי כהנא וספרא ואסקוהי לבית כנושתהון. ואמרין לה אן אנת הו משיחא אמר לן אמר להון אן אמר לכון לא תהימנונני. ואן אשאלכון לא מפנין אנתון לי פתגמא או שרין אנתון לי. מן השא נהוא ברה דאנשא יתב מן ימינא דחילא דאלהא. אמרין דין כלהון אנת הו הכיל ברה דאלהא אמר להון ישוע אנתון אמרין אנתון דאנא אנא. אמרין מנא תוב מתבעין לן סהדא חנן גיר שמען מן פומה. 23 וקמו כלה כנשהון ואיתיוהי לות פילטוס. ושריו אכלין קרצוהי ואמרין להנא אשכחן דמטעא עמן וכלא דכסף רשא לקסר לא נתל ואמר על נפשה דמלכא הו משיחא. פילטוס דין שאלה ואמר לה אנת הו מלכא דיהודיא אמר לה ישוע אנת אמרת. ואמר פילטוס לרבי כהנא ולכנשא אנא מדם עלתא לא משכחן אנא על גברא הנא. הנון דין מזעקין הוו ואמרין דשגשה לעמן כד מלף בכלה יהוד ושרי מן גלילא ועדמא להרכא. פילטוס דין כד שמע שמא דגלילא שאל דאן גברא הו גליליא. וכד ידע דמן תחית שולטנא הו דהרודס שדרה לותה דהרודס מטל דבאורשלם הוא בהנון יומתא. הרודס דין כד חזיהי לישוע חדי טב צבא הוא גיר למחזיה מן זבנא סגיאא מטל דשמע הוא עלוהי סגיאתא ומסבר הוא דמדם אתא נחזא מנה. ומלא סגיאתא משאל הוא לה ישוע דין מדם פתגמא לא אתיבה. קימין הוו דין רבי כהנא וספרא ועזיזאית אכלין הוו קרצוהי. הרודס דין שטה הו ופלחוהי וכד מבזח אלבשה נחתא דזחוריתא ושדרה לות פילטוס. ובהו יומא הוו רחמא פילטוס והרודס עם חדדא בעלדבבותא הות גיר מן קדים בינתהון. קרא דין פילטוס לרבי כהנא ולארכונא ולעמא. ואמר להון קרבתון לי גברא הנא איך מהפך עמכון והא אנא עקבתה לעיניכון ועלתא מדם לא אשכחת בגברא הנא מן כל דמרשין אנתון בה. אלא אפלא הרודס שדרתה גיר לותה והא לא מדם דשוא למותא סעיר לה. ארדיוהי הכיל ואשבקיוהי. עידא גיר אית הוא דנשרא להון חד בעדעדא. קעו דין כלה כנשא ואמרין שקוליהי להנא ושרי לן לבר אבא. הו אינא דמטל אסטסיס דהות במדינתא וקטלא רמא הוא בית אסירא. תוב דין מלל עמהון פילטוס כד צבא דנשרא לישוע. הנון דין קעין הוו ואמרין זקופיהי זקופיהי. הו דין דתלת זבנין אמר להון מנא גיר דביש עבד הנא מדם עלתא דשויא למותא לא אשכחת בה ארדיוהי הכיל ואשבקיוהי. הנון דין תכבין הוו בקלא רמא ושאלין הוו לה דנזקפוניהי ועשן הוא קלהון דילהון ודרבי כהנא. פילטוס דין פקד דתהוא שאלתהון. ושרא להון להו דמטל אסטסיס וקטלא רמא הוא בית אסירא הו דשאלו לישוע דין אשלם לצבינהון. וכד מובלין לה אחדו לשמעון קוריניא דאתא מן קריתא וסמו עלוהי זקיפא דנטען בתרה דישוע. ואתא הוא בתרה סוגאא דעמא ונשא אילין דמרקדן הוי ואלין עלוהי. ואתפני ישוע לותהין ואמר בנת אורשלם לא תבכין עלי ברם על נפשכין בכיין ועל בניכין. דהא אתין יומתא דבהון נאמרון טוביהין לעקרתא ולכרסתא דלא ילד ולתדיא דלא אינקו. הידין תשרון למאמר לטורא דפלו עלין ולרמתא דכסינן. דאן בקיסא רטיבא הלין עבדין ביבישא מנא נהוא. ואתין הוו עמה תרין אחרנין עבדי בישתא דנתקטלון. וכד אתו לדוכתא חדא