1 והוא ביומי דינא הוא כפנא בארעא ואזל גברא מן בית לחם דיהודא למעמר בארעא דמואב הו ואנתתה ובנוהי מטל דעשן כפנא בארעא. ושמה לגברא אלימלך ושמה דאנתתא נעמי ושמהא דבנוהי מליון וכליון אפרתיא מן בית לחם דיהודא ואתו לארעא דמואב למעמר תמן. ומית אלימלך בעלה דנעמי ואשתחרת הי ותרין בניה. ונסבו להון נשא מואביתא שמה דחדא ערפא ושמה דאחרתא רעות ועמרו תמן איך שניא עסר. ומיתו תריהון בניה מליון וכליון ואתגזית אנתתא מן בעלה ומן תריהון בניה. והפכת הי ותרתין כללתה עמה מן ארעא דמואב מטל דשמעי בארעא דמואב דסער מריא לעמה למתל להון מזונא. ונפקי מן ארעא דמעמרהין הי ותרתין כללתה עמה למהפך ולמאזל לארעא דיהודא. ואמרת נעמי לכללתה הפוכין וזלין לאתרכין ולבית אנשיכין ומריא נעבד עמכין רחמא איך דעבדתין עמי ועם תריהון בני דמיתו. ונתלכין מריא לחסדא ותשכחן נחיא בית אבהיכין ונשקת אנין וארימי קלהין ובכי. ואמרן לה לא אלא עמכי נאזל לארעכי ולעמכי. ואמרת להין נעמי הפוכין בנתי מנא אזלן אנתין עמי דלמא תוב נהוון לי בניא ואתלכין להון. הפוכין בנתי מטל דאנא סאבת לי מן דלמהוא לגברא דאמר דתוב נהוא לי סברא ואהוא לגברא ואולד בניא. ואנתין תסכין להון עדמא דנרבון ותתעכרן מן דלמהוא לגברא לא בנתי מטל דמרת לי טב עליכין ולי מרירא יתיר מנכין מטל דאידה דמריא נפקת בתרי. וארימי תוב קלהין ובכי ונשק ערפא לחמתה והפכת ואזלת רעות דין נקפתה. ואמרת לה חמתה הא יבמתכי הפכת לעמה ולבית אנשיה הפוכי אף אנתי בתר יבמתכי. ואמרת לה רעות חס לי דאהפוך מן לותכי ואשבקכי מטל דלאתר דתאזלין אזל ואיכא דתעמרין אעמר עמכי עמי ואלהכי אלהי. ואתר דתמותין אמות אף אנא ואתקבר הכנא נעבד לי אלהא והכנא נוסף לי אלא אן מותא בלחוד נפרוש ביני ולכי. כד חזת דין נעמי דשריראית אצטבית למאזל עמה שלית מן דלמאמר לה למהפך. ואתי אכחדא עדמא לבית לחם דיהודא והוא דכד אתי לבית לחם חדית בהין כלה מדינתא ואמרין הדא הי נעמי. ואמרת להין לא תקרינני נעמי אלא קרינני מרירת נפשא מטל דאלשדי מרמרני טב. מליאית גיר אזלת מכא ומריא אהפכני סריקאית ולמנא מכיל קרין אנתין לי נעמי דמריא מככני ומן דמטא באידוהי אבאש לי. והפכת נעמי ורעות מואביתא כלתה עמה דאצטבית למהפך עמה בלבא שלמא ואתי מן ארעא דמואב בריש חצדא דסערא. 2 ולנעמי אית הוא גברא חד מודעתא מן שרבתה דאלימלך בעלה גברא ידיעא דשמה בעז. ואמרת רעות מואביתא לנעמי חמתה אזל לחקלא ואלקוט לקטא בתר פעלא דמן דאשכח רחמא בעינוהי ואמרת לה חמתה זלי ברתי. ואזלת רעות למלקט לקטא בתר חצודא ואסתקבלת בפלגותא דחקלה דבעז בר שרבתה דאלימלך. והא בעז אתא מן בית לחם ואמר לחצודא שלמא עמכון ואמרין לה מריא נברכך. ואמר בעז לטליא דקאם על פעלא מא טאבה דעלימתא הדא. וענא טליא ואמר לה אנתתא הי מואביתא הי דאתת עם נעמי מן ארעא דמואב. ואמרא אלקוט