1 פולוס עבדה דאלהא ושליחה דישוע משיחא בהימנותא דגביא דאלהא וידעתא דשררא דבדחלת אלהא. על סברא דחיא דלעלם דמלך אלהא שרירא קדם זבנוהי דעלמא. וגלא מלתה בזבנה ביד כרוזותן הי דאתהימנת אנא בפוקדנא דאלהא מחינן. לטטוס ברא שרירא בהימנותא דגוא טיבותא ושלמא מן אלהא אבא ומן מרן ישוע משיחא מחינן. מטלהנא הו שבקתך הוית בקרטא דאילין דחסירן תתקן ותקים קשישא במדינא מדינא איכנא דפקדתך. אינא דדלא רשין הו והוא בעלא דחדא אנתתא ואית לה בניא מהימנא דלא מצחין ולא איתיהון דלא שועבד באסוטותא. חיב הו גיר קשישא דנהוא דלא רשין איך רביתא דאלהא ולא נהוא מתדבר ברעין נפשה ולא נהוא חמתן ולא נהוא עבר על חמרא ולא תהוא רהטא אידה לממחא ולא נהוא רחם יותרנא טנפא. אלא נהוא רחם אכסניא ונהוא רחם טבתא ונהוא נכף ונהוא כאין ונהוא חסיא ולביך נפשה מן רגיגתא. ובטיל לה על יולפנא דמלתא דהימנותא דנשכח אף למביאו ביולפנה חלימא ולמכסו לאילין דמתחרין. אית גיר סגיאא דלא משתעבדין וסריקן מליהון ומטעין רעינא דבנינשא יתיראית אילין דמן גזורתא אנון. הנון דולא למסכרו פומהון בתא גיר סגיאא מחבלין ומלפין מדם דלא ולא מטל יותרנא טנפא. אמר אנש מנהון נביא דילהון דבני קרטא בכלזבן דגלין אנון חיותא בישתא וכרסתא בטילתא. ושריראית איתיה סהדותא הדא מטל הנא קשיאית הוית מכס להון דנהוון חלימין בהימנותא. ולא נתרמון לשועיתא דיהודיא ולפוקדא דבנינשא דסנין שררא. כלמדם גיר דכא הו לדכיא לאילין דין דמסיבין ולא מהימנין מדם דדכא לית להון אלא מסיב הו רעינהון ותארתהון. ומודין דידעין לאלהא בעבדיהון דין כפרין בה ואיתיהון סניאא ודלא פיס ומסליא לכל עבד טב. 2 אנת דין מלל מדם דיאא ליולפנא חלימא. ואלף דנהוון קשישא עירין ברעיניהון ונהוון נכפין ונהוון דכין ונהוון חלימין בהימנותא ובחובא ובמסיברנותא. ואף קשישתא הכנא דנהוין באסכמא דיאא לדחלת אלהא ולא נהוין אכלן קרצא ולא נהוין משעבדן לחמרא סגיאא ונהוין מלפן שפירתא. ומנכפן לאילין דטלין דנרחמן בעליהין ובניהין. ונהוין נכפן וקדישן ונהוין יצפן שפיר דבתיהין ומשתעבדן לבעליהין דלא אנש נגדף על מלתה דאלהא. ומן אילין דטלין הכנא בעי דנהוון נכפין. בכלמדם דין דמותא בנפשך חוא בכל עבדא טבא ובמלפנותך תהוא לך מלתא חלימתא. דנכפא ולא מחבלא ולא אנש בסר לה דאינא דקאם לקובלן נבהת כד לא נשכח דנאמר עלין מדם דסנא. עבדא למריהון נשתעבדון בכלמדם ונשתפרון ולא הוו מעצין. ולא הוו גנבין אלא נחוון שררהון טבא בכלמדם דנצבתון בכלמדם יולפנה דאלהא מחינן. אתגלית גיר טיבותה דאלהא מחית כל לבנינשא כלהון. ורדיא לן דנכפור ברושעא וברגיגתא דעלמא ונחא בעלמא הנא בנכפותא ובכאנותא ובדחלת אלהא. כד מסכינן לסברא בריכא ולגלינא דתשבוחתה דאלהא רבא ומחינן ישוע משיחא. דהו יהב נפשה חלפין דנפרקן מן כל עולא ונדכין לנפשה עמא חדתא דחסם בעבדא טבא. הלין מלל ובעי וכון בכל פוקדן ולא אנש נבסא בך. 3 והוית מעהד להון דלרשא ולשליטנא נשתמעון ונשתעבדון ודנהוון עתידין לכל עבד טב. ועל אנש לא נגדפון ולא נהוון מתכתשין אלא נהוון מכיכין ובכלמדם נחוון בסימותהון לות כלהון בנינשא. אף חנן גיר מן קדים דלא רעינא הוין ודלא פיסא וטעין הוין ומשעבדין הוין לרגיגתא משחלפתא ובבישותא ובחסמא מתהפכין הוין וסניאין הוין אף חד לחד סנין הוין. כד דין אתגלית בסימותה ומרחמנותה דאלהא מחינן. לא בעבדא דזדיקותא דעבדן אלא ברחמוהי דילה אחין בסחתא דמולדא דמן דריש ובחודתא דרוחא דקודשא. הי דאשד עלין עתיראית ביד ישוע משיחא מחינן. דבטיבותה נזדדק ונהוא ירתא בסברא בחיא דלעלם. מהימנא הי מלתא ובהלין צבא אנא דאף אנת הוית משרר להון דנתבטל להון למפלח עבדא טבא אילין דהימנו באלהא הלין אנין טבן ומותרן לבנינשא. מן בעתא דין סכלתא ומן תשעיתא דשרבתא ומן חרינא ומן תכתושא דספרא אשתאל יותרן גיר לית בהין וסריקן אנין. מן גברא הרסיוטא מן בתר חדא זבן ותרתין דמרתא אנת לה אשתאל. והוית ידע דמן דהכנא הו מעקם הו וחטא והו חיב נפשה. מא דשררת לותך לארטמא או לטוכיקוס נתבטל לך דתאתא לותי לניקפוליס תמן גיר סמת ברעיני דאסתא. על זנא דין ספרא ועל אפלו נתבטל לך דתלוא אנון שפיר דמדם לא נחסר להון. ונאלפון אף אילין דדילן אנון דנהוון פלחין עבדא טבא בצבותא דאלצן דלא נהוון דלא פארא. שאלין בשלמך כלהון אילין דעמי אנון שאל בשלמא דכלהון אילין דרחמין לן בהימנותא טיבותא עם כלכון אמין.