דמתקריא קרקפתא זקפוהי תמן ולהנון עבדי בישתא חד מן ימינה וחד מן סמלה. הו דין ישוע אמר הוא אבא שבוק להון לא גיר ידעין מנא עבדין ופלגו נחתוהי וארמיו עליהון פסא. קאם הוא דין עמא וחזא וממיקין הוו בה אף ארכונא ואמרין לאחרנא אחי נחא נפשה אן הויו משיחא גביה דאלהא. ומבזחין הוו בה אף אסטרטיוטא כד קרבין לותה ומקרבין לה חלא. ואמרין לה אן אנת הו מלכא דיהודיא אחא נפשך. אית הוא דין אף כתבא דכתיב לעל מנה יונאית ורהומאית ועבראית הנו מלכא דיהודיא. חד דין מן הנון עבדי בישתא דצליבין הוו עמה מגדף הוא עלוהי ואמר אן אנת הו משיחא פצא נפשך ופצא אף לן. וכאא בה חברה ואמר לה אף לא מן אלהא דחל אנת דאף אנת בה אנת בדינא. וחנן כאנאית איך דשוין הוין גיר ואיך דעבדן אתפרען הנא דין מדם דסנא לא עביד לה. ואמר לישוע אתדכריני מרי מא דאתא אנת במלכותך. אמר לה ישוע אמין אמר אנא לך דיומנא עמי תהוא בפרדיסא. אית הוי דין איך שעא שת והוא חשוכא על כלה ארעא עדמא לתשע שעין. ושמשא חשך ואצטרי אפי תרעא דהיכלא מן מצעתה. וקעא ישוע בקלא רמא ואמר אבי באידיך סאם אנא רוחי הדא אמר ושלם. כד חזא דין קנטרונא מדם דהוא שבח לאלהא ואמר שריראית הנא גברא זדיקא הוא. וכלהון כנשא אילין דכנישין הוו לחזתא הדא כד חזו מדם דהוא הפכו כד טרפין על חדיהון. וקימין הוו מן רוחקא כלהון ידועוהי דישוע ונשא אילין דאתי הוי עמה מן גלילא וחזין הוו הלין. גברא דין חד דשמה יוסף בולוטא מן רמתא מדינתא דיהוד גברא הוא טבא וזדיקא. הנא לא שלם הוא לצבינהון ולסוערנהון ומסכא הוא למלכותא דאלהא. הנא קרב לות פילטוס ושאל פגרה דישוע. ואחתה וכרכה בחיצא דכתנא וסמה בבית קבורא נקירא הו דלא אנש עדכיל אתתסים הוא בה. ויומא ערובתא הות ושבתא נגהא הות. קריבן הוי דין נשא הלין דאתי עמה מן גלילא וחזייהי לקברא ואיכנא אתתסים פגרה. והפך טיב הרומא ובסמא ובשבתא שלי איך דפקיד. 24 בחד בשבא דין בשפרא עד חשוך אתי לבית קבורא ואיתי הרומא הלין דטיב הוי ואית הוי עמהין נשא אחרניתא. ואשכח כאפא דמעגלא מן בית קבורא. ועלין ולא אשכחיהי לפגרא דישוע. והוא דכד הנין תמיהן על הדא הא תרין גברין קמו לעל מנהין ומברק הוא לבושהון. והוי בדחלתא וכפי אפיהין בארעא ואמרין להין מנא בעין אנתין חיא עם מיתא. ליתוהי תנן קם לה עהדין דמלל עמכין כד הו בגלילא. ואמר הוא דעתיד הו ברה דאנשא דנשתלם באידי אנשא חטיא ונצטלב ולתלתא יומין נקום. והנין אתדכרין למלוהי. והפך מן קברא ואמרין הלין כלהין לחדעסר ולשרכא. איתיהין הוי דין מרים מגדליתא ויוחן ומרים אמה דיעקוב ושרכא דעמהין הלין דאמר הוי לשליחא. ואתחזי בעיניהון מלא הלין איך שניתא ולא הימנו אנין. שמעון דין קם ורהט לקברא ואדיק חזא כתנא דסימין בלחוד ואזל כד מתדמר בנפשה על מדם דהוא. והא תרין מנהון בה ביומא אזלין הוו לקריתא דשמה עמאוס ופריקא מן אורשלם אסטדותא שתין. והנון ממללין הוו חד עם חד על הלין כלהין דגדש. וכד הנון ממללין ובעין חד