לקטא בתר פעלא ולקטת מן צפרא ועדמא לנחיתא. ואמר בעז לרעות ברתי לא שמיע לכי במתלא דבחקלא דלא דילך לא תלקוט מטלהנא קוי והויתי תנן עם טליתי. והויתי חזיא איכא חצדין והויתי אזלא בתרהון הא פקדת לטליא דאנש לא נהרכי ואן צהיא אנתי זלי ואשתי מן מיא דמלין טליא. ונפלת על אפיה על ארעא וסגדת לה ואמרת מטל דאשכחת רחמא בעיניך למדעני דאכסניתא אנא. אמר לה בעז מתאמרו אתאמר לי מדם דעבדתי עם חמתכי מן בתר דמית בעלכי דשבקתי אבוכי ואמכי ושרבתכי ואתיתי לעמא דלא ידעא הויתי מן אתמלי ומן מנתמלי. נפרעכי מריא אלהא דאיסריל ונתל אגרכי הו דאתיתי למסתתרו תחית כנפוהי. ואמרת לה מטל דאשכחת רחמא בעיניך מרי וביאתני ומלית בלבה דאמתך ואנא אהוא איך חדא מן אמהתך. ואמר לה בעז בעדנא דשרותא קרובי ואכולי מן לחמא ואותבה על גנב חצודא ויהב לה שחתיתא וצבע לחמא בחלבא וארמי פתא דפריכתא ויהב לה ואכלת וצבעת ואותרת. וקמת למלקט ופקד בעז לעבדוהי ואמר. תלקוטי מן בינת כפא ולא תהרונה. והות לקטא בחקלא עדמא לרמשא וחבטת אנין ואשכחת בהין איך מלא כילא דסערא. ושקלת אנין ועלת למדינתא וחוית לחמתה לקטא דלקטת ויהבת לה מן הו מא דלעסת ואותרת. ואמרת לה חמתה איכא לקטא הוית יומנא ואתר דהויתי נהוא בריך והו מן דאשכחתי רחמא בעינוהי ואשתעית לחמתה איכא הות ואמרא לה בעז שמה לגברא דלקטא הוית בחקלה יומנא. ואמרת נעמי לכלתה בריך הו מריא דלא אעבר חסדה מן חיא ומן מיתא ואמרת לה נעמי קריבן הו גברא מן תבעי עירתן הו. ואמרת רעות לחמתה ואמר לי תוב דדבקי לעבדי עדמא דנגמר חצדא כלה. ואמרת נעמי לרעות כלתה טוביכי ברתי דדבקתי לעלימתה ולא אנש אהרכי בחקלא דלא ידעתי. אלא נקפתי לאמהתה דבעז למלקט עדמא דנשלם חצדא דסערא ודחטא ויתבת רעות עם חמתה. 3 ואמרת לה נעמי ברתי לא אבעא לכי נחיא ונטאב לכי. והא בעז מחכומתן הו הו דהויתי עם עלימתה והא בהנא לליא אדרא דסערא כשא. סחי הכיל ומשוחי ואצטבתי בלבושיכי וחותי לאדרא ולא תתחזין לה עדמא דלעס ושתא. ונהוא מא דדמך תסימין לבלכי בדוכתא דדמך בה ותתקרבין ותדמכין לות רגלוהי והו נאמר לכי מא דתעבדין. ואמרת לה כל מא דאמרא אנתי לי אעבד. ונחתת לאדרא ועבדת כל מא דפקדתה חמתה. וכד אזל בעז ואשתי וטאב לה אתא ודמך בגבה דאדרא ובמחלנא דשנתא כד דמך באדרא אתת הי בטושיא וגלת כנפא דמרטוטה ונפלת לות רגלוהי. והוא בפלגה דלליא נד גברא מן שנתה ותוה דחזא אנתתא דדמכא לות רגלוהי. ואמר לה מא טאבכי ואמרת לה אנא אנא רעות אמתך אלא כסא לאמתך בכנפא דמרטוטך מטל דאנת הו תבע ירתותא. ואמר לה בעז בריכא אנת לאלהא ברתי מטל דאטבתי חסדכי אחריא טבי מן קדמיא דלא אזלת בתר עלימא דעתירין או דמסכינין. השא ברתי לא תדחלין מטל דכל דתאמרין לי אעבד לכי ידעא גיר כלה שרבתא דעמן דאנתתא אנתי דעושנא. והשא בקושתא אנא אנא תבע ירתותא ברם דין אית הו אחרנא תבע ירתותא דהו קריב יתיר מני. והשא כתרי יומנא ובותי עד נגהא ונהוא בצפרא אן תבעכי שפיר נתבע ואן דין לא נצבא דנתבעכי אלא אנא אתבעכי ואמר לה דמכי עד צפרא. ודמכת לות רגלוהי עדמא דנגהת וקמת בצפרא כד עמוט עד לא אנש נדע לחברה ואמרת לה דלא אנש נדע דנחתת לותך לאדרא. ואמר לה בעז פרוסי מרטוטכי ופרסת ואכיל וארמי לה שתא כילין דסערא וארים עליה ושקלת ואתת למדינתא. ועלת לות חמתה ואמרא לה חמתה מן אנתי ברתי ואמרא לה אנא אנא רעות ואמרת לה כל מא דעבד לה בעז. ודיהב לה שתא כילין דסערא ואמר לה דלא תעלין לות חמתכי סריקאית. אמרא לה חמתה תבי ברתי עד תחזין לא גיר שלא גברא עדמא דמקרב לה דינא יומנא. 4 וסלק בעז ויתב על תרעא דמדינתא והא תבע עירתא דעבר הו דאמר עלוהי בעז ואמר לה תא תב הרכא הו דין אמר לה מנו ויתב לותה. וגבא לה עסרא גברא מן סבא דמדינתא ואותב אנון לותה. ואמר לתבע ירתותא פלגותא דחקלא דאחון אלימלך זבנת לי נעמי. ואנא אמרת דאגלא ואודעך ואמר לך דקני אנת קדם הלין דיתבין ואנא אנא דחוית נפשי למאמר ולמקנא קדם הלין סבא דעמי דיתבין והשא אנהו דתבע אנת תבע ואן לא תבע אנת אנת אמר לי ואודע דלא הוית תבועא ואנא אתבע ואמר תבע אנא. ואמר בעז ביומא דזבן אנת חקלא מן נעמי ורעות מואביתא אנתתה דהו דמית קני עדמא דתקים שמא דמיתא על ירתותה. ואמר תבועא לא משכח אנא דאתבע דלמא אחבל ירתותי תבע אנת מטל חסירות הימנותי דילי דלא משכח אנא דאתבע. והדא תבעתא הא קודמת בני איסראיל ושוחלפא דתבעתא למקמו שרא גברא מסאנה ויהב לחברה והדא הי סהדותא באיסראיל. ואמר הו תבועא לבעז קני לנפשך ושרא מן רגלוהי. ואמר בעז לסבא ולכלה עמא אנתון סהדין יומנא דקנית לי כל מדם דאית הוא למליון ולכליון מן אידא דנעמי. ולכי רעות מואביתא אנתת מליון נסבתכי לי אנתתא למקמו שמה דמיתא על ירתותה דלא נתטעא דוכרנה דמיתא מן בינת אחוהי ומן שרבתה אנתון סהדין יומנא. וענו סבא וכלה עמא דבתרעא דקריתא ואמרין סהדינן וברכוהי ואמרו לה נעבד מריא אנתתא הדא קדמיך איך רחיל ואיך ליא הלין דהנין תרתיהין בני ביתא לאיסראיל ועבד חילא באפרתא וקרי שמה בית לחם. ונהוא ביתך איך ביתה דפרץ הו דילדת תמר ליהודא ונתל לך מריא זרעא מן אנתתא הדא. ונסבה לרעות והות לה אנתתא ועל לותה ויהב לה מריא ובטנת וילדת ברא. ואמרן נשא לנעמי בריכו מריא דלא אענד לכי תבועא יומנא ותקרין שמה באיסראיל. ונהוא מביאנא לנפשכי ומתרסינא למדינתכי מטל דכלתכי דאחבתכי ילדתה הי דטאבת בעיניכי יתיר מן שבעא בנין. ושקלתה נעמי לטליא והות לה מרביניתא. ואמרי שבבתה אתילד ברא לנעמי וקרי שמה עוביד הויו אבוהי דאישי אבוהי דדויד. והלין תולדתה דפרץ פרץ אולד לחצרון. חצרון אולד לארם ארם אולד לעמינדב. עמינדב אולד לנחשון נחשון אולד לשלא. ושלא אולד לבעז ובעז אולד לעוביד. ועוביד אולד לאישי ואישי אולד לדויד מלכא.