עם חד אתא הו ישוע ומטי אנון ומהלך הוא עמהון. ועיניהון אחידן הוי דלא נסתכלוניהי. ואמר להון מנא אנין מלא הלין דממללין אנתון חד עם חד כד מהלכין אנתון וכמירין אנתון. ענא חד מנהון דשמה קליופא ואמר לה אנת הו כי בלחודיך נוכריא מן אורשלם דלא ידע אנת מדם דהוא בה בהנון יומתא. אמר להון מנא אמרין לה על ישוע הו דמן נצרת גברא דהוא נביא וחילתן הוא במלתא ובעבדא קדם אלהא וקדם כולה עמא. ואשלמוהי רבי כהנא וקשישא לדינא דמותא וזקפוהי. חנן דין סברין הוין דהויו עתיד הוא דנפרקיוהי לאיסריל והא תלתא יומין הא מן דהלין כלהין הוי. אלא אף נשא מנן אתמהן קדם הוי גיר לבית קבורא. וכד לא אשכח פגרה אתי אמרן לן דמלאכא חזין תמן ואמרין עלוהי דחי הו. ואף אנשא מנן אזלו לבית קבורא ואשכחו הכנא איך מא דאמר נשא לה דין לא חזו. הידין אמר להון ישוע או חסירי רעינא ויקירי לבא למהימנו בכלהין אילין דמללו נביא. לא הוא הלין עתיד הוא דנסיבר משיחא ודנעול לתשבוחתה. ושרי הוא מן מושא ומן כלהון נביא ומפשק הוא להון על נפשה מן כלהון כתבא. וקרבו הוו לקריתא הי דאזלין הוו לה והו מסבר הוא להון דאיך דלדוכא רחיקא אזל הוא. ואלצוהי ואמרין לה פוש לותן מטל דיומא השא כן לה למחשך ועל דנקוא לותהון. והוא דכד אסתמך עמהון נסב לחמא וברך וקצא ויהב להון. ומחדא אתפתח עיניהון ואשתודעוהי והו אשתקל לה מנהון. ואמרין הוו חד לחד לא הוא לבן יקיר הוא בגון כד ממלל עמן באורחא ומפשק לן כתבא. וקמו בה בשעתא והפכו לאורשלם ואשכחו לחדעסר דכנישין ולאילין דעמהון. כד אמרין דשריראית קם מרן ואתחזי לשמעון. ואף הנון אשתעיו אילין דהוי באורחא ואיכנא אתידע להון כד קצא לחמא. וכד הלין ממללין הוו ישוע קם בינתהון ואמר להון שלמא עמכון אנא אנא לא תדחלון. והנון אתרהבו והוו בדחלתא סברין הוו גיר דרוחא חזין. ואמר להון ישוע מנא מתזיעין אנתון ומנא סלקן מחשבתא על לבותכון. חזו אידי ורגלי דאנא אנא גושונני ודעו דלרוחא בסרא וגרמא לית לה איך דחזין אנתון דאית לי. וכד הלין אמר חוי אנון אידוהי ורגלוהי. וכד עדמא להשא לא מהימנין הוו מן חדותהון ומתתמהין הוו אמר להון אית לכון תנן מדם למאכל. הנון דין יהבו לה מנתא מן נונא דטויא ומן ככריתא דדבשא. ונסב אכל לעניהון. ואמר להון הלין אנין מלא דמללת עמכון כד לותכון הוית דולא הו דנשתלם כל מדם דכתיב בנמוסא דמושא ובנביא ובמזמורא עלי. הידין פתח רעינהון למסתכלו כתבא. ואמר להון דהכנא כתיב והכנא זדק הוא דנחש משיחא ודנקום מן בית מיתא לתלתא יומין. ודנתכרז בשמה תיבותא לשובקנא דחטהא בכלהון עממא ושוריא נהוא מן אורשלם. ואנתון אנון סהדא דהלין. ואנא אשדר עליכון מולכנא דאבי אנתון דין קוו באורשלם מדינתא עדמא דתלבשון חילא מן רומא. ואפק אנון עדמא לבית עניא וארים אידוהי וברך אנון. והוא דכד מברך להון אתפרש מנהון וסלק לשמיא. הנון דין סגדו לה והפכו לאורשלם בחדותא רבתא. ובכלזבן איתיהון הוו בהיכלא כד משבחין ומברכין לאלהא אמין.